ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות

חברות וחברי הסתדרות יקרים,

תהליך הריפוי וההחלמה יימשך עוד שנים ארוכות אבל גם כשהפצע הזה יגליד, לעד נישא בלבנו את הצלקת. האירועים שעברנו מאז אותו בוקר נורא בחג שמחת תורה יחצו דורות שלמים ויהדהדו אל תוך לבם של מיליוני ישראלים בארץ ויהודים בעולם. לצד הטראומה הקשה שחרצו בנו הפשעים האכזריים שביצעו מרצחי חמאס, ממשיך לקנן הכעס על ההפקרה והחששות לגבי העתיד.

רבים מהגיבורים שהתגלו כאן ב-7 באוקטובר הם אזרחים ואזרחיות מהשורה – אנשים רגילים שגילו תושייה ואומץ לב מיוחד בנסיבות שאף אחד לא העז לדמיין. רבבות עובדות ועובדים, בהם אנשי מד"א, לוחמי אש, עובדי חברת החשמל, נמלי הים, התעשיות הביטחוניות, הרשויות המקומיות, עובדי בתי החולים והמרפאות עבדו מסביב לשעון והיו שותפים פעילים להצלת חיי אדם; לעיתים הם עשו זאת תוך הקרבה וסיכון עצמי. ב-7 באוקטובר עשרות עובדי מגזר ציבורי נפלו בעת מילוי תפקידם. יהי זכרם ברוך.

הסיוט שאליו התעוררנו ב-7 באוקטובר 2023 עדיין נמשך. עובדים רבים נמצאים בשגרת חירום, חלקם מאיישים קווי ייצור של מפעלים חיוניים אשר ממשיכים לעבוד גם תחת איום הטילים והכטב"מים. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, כמאה אלף ישראלים שפונו מבתיהם בתחילת המלחמה עדיין לא יודעים מתי ישובו הביתה ומה יחכה להם שם. 101 חטופות וחטופים עדיין מוחזקים אצל הרוצחים בעזה, ועם שלם מחכה להם בבית.

המיזם "יומן מלחמה" הוא מסמך תיעודי מרתק, שבאמצעותו אנו מבקשים לספר את מה שקרה כאן – את מה שקרה לנו – דרך עיניהם של עובדות ועובדים. השנה החולפת הייתה אחת השנים הקשות ביותר שחווינו, אבל היא הייתה גם שנה שחשפה מאות סיפורי נס וגבורה שהצליחו לטעת תקווה ולסלק את הפחד.

מתוך התופת שהתחוללה כאן, כולנו מחויבים לבנות מחדש את מדינת ישראל. זה לא יקהה את הכאב, אך יזכיר לכולם שכפתור האתחול נמצא בידינו – עטוף באותם ערכים ממש שלאורם נולדה המדינה. הערבות ההדדית, השוויון בנטל וההבנה שאנחנו הכי חזקים כשאנחנו ביחד!

בתקווה לימים טובים יותר,

ארנון בר-דוד
יו"ר ההסתדרות

דודו בצלאל מנכ"ל ההסתדרות

עובדות ועובדים יקרים,

בקרוב נציין שנה לשבעה באוקטובר ולפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". שנה שהרגישה כמו נצח מייסר והנה חלפה לה ביעף. שנה שבה ייחלנו לבשורות טובות, אולי יותר מאי-פעם, והן מיעטו להגיע. אני חש שאין מילים שיכולות לבטא את ההלם, הכאב והטראומה שכל אחת ואחד מכם, מאיתנו, חווינו ועדיין חווים, ועדיין כותב כדי להביע את הערכתי.

"יומן מלחמה" שלפניכם, הוא אות הוקרה שלנו לעובדות ולעובדים במשק הישראלי, בהם גם לכם – עובדות ועובדי ההסתדרות בכל הארץ. הוכחתם את היכולת שלנו כארגון, לפעול היטב בימי שגרה ובימי מלחמה, להתגייס בחזית ובעורף, להמשיך לקדם זכויות, אך גם לקיים את החובות שלנו כתושבי המדינה הזאת.

מי ייתן וניכנס לשנה של החלמה והבראה, נתרומם ונצמח מחדש.

דודו בצלאל
מנכ"ל ההסתדרות

יניב לוי, יו"ר אגף הסברה דוברות ופרסום בהסתדרות

קוראות וקוראים יקרים,

איך ממשיכים מכאן? זו השאלה שמטרידה היום ישראלים רבים, ביותר מנושא אחד. האם מתישהו נתעורר, נביט לאחור ונגלה שהתגברנו על הטראומה? או ש-7 באוקטובר יתחיל לנהל ספירה חדשה עבור כל מי שמתקשה לשכוח היכן היה ומה עשה באותו בוקר מבעית?

העבודה על "יומן מלחמה" נמשכה חודשים ארוכים. בלב כל העושים במלאכה פעמה התקווה שמלחמת חרבות ברזל תסתיים הרבה לפני הדפסת המיזם. רצינו להאמין שהתיעוד החשוב הזה יהיה שלם יותר, אם נוכל לסכם אותו עם קצת חדשות טובות. אף אחד מאיתנו לא באמת רצה להשלים עם התחזית הקודרת שגם אחרי הזמן הרב שעבר מאז 7 באוקטובר, קצוות רבים כל כך עדיין יישארו פתוחים.

מדינת ישראל נלחמת היום בשבע חזיתות שונות והעורף ממשיך להציג עוצמה אנושית בלתי רגילה. אני גאה בכך שההסתדרות, כביתם של העובדות והעובדים בארץ, ממשיכה במאמציה לחזק את החוסן החברתי. יחד – אנחנו חייבים לנצח, לא רק את האויבים שמאיימים לכלותנו מבחוץ אלא גם את הפילוג הפנימי שמסכן כל אחת ואחד מאיתנו.

התיעוד שלפניכם מעניק הצצה לנקודת מבטם של העובדות והעובדים, על מציאות החיים כאן מאז פרוץ המלחמה. הסיפורים שלהם הם גם הסיפורים שלנו.

אני רוצה להודות לכל השותפות והשותפים ליצירת "יומן מלחמה", ובראשם: תמי בן-גל שהגתה את היוזמה, ועבדה קשה כדי להביא לדפוס עשרות ראיונות מרגשים. תודה לאנשי מערכת "דבר" בראשות שרית פרידמן על הסיוע בעריכה ובעיצוב הגרפי, ותודה לחברי הצוות שלי יסמין גיל ואופיר פחימה שבמקצועיות ובחריצות עזרו להביא את הפרויקט המשמעותי הזה לקו הגמר.

תודה לכל העובדות והעובדים שפתחו בפנינו את הלב,

יניב לוי
יו"ר אגף הסברה, דוברות ופרסום בהסתדרות