בקיבוץ בארי נאלצים להעביר עוד חג ללא חבריהם שעדיין חטופים בעזה. לציון חג הסוכות בלעדיהם, הוקמה היום (שלישי) בקיבוץ סוכה מיוחדת עליה הוצב השלט "ושבו בנים ובנות לגבולם".
"עם בואו של חג נוסף ללא החזרתם של 101 החטופים, בקיבוץ בארי הוקמה היום (שלישי) סוכה בשטח שבו היו ביתם של משפחת שרעבי, ממנו נחטפו יוסי שרעבי ז"ל ואופיר אנגל, וביתן של רעיה והילה רותם, ממנו נחטפו יחד עם אמילי הנד", מסרו מדוברות הקיבוץ. "כואב ובלתי נתפס שהקמנו 'סוכת חטופים' שתכליתה להמשיך את המאבק עבור החזרת אהובינו מעזה.
נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שרעבי ז"ל שנרצח בשבי חמאס וגופתו עדיין מוחזקת בעזה, וגיסתו של אלי שרעבי שנמצא בשבי כבר 374 ימים ולילות, אמרה: "לא נשאר זכר פיזי לבית שלנו. לא תמונה, לא וילון. אבל אנחנו כאן, מתעקשות לבנות סוכה שתזכיר לעולם כולו – היה כאן בית, היו כאן משפחות, היה כאן עולם, והוא לא שלם. לא נעצור לרגע ולא ניתן לשכוח. חייבים להחזיר את אלי ויוסי שרעבי ואת כל החטופים והחטופות שנמקים כבר מעל שנה בשבי.
"עד לפני כמה חודשים היו בשטח זה בתים שנשרפו ונהרסו על ידי מחבלי חמאס"', נמסר עוד מדוברות הקיבוץ. "בתים אלה פונו, ובשטח זה כאמור הוקמה סוכה על ידי מטה מאבק משפחות החטופים של קיבוץ בארי יחד עם מתנדבים מגרעין עילי. על קירות הסוכה סימנים צהובים של כפות ידיים ותמונות של עשרה חטופי קיבוץ בארי. בנוסף תלוי נוסח חדש לתפילה בסוכה: 'בזו הסוכה נשב ונקשיב, לרחשי הלב המתגעגע, למי שחייבים להשיב. מזו הסוכה נשלח כוחות, לאהובים ואהובות שיש להחזיר, ולכל המשפחות. בזה הפתח תיכנס תקווה, בזה המקום נאמר כי עוד היום, יש להזכיר, יש להכיר, יש להחזיר – את כולם".
רעיה רותם, שנחטפה יחד עם בתה הילה ועם אמילי הנד, והוחזרה אחרי 54 ימים במסגרת עסקת החטופים: "אי אפשר להתרגל למראה הריק שנשאר איפה שפעם היה ביתנו, ביתנו שנשרף באותו יום שחור. לא ייאמן שעל השטח הזה עומדת סוכה שמסמנת את החוסר באורחים הכי חשובים שיש, אחינו ואחיותנו שעדיין נמצאים בעזה. החזרתם היא עניין שלא סובל דיחוי, ואסור שיירד מסדר היום הציבורי, כן, גם על רקע כל שלל האירועים הביטחוניים הקשים שחווה מדינתנו".
תום הנד, אביה של אמילי הנד בת ה-10, שנחטפה מהאזור בו עומדת היום סוכת החטופים: "אני ומשפחתי בני מזל ביותר שזכינו שאמילי חזרה הביתה כדי לחגוג איתנו את חג הסוכות הזה. לצערנו, ישנן הרבה משפחות מהקיבוץ שלנו שלא היו כה בנות מזל. יש הורים שאיבדו ילדים, ילדים שאיבדו הורים, ולמעשה, יש משפחות שלמות שנמחקו לחלוטין. חלק מהחטופים שעדיין שבויים בעזה, שנה אחרי, הם חברי המשפחה היחידים שנותרו בחיים. זכרו זאת ועזרו לנו להחזיר אותם הביתה".
