ועדת החינוך של הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעת חוק לציון הטבח בעוטף עזה ומלחמת 'חרבות ברזל'. לפי ההצעה, יום הזיכרון יצוין בכ"ב בתשרי, התאריך העברי של 7 באוקטובר 2023, שנבחר על ידי הממשלה כיום הזיכרון הרשמי לאירועים. תוכנה של הצעת החוק עוסק באופני ציון האירועים ביום עצמו ובכלל. 

אופני ציון היום כוללים טקס זיכרון ממלכתי, עיסוק בתכנים הקשורים ליום בבסיסי צה"ל ובמוסדות החינוך, הורדת הדגל לחצי התורן, קיום אירועי זיכרון ופעילויות חינוכיות-ערכיות, והתאמת התכנים בטלוויזיה וברדיו. בנוסף, הכנסת תקיים דיון מיוחד בנושא ויתקיימו דיונים נוספים בוועדות השונות. דרכי ציון אלה דומות לדרכי הציון הקיימות היום בחוקים של יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה.  

על פי ההצעה, מטרתו של החוק היא להנציח את האירועים שהתרחשו באותו יום ולתעד את סיפוריהם של "אזרחי מדינת ישראל ויושביה שנטבחו באכזריות ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד על ידי מחבלים מארגוני טרור ועוזריהם, ושל אלה ששרדו את הטבח, יישובים וקהילות שספגו פגיעות קשות" במהלך אירועים אלה. 

מלבד הקורבנות ושורדי הטבח, החוק מבקש להנציח את "האזרחים, החיילים, חברי כיתות הכוננות וכלל כוחות הביטחון שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד ארגוני הטרור ועוזריהם, ו-252 חטופים ושבויים שנחטפו ונשבו על ידי ארגוני הטרור ועוזריהם, התמודדותם הקשה בשבי וחוזקם הנפשי והפיזי, ומחויבות המדינה לפעול כל העת להשבתם של כלל החטופים והשבויים". 

אחד הדיונים שהתקיימו בוועדה, הקשורים לתוכן החוק, הוא שמו של החוק. אחת ממגישות ההצעה, ח"כ אתי עטיה (ליכוד) ביקשה לקרוא לו 'יום הטבח והגבורה'.

גליה חושן, אימה של הדר חושן שנרצחה במסיבת הנובה, התנגדה להצעה זו: "קשה לי עם המילה טבח בשם החוק. בנוסף, חייב גם להופיע התאריך העברי. אנחנו מדינה יהודית".  

אלקנה פרידמן, שהיה קצין ביטחון ראשי במסיבת הנובה, ביקש לאזכר את הגבורה ביום ההוא: "באותו בוקר נלחמתי ואיבדתי 11 אנשים מכוחות האבטחה, וגם חברים שהגיעו לבלות במסיבה. מתחילת המלחמה איבדתי עוד שמונה חברים שיצאו להילחם. לפני שבועיים יצאתי מלבנון ובעוד שבועיים אני חוזר למילואים. החברים שלי ואני רוצים שם עוצמתי וחזק של גבורה, וכמובן גם להזכיר את האבל, אבל לא יום אבל לאומי. אם נקרא לזה יום אבל, זה לתת לחמאס לנצח, כי זאת הייתה מטרתו". 

הצעת החוק שנידונה היא איחוד של ארבע הצעות חוק פרטיות, של ח"כ אתי עטיה (ליכוד), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), מירב בן ארי (יש עתיד), ועודד פורר (ישראל ביתנו).

במקביל לדיון בוועדת הכנסת, ישנה גם הצעת חוק ממשלתית בנושא. לירון אדלר-מינקה, נציגת תקומה, אמרה ביחס לזה כי "אנחנו מבקשים עוד זמן כדי להציג פה עמדה אחודה של כל משרדי הממשלה".

יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, הדגיש כי הוועדה תכין את הצעת החוק ברגישות ובנחישות: "אני צופה שיהיה מיזוג עם הצעת החוק הממשלתית בהמשך, ולאחר המיזוג הנושא התקציבי לא יהווה בעיה". 

בנוסף לאופני זיכרון ביום הזיכרון עצמו, הצעת החוק כוללת הקמה של רשות זיכרון שתהיה אחראית על אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בעוטף עזה. ההצעה מפרטת את הנהלים הקשורים להקמה ותפעול המועצה המנהלת את רשות הזיכרון.  

אופן הנצחה נוסף שהוצע על ידי נציג מועצת התלמידים, דרור כהן, הוא קיום עצרת נוער ממלכתית: "כשנוער מדבר לנוער בגובה העיניים יש בזה משהו, זה אחר לחלוטין. לי הרבה יותר קל להקשיב למישהו בגילי, למרות התכנים המדהימים של משרד החינוך".