בני האדם הם ריאקטיביים, מגיבים למה שקורה. לעיתים הם אקטיביים ופועלים כי 'כך יש לפעול'. יש בבני האדם מנגנונים חייתיים: להילחם, לברוח או לקפוא. כשאנו במקום האינסטינקטיבי הזה אנו לרוב מונעים מכוח הרגש, כורח הנסיבות, התנאים או הסביבה.
אך האדם, להבדיל מבעלי החיים, מודע לבחירות שלו, הוא פרו-אקטיבי, הוא מונע מתוך ערכים אישיים לפעול. זהו עיקרון של בחירה – בכל נקודת זמן יש לאדם את החופש לבחור מה הצעד הבא שלו ומסע החיים שלו נועד ללמידה ולשיפור. "עליי לקבל החלטות, יש לי אחריות לבחירות שעשיתי, כי אני זו שבחרתי, בין אם בחרתי נכון ובין אם לאו".
כבני אדם, יש לנו יכולת לזהות ולקחת את המרחב בין הגירוי לבין התגובה. גירוי הוא כל דבר שמעורר רצון להגיב, אירוע שמתרחש כעת. הגישה הפרו-אקטיביות אומרת שיש יכולת לנהל את המרחב הזה שבין הגירוי לבין התגובה, לחשוב רגע לפני התגובה ולאפשר את חופש הבחירה בתגובה שתשרת את מה שרצוי להשיג ולא לאפשר לרגשות הרגעיים להוביל את התגובה.
ככל שהמודעות מועצמת, יותר קל לנהל את התגובה
הבחירה בפרו-אקטיביות היא מקום של מודעות גבוהה יותר. ככל שהמודעות מועצמת, יותר קל לנהל את התגובה ולכוון את האינטראקציות והפעולות. זאת הזדמנות להתפתחות, למידה, שאילת שאלות שיובילו לבחירת תגובה נכונה יותר. הבחירה בפרו-אקטיביות היא תהליך שיפור מתמיד, שמתבטא בשליטה בתגובות וניווט נכון יותר בדרך, להנהיג ולנהל את הבחירות.
אם התגובה אינסטינקטיבית, אין בה לקיחת אחריות ואין סיבה להרגיש אשמה במקרה של כישלון או טעות ואף אחד לא רוצה לומר "בחרתי לא נכון", "טעיתי" או "נכשלתי", "הפסדתי" או "לא הצלחתי". אך לקיחת אחריות, אינה חייבת להוביל לרגשות אשם או תחושת כישלון. אחריות אישית היא ערך, עיקרון או הרגל שאפשר לבחור בו, בעוד שאשם הוא רגש ותוצר של פירוש המציאות.
כשמכירים ברגש השלילי, מחבקים אותו ונותנים לו מקום, ניתן ללמוד מכך, לצמוח ולהשתפר, זו פרו-אקטיביות – יוזמה שמכַוֶונת את העשייה שלי, לעיתים הבחירה תתברר כנכונה ולעיתים לא, טעויות וכישלונות משפרים ומדייקים והתובנה הזו מאפשרת לקיחת אחריות ושליטה על המשך המסע.
לסלוח לא אומר שמצדיקים התנהלות שלילית
בקשת סליחה אינה שלמה ללא תיקון הדרך. רק כאשר אדם מקבל על עצמו את האחריות האמיתית למעשיו וההשלכות מכך, הוא יכול לתקן את התנהלותו הלאה, להשתפר. אם לא ייקח אחריות ויתקן, לבקשת הסליחה אין משמעות. בקשת סליחה אמיתית ולקיחת אחריות על טעויות יבואו עם התפתחות המודעות ובעקבות כך לתיקון ודיוק הצעדים.
כל בני האדם עושים טעויות ולא תמיד בוחרים נכון. ההבנה הזאת תקל על לקיחת אחריות על הבחירות שעשינו. אף אחד לא מושלם ועדיף להיות שלם או שלמה עם עצמך. אם טעינו או פעלנו באופן שפגע במישהו, ניקח אחריות, נתנצל ונתקן לפעם הבאה.
לסלוח לא אומר שמסכימים או מצדיקים התנהלות שלילית כלפינו. לסלוח אומר שישנה חמלה ולמידה. ככל הניתן, עדיף לבקש סליחה ולסלוח לעצמנו ולאחרים על טעויות ואכזבות – זו הדרך להתפתח, להשתפר ולהצליח.
לין דרור, מאמנת אישית למוטיבציה והצלחה, מרצה וסופרת. מבוסס על ספרה, 'יוצאת לאור', בהוצאת אופיר ביכורים שצפוי לצאת לקראת סוף 2024.