הפרויקטור לשיקום הצפון, אליעזר (צ'ייני) מרום, הגיש לאוצר תוכנית מעודכנת לשיקום ופיתוח של יישובי הצפון שנפגעו במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. התוכנית גובשה במהלך שלושת החודשים האחרונים עם צוותים מכלל רשויות הצפון (זאת תוך כדי איומים מצד ראש הממשלה על המשך כהונתו של מרום) והצביעה על כך שהצרכים העולים מהשטח גדולים בהרבה מהמסגרת התקציבית שהאוצר היה מוכן להפנות לשיקום הצפון בתוכנית שהוגשה בחודש מאי.
על פי מידע שהגיע ל'דבר', האוצר התנגד לתוכנית באופן נחרץ והיא לא צפויה לעלות להצבעות התקציביות ביום חמישי. במקומה, האוצר צפוי להגיש את ההצעה המקורית, שתקציבה כ-3 מיליארד שקלים, והדיונים על הגדלת התקציב לשאר הצרכים יידחו למועד מאוחר יותר.
התוכנית של מרום, בהשקעה של כ-31 מיליארד שקלים בפריסה של חמש שנים (2025-2029), נועדה לייצר חבילת השקעת רוחבית עבור כל יישובי הצפון במטרה לשקם את היישובים המפונים ואת הקהילות המפונות, ולייצר מתווה השקעה עשיר בתחום הבינוי, החינוך, הבריאות והתשתיות, שיאפשר חזרה ליישובים ויגדיל את האוכלוסייה בצפון הארץ ב-50 אלף תושבים תוך חמש שנים.
"הממשלה מינתה את הפרויקטור שיגבש תוכנית מקצועית, ועכשיו כשהוא מגיש להם אותה, הם דוחים אותו", אומר ל'דבר' יו"ר פורום יישובי קו העימות משה דוידוביץ', שעבד בחודשים האחרונים עם מרום על גיבוש התוכנית.
לדבריו, בדיוני התקציב ביום חמישי תוגש הצעה תקציבית קטנה יותר משמעותית, שאינה עומדת בקנה אחד עם הצרכים הרבים שעלו בהצעת הפרויקטור לשיקום הרב-שנתי.
דוידוביץ': "גורמי מקצוע מטעם הממשלה עשו עבודה סיזיפית במשך חודשים כדי להכין תוכנית מקצועית שהולכת להיות מקוצצת לחלוטין ותשאיר את יישובי הצפון לריב שנים קדימה על כל פסיק ופסיק בתוכה, כי לא יהיה לה מספיק מימון".
במתווה התוכנית משתקפים הצרכים הרבים שעלו מהשטח בחודשים האחרונים, תוך התייחסות לנזק הרב שהצטבר באזור בתקופה האחרונה, זאת לנוכח העובדה שהתוכנית הקודמת אושרה חודשים לפני ההסלמה במלחמה, הכניסה ללבנון והשפעה שלה על כל הצפון.
התוכנית של מרום גם מדגישה שהמועצות הצפוניות סבלו במשך שנים מתת-השקעה סדרתית, ללא קשר למלחמה, ובשביל למשוך אוכלוסיות חדשות לאזור יידרש שינוי חד במגמת ההשקעה בהן.
