
מאבקה של המדינה באזרחיה הבדואים בנגב החריף בשנה האחרונה. 2,007 מבנים נהרסו בקהילות הבדואיות בנגב מינואר 2024 ועד יוני 2024. ב-2023 נהרסו 3,282 מבנים. נראה כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, יעמוד בהבטחתו להכפיל את מספר ההריסות.
"הריסות הבתים לא התחילו מהיום", אומר ל'דבר' טלב א-סאנע, ראש ועד ראשי הרשויות הבדואיות בנגב וח"כ לשעבר מטעם רע"ם-תע"ל. "היו עליות וירידות במשך השנים. בממשלת רבין הייתה הקפאה של הריסת בתים, והיה דיון ענייני על הכרה בכפרים. הוקמה ועדת שרים לענייני בדואים. הוחלט להקים שבעה כפרים. ב-2006 הוקמו חמישה יישובים, והוקמה מועצה אזורית: אבו אל-בסמה".

א-סאנע מסביר את התחדשות האכיפה והריסת הבתים ב-2006 כניסיון של המדינה לגרום לבדואים להתכנס אל תוך היישובים שכבר הוכרו. "מ-2006 מגמת ההריסות בעלייה, ואין פתרונות. לא פיתחו את הישובים המוכרים, אין תשתית ואין חשמל. אין פתרון לאנשים שהורסים להם את הבית. משפחת אל-ע'נאמי מאום מתנאן למשל נשארה על חורבות הבתים, כי אין לאן ללכת".
"רמ"י חושבת איך לתפוס קרקע, לא על רווחת האנשים"
"יש עלייה במספר ההריסות, אך המצב לא היה טוב גם לפני כן. פינוי אום אל-חיראן היה לפני כהונת בן גביר", מדגיש א-סאנע. עם זאת, הוא רואה במדיניות הממשלה הנוכחית שינוי מהותי, לא רק כמותי. "בתקופה האחרונה אין הידברות למציאת פתרונות. יש רק יד אחת שפועלת להריסה, והיד השנייה של ההידברות לא עובדת. בימי יאיר מעיין (ראש הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואים לשעבר – י"ש) הייתה הידברות. היום כל הרשויות הן רשויות אכיפה. רשות הבדואים, שאמורה לתת פתרונות להסדרה, הפכה לרשות אכיפה, ואין פתרונות".

א-סאנע מבחין בשתי בעיות מהותיות שיש ברשות להסדרת הבדואים ובמדיניות בנושא. "בכל פעם מגיע שר חדש עם רעיון חדש שגיבש בעצמו. הם מחליטים בעצמם מה טוב לבדואים, בלי להתייעץ עם הבדואים. בכל פעם נתנו את רשות הבדואים לשר אחר, שר החקלאות, שר השיכון, ועכשיו שר התפוצות. הרשות צריכה להיות במשרד ראש הממשלה, כי היא מקיפה תחומים רבים ומגוונים".
לדברי א-סאנע חוסר הסדר, חוסר העקביות והמינויים הפוליטיים ברשות להסדרת התיישבות הבדואים מערערים את סמכותה ואת מעמדה. "כל שר עם השיגעונות שלו. לרשות אין סמכות ואין מעמד. היא שואבת את סמכותה מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הדיון על הזכויות בקרקע הוא בין רמ"י לבדואים, אז מינו את רמ"י שתהיה אחראית על פיתוח הבדואים. אבל רמ"י חושבת איך לתפוס יותר קרקע ולא על רווחת האנשים".
"לא צריך לייבא אוכלוסייה לנגב, הבדואים הם נכס"
"מ-1948 לא מכירים בזכות של הבדואים לקבל דיור וחינוך", טוען א-סאנע, "המדינה מפרה את החוק בכך שהיא לא מקיימת את חובותיה לאזרחיה. היהודים הם 60% מאוכלוסיית הנגב, ויש להם 140 יישובים מגוונים. לבדואים, שהם 40% מתושבי הנגב, יש ערים ויישובים לא מוכרים.
"אין יישוב חקלאי, אין קיבוץ, אין יישוב קהילתי, שמיועדים לבדואים. למה נותנים לאשכנזי חווה לגדל בה עיזים, ואת הבדואי שמגדל עזים שולחים לגור ברב-קומות? הרעיון הוא כמה שיותר בדואים על כמה שפחות קרקע, וכמה שיותר יהודים על כמה שיותר קרקע".
במחצית השנה האחרונה נהרסו עד היסוד שלושה יישובים לא מוכרים: אלע'ול, אם מתנאן וואדי אל-חליל. 11 יישובים לא מוכרים מיועדים להריסה. בסך הכול, כ-9,000 בדואים עומדים לאבד את בתיהם. במשולש בין שער הנגב, ערד וירוחם מתוכננים 15 יישובים יהודיים. "האבסורד הוא שמפנים את אום אל-חיראן כדי להקים את הייישוב היהודי חירן, את ראס ג'רבה מפנים לטובת שכונות בדימונה", אומר א-סאנע. "זה אזרח וזה אזרח, למה אתה מפנה אזרח אחד לטובת אחר? בגלל שהוא בדואי?"

"כבר 50 שנה מדברים על הבאת אוכלוסייה חזקה לנגב, הם לא באים. לא צריך לייבא. היום יש 500 עורכי דין ו-900 רופאים בדואים. צריך לפתח את הנגב למען כל התושבים שלו. יש הרבה מה לעשות בנגב, יש מקום לכולם. הבדואים רוצים להשתלב. 75% מהבדואים בני פחות מ-35, הם נכס.
"מחבלי חמאס לא הבחינו בין יהודים לבדואים, רק ממשלות ישראל עושות את ההבחנה. אנו דורשים להקשיב לבדואים, לא להחליט לבדואים במקומם. שיפתחו לבדואים כפי שמפתחים למדינת ישראל, משיקול ענייני ומקצועי ולא משיקולים פוליטיים. הגיע הזמן לשנות גישה. צריך לחשוב במושגים של טוב לבדואים זה טוב לנגב".