שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי נפגשו אתמול (שני) עם נציגי קרן המטבע הבינלאומית לישיבה האחרונה בנושא החוב היווני. בסוף ישיבה קצרה באופן מפתיע, הכריז יהרון דיסלבלום, שר האוצר ההולנדי ונשיא היורוגרופ, כי על אף שלא נחתם הסכם סופי, נעשתה התקדמות מספקת וכי צוות משותף של קרן המטבע והאיחוד "יחזרו לאתונה תוך זמן קצר מאוד", לצורך גיבוש הסכם סופי.
ההסכמות אליהן התייחס דיסלבלום התאפשרו בזכות הסכמתה של ממשלת יוון לדרישות קרן המטבע לצעדים פיסקליים נוספים, לצורך הגברת העודף התקציבי. "הצוות יעבוד עם הרשויות היווניות על חבילת רפורמות נוספת: הם יבחנו את מערכת המיסוי, הפנסיות והפיקוח על שוק העבודה" אמר דיסלבלום. ניתן להעריך כי מדובר בקיצוצים בתשלומי הפנסיה, העלאת מיסים וחקיקה מקדמית של צעדים מצמצמים נוספים – שיכנסו לתוקף באופן אוטומטי במידה ויוון לא תעמוד ביעד העודף התקציבי.
"יהיה שינוי בהרכב המדיניות. התרחקות מצנע ויותר דגש על רפורמות עומק", אמר דיסלבלום במסיבת העיתונאים לאחר הישיבה. עם זאת, נראה שלא קיים הבדל מהותי בין צעדי הצנע והקיצוצים אותם דרשה אירופה מיוון עד כה, לבין הרפורמות המוצעות. רפורמות אלו עשויות אמנם "לעזור" לממשלה היוונית לעמוד ביעדי העודף התקציבי, ולזכות בהלוואות נוספות, אך הם יבואו על חשבון אזרחי יוון, שחיים תחת תנאים שהוגדרו כמשבר הומניטרי.
מחלוקת גרמניה-קרן המטבע- יוון
המפגש המתוח התקיים על רגע מחלוקת עמוקה בין קרן המטבע לאיחוד האירופי וממשלת יוון עצמה. קרן המטבע הצהירה בחודש האחרון כי הניתוח עליו מבוסס הסדר החוב האירופי עם יוון הוא מוטעה, וכי ליוון אין סיכוי לעמוד ביעד העודף התקציבי שהוצב לה במסגרת תנאים אלו. גרמניה, מובילת העמדה הניצית של האיחוד, הצהירה כי השתתפות הקרן היא תנאי לעצם המשך ההלוואה, לה זקוקה יוון לצורך החזר חוב קיים שצפוי לעמוד ביולי הקרוב על סך 7 מיליארד יורו.
בעקבות התעקשותן של מדינות אירופה, ובראשן גרמניה, להמשיך ולדרוש מיוון עודף תקציבי של 3.5% מהתמ"ג בסיום תקופת ההלוואה, דורשת קרן המטבע מיוון ונושותיה, צעדי קיצוץ נוספים, שיגבירו לטענתה את יכולתה של יוון לעמוד בדרישה. בנוסף, דרשה הקרן מיוון חקיקה מקדמית לקיצוצים אוטומטיים במידה ויעד זה לא יושג. צעד זה נתפש ביוון כפוגע בריבונותה, ועורר התנגדות עזה.
הממשלה היוונית עסקה בשבועות האחרונים בביקורת שהתמקדה בדרישותיה הנוספות של קרן המטבע. אלכסיס ציפראס, ראש ממשלת יוון, דרש מקרן המטבע לסגת מדרישותיה ולהבטיח את הצטרפותה להסדר החוב.
עם זאת, דרישות אלו הוצבו כתנאי להצטרפות הקרן להסדר, אותו הגדירו מלכתחילה כ"לא בר קיימא", מתוך ניסיון להפוך את היעד התקציבי לריאלי. דרישות אלו היוו פשרה, שתאפשר לקרן המטבע להשתתף בהסדר, על אף המלצותיה דווקא לקצץ בחוב של יוון. אם כך, נשאלת השאלה – מדוע ציפראס התמקד דווקא בדרישות הנוספות, ולא בביקורת החריפה שהעבירה הקרן על מדיניות הצנע הכפוי של גרמניה?
בפועל, דרש ציפראס מקרן המטבע לסגת מביקורתה על מדיניות הצמצום של גרמניה, שלפי הערכות הקרן, היא אחת הסיבות למיתון העמוק בו נמצאת יוון, ולהבטיח שיתוף פעולה עם הסדר החוב אותה מקדמת גרמניה, המוצמדת לצעדי צנע הפוגעים באזרחי יוון. האופוזיציה ביוון הגיבה להחלטה, ואמרה כי, "ממשלת ציפראס מוליכה את העם היווני שולל, ומקבלת על עצמה צנע נוסף".
עוד לא ידועות ההסכמות המדויקות אליהן הגיעו הצדדים, ויש לחכות עד לחתימת ההסכם כדי להבין את היקף צעדי הצנע הנוספים להם מתחייבת ממשלת יוון. עם זאת, נראה כי אזרחי המדינה יהיו אלו שישלמו את מחיר ההסכם.
ישיבתה הבאה של היורוגרופ בנושא יוון תתקיים באפריל, וצוות העבודה של האיחוד וקרן המטבע צפוי להתחיל את עבודתו עד אז. כזכור, יוון עומדת בפני החזר חוב בסך 7 מיליארד יורו ביולי, שאי עמידה בו תגרור פשיטת רגל. כיום, אין ליוון נזילות מספיקה כדי לעמוד בהחזר חוב שכזה, והיא זקוקה לחבילת הסיוע מאירופה והקרן, העומדת על 86 מיליארד יורו.
דיסלבלום טוען כי "אין בעיית נזילות לטווח הקצר ביוון", ואמר כי הוא בטוח ביכולתם של הצדדים להסכים על מתווה שיעמוד בלוח הזמנים של החזר החוב.
בקרן המטבע אמרו שהם מברכים על ההתקדמות של הרשויות היווניות בנשואים קריטיים וכי "על בסיס זה החלטנו להחזיר את צוות העבודה… עם זאת, עדיין מוקדם מדי להעריך את יכולתה להגיע להסכם".
