פרקליטות מחוז צפון הגישה הבוקר (שישי) לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד 31 נאשמים וחברות מאזורים שונים בארץ (טובה זנגריה , רומת הייב , עילבון, מגדל, קריית שמונה, קלנסווה, ג'לג'וליה, ראשון לציון אשדוד ועוד) בגין מספר רב של אישומים בעבירות של פעילות בארגון פשיעה, קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, עושק, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה וקבלת דבר במרמה, שבוצעו במסגרת חברות בארגון פשיעה ,עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. כתב האישום הוגש אחרי חקירה ארוכה, מסועפת ויזומה של משטרת ישראל ובשיתוף פעולה עם מס הכנסה, מע"מ , משרד הכלכלה.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
מעובדות כתב האישום עולה כי בתקופה שבין ראשית שנת 2012 ועד ראשית שנת 2017 התאגדו הנאשמים לארגון פשיעה שקנה לעצמו שליטה וצבר מוניטין בתחום דמי החסות באזור הצפון – מרמת הגולן ועד לגליל העליון והתחתון.
ראשי הארגון, טוען כתב האישום, דאגו להפצת שמם באמצעות מדבקות ועליהן הכיתוב "רעם" ומספרי טלפון, אותם הדביקו באתרי הבניה ועל הכלים הזוכים להגנתם, בתמורה לדמי החסות, והיוו תחליף לשמירה בפועל על הכלים, אשר לא סופקה מצידם.
עוד על פי האיומים, השתמשו ראשי הארגון במדבקות כי להתריע על שליטתם במקום, להפיץ את המוניטין שלהם, להרתיעו גורמים עברייניים אחרים מלהתקרב לאתרים ולכלים הזוכים לחסותם. לכלים, שהוצבו באזור הגאוגרפי הרלוונטי ללא מדבקות, נגרמו נזקים בעלות עשרות ומאות אלפי שקלים. פגיעות אלה, על פי הפרקליטות, נפסקו עם קבלת החסות מצד הארגון.
לטענת כתב האישום, המוניטין שצבר הארגון הביאו קבלנים ובעלי עסקים שלא נפגעו או אויימו ישירות, להסכים, ובמקרים מסוימים אף ליזום, תשלום של דמי החסות גם מבלי שזכו לשמירה בפועל על עסקיהם, אלא רק "להגנתה של המדבקה".
מכתב האישום עולה עוד שהנאשמים פעלו ליצור לדמי החסות חזות חוקית ולגיטימית, תחת מטרייתן של חברות שמירה ואבטחה רשומות ובעלות היתרים כחוק, שהיו, הלכה למעשה, בשליטת ארגון הפשיעה. לטענת הפרקליטות, דאגו אנשי הארגון להנפקת חשבוניות כוזבות, ולהלבנת הכספים ששולמו כדמי חסות, בסך כולל של מיליוני שקלים רבים, באמצעות חברות השמירה, תוך שימוש בחברות קש אחרות, ובעסקים למתן שרותי מטבע.
משטרת ישראל קראה לכל אזרח, שנפל קרבן לסחיטה, לא להיכנע ולהודיע על כך מיד למשטרה. לדברי המשטרה, הניסיון המצטבר במגוון עבירות סחיטה באיומים מלמד כי התשלום לא מבטיח דבר ובמקרים רבים מעודד את העבריינים להעמיק את הסחיטה.
