על פי הערכות המדינה, כ-6,500 מתושבי העוטף לא יחזרו לבתיהם בגלל הטראומה של 7 באוקטובר, ומלבד סיוע זמני בשכר דירה מוגבל – לכלל אלה שלא ישובו לבתיהם בעוטף הוקצו כ-3 מיליון שקלים לתקופת שכירות בת עשרה חודשים – למדינת ישראל אין כרגע פתרון עבורם. 

בתוך כך, בחודשים האחרונים החליטה הנהגת התנועה הקיבוצית לגבש צוות שיבנה תוכנית לתמיכה בחברי קיבוצים שכבר בחרו, או יבחרו לעזוב את העוטף. שחר לוי, חבר קיבוץ בית ניר, עומד בראש היוזמה שתנסה לייצר מתווה כלכלי, משפטי וחברתי כולל לאלה המבקשים לבנות את ביתם במקום אחר. 

"בפרוצדורה הרגילה הדברים די פשוטים – חבר בקיבוץ שיתופי שמבקש לעזוב, מקבל דמי עזיבה ביחס לוותק שלו. חבר בקיבוץ מופרט שכבר עבר שיוך דירות, מוכר את הבית והולך", אומר לוי בשיחה עם 'דבר'. "היום אנחנו עומדים באירוע הרבה יותר מורכב. כמות המבקשים לעזוב והעול הכלכלי של העוזבים, דורש מתווה שיידע לטפל בנושאים האלה בצורה מסודרת ומוסכמת". 

"חשש מגל תביעות משפטיות שיימשך שנים"

לאחר סקירה כללית שנעשתה בתנועה הקיבוצית בחודשים האחרונים, התושבים שהביעו רצון שלא לשוב לבתיהם מתחלקים לשלושה סוגים: חברי קיבוץ שמעוניינים לשמור על החברות בקיבוץ בלי לחזור לקיבוץ, חברי קיבוץ שרוצים להפסיק את חברותם, ותושבי היישוב שהיו מועמדים לקליטה, השקיעו בבתים, ועכשיו מחפשים פתרון אחר. בכל שלושת הסוגים יש מי שמעוניינים להיקלט כחברים בקיבוצים אחרים, ויש שמבקשים לעזוב לצורת חיים אחרת. 

"ממה שמספרים מנהלי הקהילות, רבים מהעוזבים רוצים להמשיך לבנות את חייהם בקיבוץ", אומר לוי. "ראינו שבמהלך הפינוי נוצרו חברויות בין משפחות והן מעוניינות להיקלט כקבוצות כדי לשמור על החברות. זה דבר מבורך ונכון, בטח מבחינה דמוגרפית לקיבוצים שמבקשים לגדול, אבל עכשיו צריך להבין איך לעזור להם. כשבאה קבוצה גדולה לקיבוץ, יש לזה הרבה משמעויות – בקהילה, בחוסן, מערכת החינוך והקודים הארגוניים. צריך שלכל קיבוץ יהיו הכלים לקליטה הזו". 

רובם המוחלט של קיבוצי העוטף מסווגים כקיבוצים מתחדשים, כך שכל משפחה מתנהלת כלכלית בעצמה וביתה שייך לה. חבר שבוחר לעזוב קיבוץ מופרט, נתקל בקשיים כלכליים משמעותיים: סכום הכסף שיקבל היום עבור מכירת ביתו נמוך משמעותית מזה שהיה מקבל ב-6 באוקטובר. זו שאלה גדולה בפני עצמה – אם בכלל יהיה ביקוש לבית שלו תחת שגרת הלחימה באזור.   

אך לא רק ענייני היצע וביקוש עומדים על הפרק. קיבוץ בעוטף פטור מדמי חכירה והיוון למנהל מקרקעי ישראל (תשלום סך דמי החכירה הנדרשים שנים קדימה בפעם אחת), מה שהופך את רכישת הבית לזולה משמעותית. בכל קיבוץ אחר, תשלום דמי היוון עבור הקרקע נע בין 31% ל-71% מערך הקרקע, פער של מאות אלפי שקלים שמי שאינם מעוניינים לשוב לעוטף יצטרכו לשלם במידה וירכשו בית חדש בקיבוץ אחר. על כל אלה, מצטרפות סך הטבות המס השונות המצטברות לתושבי העוטף – הנחה של עשרות אלפי שקלים נוספים שתיעלם ברגע.  

"כדי להתמודד עם הפער בין הכסף שיתקבל ממכירת הבתים לסכום הנדרש לרכישת בית חדש, אנחנו רוצים להקים קרן שתצליח לעזור למשפחות בגישור על הפערים האלה", מסביר לוי. "מול רשות המיסים נבחן אפשרות להאריך את הטבות המס הייחודיות לתושבי העוטף עבור העוזבים, לפחות לתקופה מוגבלת. למנהל מקרקעי ישראל אפשר יהיה להציע עסקה שמשפחות שיבחרו להיקלט בקיבוץ מסוים יהיו פטורות לפחות מחלק מדמי ההיוון שהן יידרשו לשלם. למדינה זה צריך להיות דבר יחסית פשוט, היא תידרש להסכים לקבל עכשיו פחות כסף ממה שהייתה מקבלת בעתיד" .

לקיבוצים השיתופיים יש את הבעיות הייחודיות להם, ורובם נוגעות לחברים הצעירים, אלה שגרו בקיבוץ פחות מ-15-20 שנה. דמי העזיבה שלהם, כמה מאות אלפי שקלים, לא מספיקים לרכישת דירה.

לוי: "יש מצב שחבר כזה יקום וידרוש זכויות בנכסים המשותפים, בהתאם למה שהוא יבין כמידת ההשקעה שלו בהם, וזאת בשביל להגדיל את כמות הכסף שיקבל עם העזיבה. החשש שלנו הוא שלמרות שיש תקנון שאמור להסדיר את זה, יתחיל גל של סיבובים משפטיים שיימשכו על פני שנים, ולא יידעו לתת מענה הולם. אנחנו צריכים לבנות מבנה משפטי-כלכלי שיידע לצמצם את החיכוכים האלה. יש לנו תקדים – בתקופת הקורונה המערכת הקיבוצית הבינה שיש אירוע חריג ובנתה צוותים יעודיים שטיפלו בבעיות המשפטיות לגבי הזכויות הכלכליות של החברים שבאו בעקבות המגיפה. עכשיו נצטרך לשדרג אותם לאתגר הנוכחי".  

"אנחנו נדרשים לנושא מתוך תחושת חובה מוסרית", אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בישיבת הנהגת התנועה שהכריזה על הקמת הצוות בחודש יוני האחרון, וזאת לאחר שהבינו בתנועה שהמדינה לא תיכנס לסוגייה בטענה שרוב המאמצים הכלכליים צריכים להיות מכוונים להחזרת התושבים לעוטף.

שמחה התייחס לסוגייה מנקודת מבט עתידית, שכן משבר העוזבים יהיה רלוונטי ללא מעט מקיבוצי הצפון, שפרט לדמי הפינוי, אין כרגע כלל מענה עבורם. "הסוגייה מסובכת ומורכבת ולכן נידרש לכמה פתרונות וחשיבה מחוץ לקופסה, תוך בחינת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה. ייתכן ונידרש גם להליך חקיקה". 

לדברי לוי, במסגרת הערבות ההדדית, לתנועה הקיבוצית יש כוונה לייצר מנגנון ותנאים שיידעו לסייע גם לחברים המתלבטים לגבי עזיבה, אך הוא מדגיש שההתלבטות תהיה מוגבלת בזמן. "אני פועל מתוך נקודת מבט מוסרית, שאומרת שאין לנו אפשרות שלא לטפל בסוגייה הזו. אני מאמין שנוכל לייצר מנגנונים שלא 'יעודדו' אנשים לא לחזור, שלא יגידו שאנחנו מייצרים פה נתיבי מילוט. עם כל הכבוד, בסופו של דבר מי שיבחר לא לחזור, לא יגיד שעשה את זה בגלל הטבות כלכליות".