״אחרי כוחות ההצלה, אנחנו בין הגורמים הראשונים שפוגשים את האזרח שביתו נפגע. אנחנו גם אלה שנשארים עם האזרח ומלווים אותו בהמשך", מספר משה ראש, האחראי הארצי על תחום הנזק הישיר בקרן מס רכוש שתחת רשות המסים. "העובדים שלנו עובדים גם בזמן לחימה ותחת טילים, כולם עובדים עם שליחות. התפקיד שלנו זה לאפשר לאזרחים לחזור לשגרה כמה שיותר מהר ולקבל את מה שמגיע להם".

עובדי מס רכוש בדרום עבדו בחודשי המלחמה הראשונים בכוחות מוגברים, בזירות הנפילה ובמוקד הטלפוני באשקלון שתוגבר בעשרות עובדים מרחבי הארץ. לצד אובדן החיים הכבד, מתקפת חמאס גרמה וגורמת נזק אדיר לבתים, למכוניות ולמפעלים. במסגרת עבודתם העובדים דואגים שכל מי שצריך יקבל את הפיצוי המתאים, ובמהירות.

"שעתיים מתחילת האירוע היו פה חמישים אנשים"

"ב-7 באוקטובר, כבר בשעה 08:30 בבוקר, מוקד מערך הפיצויים שלנו בגוש דן כבר היה מאויש. אנחנו מדברים על שעתיים אחרי תחילת האירוע", מספר ירון בן נעים, ביום-יום ראש תחום אכיפה ברשות המסים, ובעת חירום מנהל תחום פיצויים במחוז הדרום. "ביום למחרת כבר היינו בשטח עם צוותים איפה שהיה אפשר. צריך להבין שכמות הפגזים שנחתו בדרום רק ביום הראשון למתקפה שווה לכמעט חצי ממה שירו בכל צוק איתן. בימים הראשונים נרשמו כ-1,500 פגיעות.

"בעתות חירום יש לנו קשר עם העיריות, שמקבלות עדכון מדויק מכוחות הביטחון על כל פגיעה, ובפרט כשמדובר בפגיעות חמורות שמצריכות גם להוציא אנשים מהבית", מסביר בן נעים. "עם כל פגיעה אנחנו מגיעים עם צוות שכולל עובד של רשות המסים ושמאי חיצוני, ואם צריך אז גם מהנדס, כי כשהנזק גדול צריך לעשות גם בדיקות מבניות. יש מקומות שצריך לעשות בהם חיזוקים בגדר 'עזרה ראשונה', כדי שלא יהיה צריך לפנות את כל המשפחות מהבניין.

"בשבת, בתוך כל האירועים, התחלנו להכין את המרחב של מוקד הדרום באשקלון לפעולה. בראשון כבר הקפצנו לפה אנשים לסייע גם מהמרכז. למרות המציאות של חשש שעוד יש מחבלים בשטח ישראל, אנשים הגיעו לכאן לעבוד. עברו בדרך לכאן מחסומים ונסעו לכאן תחת איום טילים. ב-8:00 בבוקר כבר היו פה 50 איש".

הוא מספר שהעבודה מתנהלת ממש תחת אש. הצוותים יוצאים לשטח בשכפ"צים ובקסדות. נכנסים למרחב מוגן עם כל אזעקה, וממשיכים לאירוע הבא.

"עובדי רשות המסים נרתמו מייד, למרות הסיכון, לכל המשימות הנדרשות במסגרת מס רכוש, כפי שהם עושים תמיד בכל אירוע ביטחוני", מספר ודים אבנשטיין, יו"ר ועד ארצי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, "המטרה היא לוודא שלא יהיה אזרח שלא יקבל מענה. הפעם, נדרשו העובדים שלנו לעמוד מול זוועות שלא נראו בעבר. אבל אנחנו ביחד, ויש לנו משימה שהיא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אני מודה לכל עובד ועובדת שנרתמים ונותנים את הלב והנשמה, כדי לדאוג לכל הפחות שמי שביתו או רכושו נפגעו ממתקפות הטרור יידע שיש מאחוריו גב של מדינה, ושיש מי שיילך איתו יד ביד ויסייע לו לשקם".

בחניון כלי הרכב שהושחתו: "כל אחד מהם הוא זירת רצח"

עובדי הרשות היו אחראים גם להקמת חניון לכלי רכב שנפגעו במהלך מתקפת הטרור, עדות אילמת לאלימות הרצחנית של חמאס. "ביום הרביעי ללחימה כוחות הביטחון נדרשו לפנות את כביש 232 בעוטף", מספר ראש, "העמדנו לטובת זה מגרשים שאליהם ניתן יהיה להכניס את הרכבים שפונו מהכביש, כדי שנוכל לטפל בהם".

הוא מסביר שקרן מס רכוש מפצה אזרחים שהרכב שלהם נפגע באירועי טרור וירי רקטי, אבל בדרך כלל, כלי רכב נפגעים ליד הבית וקל לשייך כל רכב לבעליו. במקרה הזה, מדובר במאות רכבים השייכים לאנשים מכל רחבי הארץ – שרבים מהם נרצחו, נחטפו או נפצעו. הרכבים עצמם בחלקם הגדול הושחתו לבלי היכר – נורו, נשרפו או נפגעו מכלים צבאיים.

"אלו כלי רכב שכל אחד מהם הוא זירת רצח, כלומר אירוע בפני עצמו", אומר ראש, "חשוב היה לנו להצליח לשלם פיצוי לאנשים האלו, זה כסף שמגיע להם. אבל חלק גדול מכלי הרכב היו שרופים לחלוטין וקשים מאוד לזיהוי. אחד העובדים שעבד בחניון מספר שחזר הביתה לאחר העבודה והתקשה לדבר במשך חצי יום. "ישבתי על הכיסא ולא יכולתי לעשות כלום. ריח של מוות באף. הייתי כמו זומבי".

בתהליך הזיהוי השתתפו מתנדבים יוצאי משטרה, שסייעו לאתר את מספרי השלדה של הרכבים כדי שניתן יהיה למצוא את בעלי הרכב. "בכל יום איתרנו בממוצע מספרי שלדה של כ-50 רכבים, ודרך זה איתרנו למי הם שייכים ופנינו למשפחות כדי לסייע בתביעה", מספר ראש. "זה תהליך ארוך ומסובך אבל הוא חלק מהעבודה ולפעמים זה עוד קצה חוט שמסייע בזיהוי".

"החשיבות של העבודה בימים האלה שווה את הכול. וזה יותר חשוב מהפחד"

למוקד מערך הפיצויים של מס רכוש, מגויסים בעתות חירום עובדים רבים מכל מערכי רשות המסים. אחת מהם היא נטלי מזור, שעובדת בשגרה במחלקת ניהול ספרים של הרשות בתל אביב. "עכשיו אני פה ואני עושה הכול, כל מה שצריך", היא מספרת.

ויש הרבה עבודה, כל הזמן. "אני פותחת פניות של אנשים שפנו דרך הטלפון לדווח שיש להם נזק, כותבת תוכניות עבודה לצוותים שיוצאים לשטח. קולטת מהם את החומרים כשהם מגיעים, ומקלידה את דו"חות התביעה למערכת. עובדת מול השמאים שצריכים להחזיר לנו חוות דעת, סורקת מסמכים, דואגת לתשלום עבור השמאים. התביעות עוברות שני שלבי אישור, אז לפעמים באמצע צריך ליצור שוב קשר עם הניזוקים, אז אני מתקשרת אליהם כדי להשלים איתם מסמכים. העבודה שלנו היא ללוות את הניזוקים מ-א' ועד ת'".

אבל מאחורי כל הפעולות הפורמליות, לבה של מזור נקרע מהשיחות עם האנשים שנפגעו וזקוקים לעזרה. "אתה עונה לטלפונים ובוכה", היא מספרת, "מדבר עם ניזוקים ונקרע יחד איתם. לפעמים אתה נחנק. אנשים שגרים באשקלון בשכונות העוני, אנשים מבוגרים שצריכים לרדת באזעקה. אנשים שבקושי מטבח יש להם בבית, וגם זה הלך להם. אתה נקשר לסיפורים ולאנשים, אפילו אם אתה רק במוקד. וכמובן צוותי השטח כל הזמן חוזרים ומספרים מה הם ראו, ואנחנו תמיד כאן האחד בשביל השני. תומכים זה בזה, פורקים אחד אצל השני".

היא הגיעה למוקד כבר ב-8 באוקטובר, מביתה שבמושב בית עריף הסמוך לנתב"ג. "זה היה מפחיד להגיע לאשקלון עם כל האזעקות מסביב. אני נוסעת מהר שלא תתפוס אותי אזעקה בדרך. כשהילד שלי, שהוא חייל, שמע שאני בדרך לאשקלון הוא התקשר לצעוק עליי: 'אל תגיעי לשם. אני לא מרשה לך. תעבדי מתל אביב'. אבל הסברתי לו שהחשיבות של העבודה בימים האלה שווה את הכול. וזה יותר חשוב מהפחד".

היא מספרת שהעבודה האינטנסיבית מסייעת לה להתמודד עם המצב הקשה במדינה. "כשאנחנו פה אנחנו עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, 12 שעות ויותר. לא מסתכלים לא על השעון ולא על הפלאפון. גם איזה יום היום כבר לא זוכרים. אבל בסוף, העבודה נותנת לי כוח בימים האלה. הידיעה שאני עוזרת במקטע הקטן שלי. חלק מהגוף הגדול הזה שעוזר".

ביקור בית אצל הלל ליאור בן ה-98 מאשקלון: "אנחנו נדאג להכול"

ארז בריגה, שבימי שגרה עובד באגף חקירות מכס ומע"מ במחוז תל אביב והמרכז של רשות המסים, ודוד אלייב השמאי ממשרד 'אוורסט שמאים' שהתלווה אליו עושים ביקורי בית. באחד הביקורים הגיעו לביתו של הלל ליאור בן ה-98, כדי לבחון את הנזק: אחד מחלונות הבית התנפץ כתוצאה מהדף נפילה במרחק כמה עשרות מטרים. "ההדף והרסס עושים נזקים מטורפים. אתה רואה בעיניים איך רסיסים מפרקים קירות", אומר אלייב, ומוסיף שזה מדגיש את החשיבות של הקפדה על הנחיות פיקוד העורף והמתנה של 10 דקות עד ליציאה מהמרחב המוגן.

בריגה התרגש מהמפגש עם ליאור, מחלוצי ענף החקלאות בישראל. "זה בן אדם מדהים. הוא היה חייל בבריגדה". ליאור עצמו מרגיע אותנו, מספר שהוא כבר ראה מלחמות. הבת שלו סייעה לו ליצור את הקשר עם אנשי מס רכוש שהגיעו תוך זמן קצר למקום.

נטלי מזור, עובדת מס רכוש תל אביב: "כשאנחנו פה אנחנו עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, 12 שעות ויותר. לא מסתכלים לא על השעון ולא על הפלאפון. גם איזה יום היום כבר לא זוכרים. אבל בסוף, העבודה נותנת לי כוח בימים האלה. הידיעה שאני עוזרת במקטע הקטן שלי. חלק מהגוף הגדול הזה שעוזר"

"במקרה הזה, בגלל שהמסגרת של החלון היא מעץ, חששנו שיהיה קושי למצוא בעל מקצוע שיתקן את זה. לכן אישרנו להחליף את כל החלון, והעברנו את הכסף עבור התיקון", מסביר בריגה. "אנחנו פה בשביל לעזור, נטפל בזה".

ראש מסביר שלמס רכוש יש שני מסלולי שיקום. הראשון הוא מתן אומדן כספי לניזוק, שמתקשר בעצמו עם בעלי המקצוע לצורך התיקון, ומקבל לאחר מכן שיפוי על העלות. "זו דרך המלך, וב-99% מהמקרים זה גם מה שהאזרח רוצה. האפשרות השנייה היא שיקום באמצעות חברה משקמת, שיש לנו מאגר של חברות כאלו שעברו מכרז. אנחנו משתמשים בזה היום בעיקר בכל מה שקשור לעזרה ראשונה כמו חיזוקים ראשוניים של בניינים, גידור ופינוי פסולת, אבל גם כדי לעזור לאנשים שאין להם אפשרות לבצע את השיקום ולהזמין אנשי מקצוע בעצמם, כמו זקנים ונכים".

"אתה פוגש אנשים במצבים מאוד רגישים, ואתה המדינה. מדבר איתם, מבטיח להם שאתה איתם בזה"

יורם כהן משמש בימי שגרה כקצין מודיעין של מע"מ באיזור באר שבע והדרום. חברו, שמעון אזנקוט הוא מנהל מחלקת שירות ופקיד שומה בבאר שבע. שניהם מגיעים בעתות חירום לסייע במס רכוש כבר כ-18 שנה, ומשמשים כאנשי שטח. "אנחנו יוצאים גם כשיש אזעקות. המשפחה דואגת, אבל אין מה לעשות. אנחנו יוצאים עם שכפ"צ, נשמעים להנחיות פיקוד העורף ונמצאים איפה שצריך. היה לנו אירוע ש-30 מטר מאיתנו נפל הטיל, זה חלק מהמקצוע.

"אתה פוגש אנשים במצבים מאוד רגישים. ואתה בשבילם זה המדינה. לאחרונה פגשתי משפחה שאחד מילדיה נרצח במסיבה ברעים, ואחר כך גם נפגע להם הבית מטיל. זה נורא. אז אתה הופך להיות גם פסיכולוג, שיושב איתם, מדבר איתם, מבטיח להם שאתה איתם בזה. גם אנחנו בוכים המון".

"אם יש פגיעה בבאר שבע, גם באמצע הלילה או בשבת, אנחנו עוד באותו הערב מפנים לבית מלון אם צריך. בכל שעה ובכל יום. אנחנו שם", מוסיף אזנקוט. "ברוב המקרים זה לפגוש אנשים מבולבלים והמומים. לפעמים אתה רואה פגיעה בבית חדש של משפחה, שאפילו עוד לא הספיקו להיכנס לגור בו. נזק רציני. אז אנחנו דואגים גם לדבר עם הקבלן שיסייע, העיקר לנסות לתת לאנשים להרגיש שאם יש נזק לרכוש אפשר לקבל עזרה".

"מבחינתי זו ציונות, שליחות" אומר כהן, "זה מה שמחזק אותנו בימים האלה. ציונות, אחדות עם ישראל והמשימה שלנו. יש לנו מדינה אחת, ועליה צריך לשמור".