עשרה ימים לפני יום הולדתה ה-20, נעמדה דניאלה פלג על ראש הפודיום באליפות אירופה בגלישת רוח שנערכה בקליארי, איטליה. באותו הזמן פלג הפכה לישראלית הראשונה שזכתה באליפות אירופה לבוגרות. זה היה רגע משמעותי בקריירה שלה, אך לא פחות חשוב – רגע סמלי של ניצחון בתחרות שנערכה ב-7 באוקטובר, וציינה את הניצחון בשנה הקשה אותה עברה פלג ביחד עם כל מדינת ישראל.  

בשבת שבה התרחש האסון של 7 באוקטובר, חלק גדול ממשפחת פלג שהו בקיבוץ אורים ששוכן קרוב לגבול עם רצועת עזה. "זה היה יום קשה", מספרת פלג ל'דבר' על הרגעים מורטי העצבים. "אבא שלי ושני האחים שלי היו בקיבוץ אצל סבא וסבתא שלי שגרים שם, אז במזל לקיבוץ הזה לא הייתה חדירה, אבל כן הייתה לחימה בשער מול המחבלים, והייתה חדירה לבסיס אורים שצמוד לקיבוץ (בו נפלו שמונה חיילים, ל.ב). זאת הייתה בשבילי חוויה טראומטית עם המון זמן של חוסר ודאות. לאחר מכן היה לי קשה לחזור להתאמן ולקח לי זמן.

"כאשר הבנתי שהתחרות נופלת על 7 באוקטובר, הרגשתי שאני צריכה לעשות איזושהי הכנה מנטלית מקדימה. אני יודעת שזה לא עושה לי כל כך טוב, כי קל לי לאבד ריכוז ולהישאב לחדשות עם מה שקורה במקביל לתחרות בישראל. בזכות ההכנה שעשיתי לפני, הצלחתי קצת להתנתק ולהיות בפוקוס יותר בתוך התחרות. זה היה מאוד משמעותי בשבילי, להתחרות ב-7 באוקטובר, הרגשתי שאנחנו מייצגים פה משהו הרבה יותר גדול מאיתנו". 

ביום התחרויות ציינה הנבחרת הישראלית את יום השנה לאסון 7 באוקטובר בתחרות. המתחרות עלו עם סרטים צהובים שהתנוססו על המפרשים ופלג הוסיפה על ידה את הכיתוב "לזכרן 7.10" עם סמל מגן דוד.

"לפני השיוטים עשינו טקס במלון", היא מספרת. "זה נתן לי הרבה כוח להמשך התחרות, הבנה מה אנחנו מייצגים פה ובשביל מה אנחנו עושים את כל זה. זה היה קשה להתחרות ביום הזה, אבל עם המון הרגשה של שליחות".

"שמתי את כל הכאב בצד, ורק התרכזתי בלעבוד"

לאורך התחרות גילתה פלג יציבות מרשימה והייתה מדורגת בשלושת המקומות הראשונים. "הייתה לי תחרות יציבה. ראו את זה על הנקודות שלפני הזריקה (של שני השיוטים הפחות טובים מתוך ה-13, ל.ב). הייתי שם בפער עם הכי פחות נקודות. לפני התחרות ראיתי את התחזית וידעתי שיכול להיות שיבטלו כמה ימים. התחזית נראתה חלשה, עם הרבה גשם בחלק מהימים. אז ידעתי שכל יום אני צריכה לקחת בשתי ידיים, ולא לעשות פאשלות".  

פלג סיימה את שיוטי המוקדמות במקום השלישי הכללי, והעפילה לחצי הגמר ביחד עם תמר שטיינברג. היא ניצחה את חצי הגמר והבטיחה לעצמה מדליה, כאשר רק שלוש מתחרות בשיוט הגמר. "כשחציתי את הפיניש בחצי גמר והבנתי שיש לי מדליה, זה היה אושר מטורף. כל כך חיכיתי לזה וחלמתי על זה. עשיתי צעקה אחרי הפיניש, אבל אמרתי: זה עדיין לא נגמר, אני לא מסתפקת רק במדליה, אני רוצה את הזהב".

בשיוט הגמר פלג ביצעה מהלך אסטרטגי חכם, התנתקה משתי המתחרות האחרות מאיה גייסלר הנורבגית ואנסטסיה וולקוביץ הפולנייה, וניצחה את השיוט והתחרות כולה. "בגמר הייתה רוח יחסית חלשה, שזאת נקודת חוזק שלי. אז ידעתי שאני פשוט צריכה לעשות את הדברים פשוטים, לזנק טוב, ומשם זה יכול להיות שלי. סמכתי על היכולות שלי ועל מה שאני רואה בים. במהלך השיוט התנתקתי מהן. הלכתי לצד השני, לא כי הייתי אחרונה, אלא כי באמת האמנתי שזה מה שיעניק לי את הניצחון".

בחלק האחרון של שיוט הגמר החלה הדרמה הגדולה של התחרות. פלג התחרתה לא רק מול שתי המתמודדות האחרות, אלא גם עם התנאים הלא טובים. הרוח הייתה חלשה והגולשת הפולנייה נפלה מהפויל. פלג הייתה ראשונה, אך היא ידעה שאם היא והנורבגית ייפלו גם, השיוט ייפסל ויצטרכו להתחיל מהתחלה. 

"חשבתי שאנחנו הולכות ליפול מהפויל ושיבטלו את השיוט", היא נזכרת, "נלחמתי כדי להישאר על הפויל והמשכתי לפמפם. כבר הרגשתי שנושרות לי הידיים. אבל אז ראיתי את קו הסיום. ידעתי שזה שלי, אז שמתי את כל הכאב בצד, ורק התרכזתי בלעבוד. כשחציתי את הפיניש, וואו, זה היה מטורף". 

בת ה-9 גוברת על הפחד ממים עמוקים

פלג היא בת מושב בית חנניה שבמועצה האזורית חוף הכרמל. לענף השיט הגיעה בגיל 9, כאשר החליטה ביחד עם כמה חברים מהמושב להירשם לקייטנה בשדות ים.

"ממש נהניתי, אז נרשמתי גם לחוג ומשם התחלתי בעצם", היא מגלה.

ההתחלה הייתה פחות נוצצת והרבה יותר קשה. "מאוד פחדתי לצאת לעומק של הים, וזה היווה איזשהו מחסום עבורי, ואז הצלחתי להתגבר על המחסום הזה ומשם כבר נפתחה לי הדרך".

מגיל צעיר הגיעה פלג להישגים מרשימים. כשהייתה בת 12 היא זכתה באליפות אירופה עד גיל 15, ושנה מאוחר יותר היא סיימה במקום השני באליפות העולם עד גיל 17.

בשנת 2020 היא החלה את המעבר לדגם הנוכחי – IQ Foil, שנה לפני המעבר של הענף כולו בסיום אולימפיאדת טוקיו. "התחלתי להתמקד בפויל, כדי שיהיה לי יתרון ואני אתחיל מוקדם יותר. זה היקנה לי יתרון וגרם לי לעשות את המעבר חלק יותר".

באותו הזמן עוד לא היו בארץ הדגמים של המפרש האולימפי, ופלג החליטה לקחת יוזמה אישית ולהתחיל להתאמן על דגמים אחרים לא אולימפיים של הגלשן. "אז אפילו עוד לפני שהגיעו לארץ הדגמים האולימפיים של הפויל, התחלתי לגלוש בדגמים קצת אחרים. באמת כדי להרגיש, כי זה היה מאוד שונה. כל מיני חברות קטנות עשו דגמים אחרים, שהיו מיועדים לגלישה חובבנית בשביל הכיף". 

באותה שנה, בגיל 15 בלבד, סיימה פלג במקום הרביעי באליפות אירופה לבוגרות, וזכתה  בקטגוריית אלופת אירופה עד גיל 19 באותה תחרות. "זה היה אפילו לפני שהתחילה הנבחרת. נסעתי במימון פרטי, לפני שהיו לנו בכלל מאמנים. זה היה לפני טוקיו, ורוב העבודה התרכזה בדגם הקודם – RS:X".

"כל העבודה שלי התנקזה לאותו הרגע"

ב-2022 פלג התחרתה באליפות העולם שנערכה בצרפת. במהלך היום הראשון של התחרות היא נפצעה, אך לא ויתרה והמשיכה להתחרות, עד שבסופה זכתה במדליית הכסף.

"ביום הראשון, כשיצאנו להתחרות, הייתה לי התרסקות", פלג נזכרת, "נפלתי למים, ניסיתי להרים את המפרש חזרה ולגלוש, ולא הצלחתי לדרוך על הרגל. כף הרגל שלי נמחצה בין התורן לגלשן. הייתי כבר בטוחה ששברתי משהו ושנגמרה לי התחרות.

"למזלי, דליה, הרופאה שעובדת איתנו, הייתה על הסירה של שחר צוברי (מאמן הנבחרת, ל.ב). ויתרתי על שיוט. היא עשתה לי חבישה ואיכשהו הצלחתי לסחוב את המשך היום. אחר כך הלכנו לצילום בבית חולים והיא אמרה לי שבכלל לא בטוח שאני אוכל להמשיך, כי אם יש שבר, אז בסדר שהצלחתי לגלוש את היום, אבל בסוף חושבים לטווח ארוך יותר וזה יכול לעשות נזק משמעותי. עשינו צילום ובמזל לא היה שבר, ואז באמת המשכתי את התחרות עם רגל חבושה וקצת כאבים".

בסיום שיוטי המוקדמות פלג דורגה במקום השביעי. את יום שיוטי המדליות החלה ברבע הגמר, בו סיימה במקום השני, והעפילה לחצי הגמר, שם סיימה ראשונה והבטיחה לעצמה מדליה. בשיוט הגמר ניצחה מרתה מאגטי האיטלקיה (שזכתה בזהב בפריז 24'). פלג סיימה שנייה ומאיה מוריס סיימה במקום השלישי עם שתי ישראליות על הפודיום. 

"זה היה ההישג המשמעותי הראשון של הנבחרת. הרגשתי שאני ומאיה פתחנו איזושהי דלת ומשם כבר כל ההישגים זה היסטוריה. בסיום התחרות הייתי מאושרת, זכיתי בפעם הראשונה במדליה בבוגרות. זה היה משהו שלא חוויתי עד אז, והרגשתי שכל העבודה שלי עם הנבחרת וגם לפני, שעשיתי לבד, פשוט התנקזה לאותו הרגע, וזה היה מדהים".

האם ההצלחה באליפות העולם יצרה אצלך לחץ להמשך הסייקל האולימפי?
"זאת הייתה שנה מעולה מבחינתי. בכל תחרות הגעתי לשיוטי המדליות. לא יודעת אם זה היה לחץ בגלל ההישג. נראה לי שהלחץ הגיע בעיקר מתוך הבנה שהשנה וחצי הבאות הולכות להיות הרבה יותר אינטנסיביות ממה שהיה, וההישגים הולכים באמת גם להיחשב עכשיו למבחנים האולימפיים, שבסופם אחת מאיתנו תייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בפריז".

"לומדת המון משאר חברות הנבחרת ומהמאמנים"

נבחרת הנשים של ישראל בגלישת רוח עשתה את הקמפיין המרשים ביותר של נבחרת ישראלית אי פעם. זה התחיל כאשר דניאלה פלג זכתה במדליית הכסף ומאיה מוריס בארד באליפות העולם ב-2022. שרון קנטור זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ב-2023. שחר טיבי הוכתרה אלופת העולם, וקטי ספיצ'קוב לסגניתה ב-2023. קנטור זכתה בתחרות הקדם-אולימפית ובאליפות העולם ב-2024 וקטי ספיצ'קוב זכתה בארד. באולימפיאדת פריז זכתה קנטור במדליית הכסף, המדליה הראשונה אי פעם לגולשת רוח מישראל. 

"כאשר הקימו את הנבחרת, היינו עשר גולשות. לאט לאט, במהלך הקמפיין, חלק מהן פרשו, אבל תמיד העבודה נשארה אותה עבודה", מספרת פלג. "זה באמת כיף לעבוד כנבחרת, כי מעבר לזה שאנחנו מתחרות אחת בשנייה ודוחפות אחת את השנייה, אנחנו גם חברות. יש לנו את הבילויים בחוף, את הצחוקים שלנו ונסיעות משותפות למחנות אימונים. זה גם מה שמלכד אותנו וגורם לנו להיות כל כך טובות, גם בחוף וגם בים, זה מה שעוזר לנו לדחוף אחת את השנייה קדימה".

חלק משמעותי מההצלחה של הנבחרת, הוא הקשר המיוחד הקיים בין החברות בה – החברות המיוחדת שנרקמה, והביחד שדוחף אותן קדימה להיות הגרסה הטובה ביותר של כל אחת מהן. הנבחרת, שהתאמנה ביחד כל הקמפיין, כללה את שרון קנטור, שחר טיבי, דניאלה פלג, מאיה מוריס ותמר שטיינברג. 

"רואים על הנבחרת כמה היא טובה, אבל אני מרגישה על עצמי, שבסוף גם אני משתפרת מאימון לאימון", אומרת פלג. "בגלל שאנחנו חברות טובות וגם מתחרות טובות, חשוב לנו לדחוף אחת את השנייה קדימה. יש בינינו המון שיתוף. אנחנו עושות ביחד את בדיקות הציוד ואפילו מנתחות ביחד את השיוטים, רגע אחרי שהשיוט נגמר על הסירה.

"אני רואה נבחרות אחרות בחו"ל, שבנות שלהן מסוכסכות לגמרי, ואני רואה כמה זה תוקע אותן. ברור שזו תחרות מאוד קשה, ובסוף יש רק כרטיס אחד לאולימפיאדה. אבל זה בא לטובתי – אני לומדת המון משאר חברות הנבחרת ומהמאמנים שחר צוברי וסתיו ביימל (עוזר המאמן, ל.ב). זה כיף להיות חלק מדבר כזה גדול".

"עבודה מנטלית עם מאמנת חדשה"

אליפות אירופה הייתה התחרות שסגרה את הסייקל האולימפי הנוכחי. במהלך הסייקל הבא הוחלט באיגוד השיט העולמי על הקטנת המפרש של הדגם. "מבחינתי זה טוב, כי אני נחשבת יחסית קלה, אז אני רואה בזה איזשהו יתרון. מעבר לזה שכמובן הגלישה היא אותה גלישה, ובסוף השיוטים הם אותם שיוטים. אם את גולשת טובה, אז כנראה שתגלשי טוב גם על הדגם הקטן יותר.

"זאת תהיה שנה משמעותית. אנחנו צריכות ללמוד את המפרש הזה מחדש. כל מיני כיוונים שעשינו בציוד עד עכשיו, יכול להיות שהם בכלל לא יהיו רלוונטיים למפרש הקטן יותר". 

מה המטרות שלך לסייקל הבא?
"אני מאוד רוצה להגיע לאולימפיאדת לוס אנג'לס, אבל אני יודעת שיש רק כרטיס אחד, וחשובה לי גם מאוד הדרך. הרגשתי בקמפיין הנוכחי, שקצת קרסתי תחת הלחץ הזה של המבחנים (לאולימפיאדה, ל.ב) והרגשתי שלא הצלחתי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי דווקא במאני-טיים.

"בחודשים האחרונים התחלתי עבודה מנטלית עם מאמנת חדשה. אני מרגישה שזה עושה לי טוב, והמטרה היא להמשיך ולהביא את היכולות שלי לידי ביטוי דווקא ברגעי הלחץ הגדולים – להמשיך להיות חלק מהנבחרת הזאת, לעבוד ביחד, להמשיך לדחוף אחת השנייה קדימה וליהנות גם מהדרך.