ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) החלה היום (שלישי) לדון בהצעת חוק של ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) שתעניק הגנה מפיטורים לבני משפחות שכולות של חללי צה"ל בשנת האבל הראשונה.

הצעת החוק מבחינה בין תקופה ראשונית שבה תינתן הגנה מוחלטת מפני פיטורים לעובד (למעט בהיתר מוועדת התעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים), לבין תקופה נוספת שתימשך עד שנה מיום נפילת החלל, בה תינתן הגנה על פי כללים שייקבעו בהמשך הליך החקיקה. הצעת החוק קובעת, כי ההגנות יינתנו רק לעובד שהועסק לפחות שישה חודשים במקום העבודה טרם המקרה. 

ח"כ ביטון: "הצעת החוק הגיעה בגלל המציאות הקשה שנכפתה עלינו לאחר 7 באוקטובר, ונמשכת לצערנו עד היום, כאשר רק לפני זמן קצר שמענו על עוד 'הותר לפרסום'. שנת השכול הראשונה היא שנה קשה מאוד. האובדן והאבל מביאים לעיתים קרובות לקריסה נפשית, ואנחנו כמדינה חייבים לתת הגנה לאותם בני משפחה של חיילים וחללי פעולות איבה".

תום עופר ממשרד הביטחון ציין בפני הוועדה כי ידוע למשרד על כמה עשרות מקרי פיטורים של בני משפחות נופלים מהשנה האחרונה, וייתכן כי המספר גדול אף יותר לנוכח היעדר ההכרה באחים וביתומים בוגרים. "התיקון הזה צריך לחול על כל בני המשפחה, לרבות ארוסות וארוסים. לתעסוקה בשנת השכול הראשונה יש חשיבות שיקומית גבוהה מאוד, ואנחנו לא בטוחים שנכון לפלח את התקופות, אלא אולי לחשוב על כך שהאיסור יחול על כל התקופה, והדרך לוועדת התעסוקה פתוחה במקרים הנדרשים, כמו סגירת עסק או עובד שלא ניתן להעסיקו. בנוסף, אנחנו לא בטוחים שההתניה של שישה חודשי תעסוקה קודמים היא נכונה. כמו כן, במקרים שבהם בן המשפחה רוצה לצאת לחל"ת או לעזוב את מקום העבודה, אולי צריך לשקול פתרונות אחרים מוועדת התעסוקה, כמו לראות התפטרות כדין פיטורין, להגביל חל"ת וכד'".

עו"ד נטע ברק מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ציינה כי המשפחות השכולות זכאיות לסיוע משפטי בכל נושא אזרחי הנובע מאירוע האובדן, ובין היתר גם בצרכים מול מעסיק. "לצערנו, אנחנו מכירים כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה של בני משפחה שנתקלו בקשיים משמעותיים במקום העבודה, החל משיחות משוב סמוכות לאירוע אודות תפקוד העובד, ועד לפיטורים בחלק הראשון של שנת האבל הראשונה, גם בקרב עובדים שעבדו תקופות ממושכות במקום העבודה לפני המקרה.

"במקרים מהסוג הזה ישנה לעיתים קרובות חוויה קשה מאוד של עלבון מצד העובד, תחושה שאין הבנה ואין התחשבות. לכן אנחנו מברכים מאוד את חברת הכנסת על הצעת החוק החשובה הזאת. המקרים שמגיעים אלינו נוגעים להורים, מאחר והזכאות לייצוג היא רק להורים ואחים שאינם בגירים, אבל חשוב שהתיקון יחול גם על אחים בגירים ויתומים בגירים, שחלקם לא זכאים להגנות ומענים אחרים כמו תגמולים, שיכולים להחזיק כלכלית ולסייע לאותם בני משפחה בתקופת האבל".

"אחרי שנה בן משפחה עדיין לא פותח את העיניים", אמר אלי דבי, אח שכול. "צריך לתת שנה של הגנה מלאה עם מטרייה נוספת של הגנות לחמש שנים, לא בהכרח הגנה מלאה מפני פיטורים, אבל הגנות מסוימות שיתנו מענה לצרכים הייחודים והקשיים שאיתם מתמודדים בני המשפחה בשנים האלה".

"מדובר בחוק חשוב ואנושי, שבהחלט יש לו מקום, שכן מקום עבודה יכול להיות מרפא לנפש בתקופה קשה מנשוא כמו זו", אמרה עו"ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים. עם זאת, אמרה כי "מניעה הרמטית של פיטורין צריכה להיות מוגבלת בזמן ככל שאפשר, כי יש מצבים שונים שמעסיקים צריכים להתמודד איתם, ומנגד נמצא שוק העבודה. יש מצבים שעובד מפר הפרת משמעת חמורה מאוד וכרגע באופן שזה כתוב בתקופה הראשונה אין שום שיקול דעת או אפשרות להפסיק העסקה".

עו"ד רותי פרמינגר מארגון נפגעי פעולות איבה: "הארגון תומך מאוד בייצוב בתקופה הקשה של חוסר ודאות מאסון שמשבש את כל מערך החיים. אנשים דואגים מאוד, גם במצבים האלה, ואפילו כבר במהלך השבעה, מה יקרה ביום שאחרי ואיך הם יתמודדו עם החיים ועם המכה הארורה שקיבלו".