
מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר בכ-1.3% בהשוואה לחודש אוגוסט, ועמד על 158.9 אלף איש, כך מפרסם היום שירות התעסוקה. היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות עמד בספטמבר על 1.3, כלומר על כל 100 משרות התמודדו כ-130 דורשי עבודה. מאז נובמבר 2023 נרשמת מגמת שיפור עקבית למדי ביחס שבין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות, שעמד אז על 3.33 (כלומר 333 דורשי עבודה על כל 100 משרות).
בניכוי השפעת מגמות עונתיות בתעסוקה, מעריכים בשירות התעסוקה כי מגמת הירידה במספר דורשי העבודה בספטמבר אף גדולה יותר ביחס לאוגוסט, ועומדת על כ-3.1%. עם זאת, מספר הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה כדורשי עבודה עלה, והיה מהגבוהים שנרשמו בשנת 2024, עם 35.4 אלף איש בספטמבר, לעומת 26.6 אלף איש באוגוסט.
מספר תובעי דמי האבטלה ירד בספטמבר בכ-3,500 ועמד על 132 אלף איש, בעוד מספר תובעי הבטחת ההכנסה שמר על יציבות ועמד על 45.8 אלף איש – המספר הנמוך ביותר מזה כ-30 שנה. בשירות התעסוקה מעריכים כי המספר הנמוך של תובעי הבטחת ההכנסה עשוי להיות מוסבר בעליית המחירים, שלא לוותה בהעלאה בגובה הקצבה – זאת בשעה שהשכר הממוצע במשק עלה ונוצרו הזדמנויות תעסוקתיות משמעותיות יותר, ובשכר גבוה יותר, גם עבור מרוויחי שכר נמוך. מעבר לכך מציינים בשירות התעסוקה את הצלחת תוכנית 'מעגלי תעסוקה' המופעלת בשירות, המתמקדת באוכלוסייה זו.
שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד מ-57.2% באוגוסט ל-56.6% בספטמבר, זאת כתוצאה מחזרת מפוטרות הקיץ לעבודה עם תחילת שנת הלימודים. התופעה של פיטורי עובדים לתקופת הקיץ נפוצה בעיקר במקצועות החינוך, המתאפיינים ברוב של עובדות נשים (ונפוצה יותר גם בחברה החרדית).
לכל אורך המלחמה שיעורן של הנשים מכלל דורשי העבודה היה גבוה יותר, דבר המעיד על השפעה גבוהה יותר של מצב המלחמה על תעסוקת נשים מאשר על תעסוקת גברים, והולם גם ממצאים מתקופת הקורונה, המלמדים כי השבתת הלימודים הביאה לעלייה בשיעור הנשים מקרב מבקשי העבודה.
שיעור החרדים מכלל דורשי העבודה ירד אף הוא בעקבות חזרת מפוטרי הקיץ לעבודה, מ-9.4% באוגוסט ל-8.1% בספטמבר – אך נותר עדיין גבוה מאוד ביחס ליוני (6.5%).
שיעור הערבים מקרב דורשי העבודה נמצא במגמת ירידה, ועמד בספטמבר על 27.8%, לעומת 28% באוגוסט (ו-29.1% ביוני).
במקביל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים מכלל דורשי העבודה, מ-61.6% באוגוסט ל-64.1% בספטמבר. בהשוואה לספטמבר אשתקד, אז שיעור היהודים שאינם חרדים עמד על 62.4%, ניתן לראות כי קבוצה זו, הנושאת במרבית האחריות למאמצי המלחמה, גם הושפעה ממנה הכי לרעה.
בשיעור האשכולות הכלכליים הנמוכים (1-3) מקרב מבקשי העבודה, נרשמה ירידה של 1.2 נקודות האחוז, ל-37.1% בספטמבר. אשכולות הביניים (4-7) עלו ב-0.7 נקודות האחוז ועמדו על 43.5% ממבקשי העבודה, והאשכולות הגבוהים (8-10) עלו אף הם ב-0.7 נקודות האחוז ועמדו על 19.5%. זאת לאחר חודשים בהם חלה מגמת ירידה באשכולות הביניים והגבוהים, ועלייה באשכולות הנמוכים.
שינוי מגמה זה קשור אף הוא לחזרתם של מפוטרי הקיץ לעבודתם. עם זאת, בהשוואה להתפלגות שנרשמה בספטמבר אשתקד, עולה כי בקרב אשכולות הביניים והאשכולות הגבוהים נרשמו עליות של 0.8 ו-2 נקודות האחוז בהתאמה, ואילו בקרב האשכולות הנמוכים נרשמה ירידה של 2.7 נקודות האחוז – דבר המעיד גם על כך שאשכולות הביניים והאשכולות הגבוהים מושפעים יותר מהשלכות המלחמה (בין היתר ככל הנראה לנוכח שיעור משרתי המילואים הגבוה יותר בקרבם).
גם בבחינת התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד ניתן לראות התאוששות של משלחי היד הרגישים יותר לתופעת פיטורי הקיץ. ב-36 מ-47 משלחי יד נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, כשהירידה הממוצעת בהם עמדה על 7.8%.
העלייה הממוצעת ב-11 משלחי היד בהם חלה עלייה במספר דורשי העבודה, עמדה על 2.94% בלבד. הירידות המשמעותיות במשלחי היד נרשמו בקרב עובדי ספורט וכושר (24.2%-), שהושפעו מאוד מתופעת פיטורי הקיץ, וכן בקרב עובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות או באיסוף מידע (18.7%-) ועובדי שלד בתחום הבנייה (13.9%-).
מנגד, העליות המשמעותיות ביותר בין החודשים יולי לספטמבר נרשמו בקרב רופאים (7.1%+) ואחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות (6.8%+).