הממשלה אישרה היום (שישי) את התקציב והתכנית הכלכלית לשנת 2025. לפי הודעת משרד האוצר תקציב המדינה לשנת 2025 יעמוד על כ-607.4 מיליארד שקל. לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל. תקציב הביטחון (כולל גם סעיף הוצאות ביטחוניות שונות) יעמוד על כ-120 מיליארד שקלים – כחמישית מהתקציב. 7.5% מהתוצר, לאחר שהצטמצם לכ-5% בשנים האחרונות.

לצד אישור התקציב אושרה גם התכנית הכלכלית. בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם הקמת רשויות מטרופוליניות, חקיקה שתבטיח ודאות מיסוית בענף ההייטק וכן מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות ארנק וחברות אחזקה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "התקציב הזה הוא בשורה למילואימניקים שעזבו הכל ויצאו להגן על הבית. אישרנו חבילת ענק של-9 מיליארד ש״ח נוספים לתכנית המילואימניקים. מצדיעים לגיבורים של המדינה. המטרה העיקרית בתקציב 2025 היא שמירה על ביטחון המדינה והשגת ניצחון בכל החזיתות, תוך שמירה על חוסנה של הכלכלה הישראלית. תקציב זה יסייע ויתמוך את צורכי המלחמה כך שיביא לניצחון שיאפשר לכלכלה הישראלית החזקה לצמוח ולשגשג לאורך שנים רבות".

"מדובר בתקציב אחראי ומכונס כאשר החברה הישראלית כולה נושאת בנטל ובראשה המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כך שהנטל מחולק בין כולם בלי העמסת יתר על מגזר כזה או אחר. התכנית הכלכלית כוללת רפורמות בשלושה תחומים מרכזיים: ייעול המגזר הציבורי, המאבק בהון השחור ובתכניות האצה למשק בתחום ההייטק, תעסוקת חרדים ועידוד שוק הדיור ועוד. את המלחמה בחזית בע״ה ננצח יחד וכך גם את המלחמה הכלכלית. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים על גילוי האחריות הנדרשת מאתנו בעת הזו. אחריות כלכלית בעת הזו היא הערובה שלנו לעתיד בטוח לכלכלה הישראלית ולאזרחי ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "המשק הישראלי נמצא בתקופה מאתגרת מאז תחילת המלחמה ומתמודד איתה בצורה איתנה ומרשימה, עם זאת קיים הכרח בעת הזו לנהל את תקציב המדינה באופן אחראי ומוקפד, וליצר מגמה של יחס חוב-תוצר יורד בעתיד הקרוב. התקציב שאושר מאזן בין הצורך לתמוך במאמץ המלחמתי המתמשך, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי, במשרתיי המילואים ובשיקום הצפון והדרום, לבין שמירה על היציבות הפיסקלית שהיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, המאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים העתידיים הביטחוניים והכלכליים כאחד. בנוסף, התקציב מביא עימו בשורות של צמיחה בענף ההייטק והנדל״ן ושינויים מבניים לייעול המגזר הציבורי, מאבק משמעותי בהון השחור ותיקונים בתחום המיסים. התקציב הנוכחי אינו פשוט, אך הקפדה עליו והמשך התנהלות אחראית יובילו להתנעת הצמיחה המחודשת במהרה".

בפגישה שהתקיימה הבוקר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ח"כ אריה דרעי ושר האוצר בצלאל סמוטריץ סוכם לבטל את הקפאת הצמדת הקצבאות למדד, למעט קצבאות הילדים שיוקפאו. במקום זאת, הוחלט להעלות את תשלומי הביטוח הלאומי בסכום מקביל – במטרה לשמור על המסגרות הפיסקליות ועל אמון השווקים, ומבלי לפגוע בנכים, בקשישים, בנפגעי פעולות האיבה, בהורים שכולים וביתר השכבות החלשות.

יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לקראת אישור התקציב: ״בתום יממה מורטת עצבים אפשר לבשר לציבור העובדים שהצלחנו להשמיט את מרבית הגזרות על האדם העובד. לא תהיה פגיעה בקרן ההשתלמות, ולא על הגמלאים ומקבלי הקצבאות. בנוסף שכר המינימום יעלה. המלאכה לא נגמרה ונמשיך ולפעול ביתר שאת אל מול ועדות הכנסת עד להצבעת התקציב ב-3 קריאות. ההסתדרות תהיה שותפה ותהיה הראשונה להיכנס תחת האלונקה במידה ונראה כי ממשלת ישראל פועלת באחריות תוך מתן דוגמא לכלל האזרחים. עברנו שנה קשה ולפנינו עוד תקופה מאתגרת. רק ביחד, תוך חלוקת הנטל בכל התחומים – נבנה ונשקם את המשק והחברה הישראלית״.

שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) אמר לקראת ההצבעה: "לאחר מאבק איתנים למען מיליוני העובדים בישראל, אצביע בעד התקציב! שכר המנימום לא יוקפא ובראשון לאפריל הקרוב אני יעלה אותו בפעימה השלישית מתחילת כהונתי כשר העבודה".

עוצמה יהודית הודיעה כי תתנגד לתקציב בממשלה ובכנסת לאחר פיצוץ במו"מ בין המשרד לביטחון לאומי בראשות בן גביר למשרד האוצר. גם שר החקלאות אבי דיכטר (הליכוד) הודיע כי התנגד לתקציב בממשלה: "התקציב שהובא היום אינו תומך בחיזוק החקלאות הישראלית ובאינטרס הציבורי לזמינות מזון. שנת 2025 מוכרחה להיות שנת תפנית בביטחון המזון הלאומי, לטובת הציבור בישראל. יש לי יסוד סביר להניח שבתמיכת ראש הממשלה, גם משרדי הממשלה הרלוונטיים יתקנו את הנדרש במהלך הדיונים בממשלה, בוועדות הכנסת ובמליאה".

בתקציב מספר גזרות שגררו ביקורת ציבורית נרחבת, ביניהן הקפאת שכר המינימום והקצבאות, מה שיגרום בפועל לשחיקתן. בהסתדרות נאבקים על מנת למנוע את הקפאת שכר המינימום, ושרי ש"ס אמרו שיתנגדו לתקציב אם לא תבוטל הקפאת הקצבאות.

ממשרד התחבורה יקוצצו 769 מיליון שקלים. רוב הסכום יקוצץ מתמיכה בתחבורה הציבורית, ופיתוחה, וכן מקיצוץ תשתיות. קיצוצים צפויים בתקציב רכבת ישראל, בתקציב הפיתוח של המשרד ובחברות הממשלתיות לתשתיות.

משרד הבריאות יעבור קיצוץ נרחב של 275 מיליון שקלים משנת 2025 ואילך. הקיצוצים יבואו לידי ביטוי במטה המשרד, בתמיכה בקופות החולים, בבתי החולים הציבוריים, בחדרי הניתוח וביחידות להפריה חוץ-גופית (IVF).

ממשרד הכלכלה והתעשייה יצומצמו 275 מיליון שקלים, אשר יפגעו בעיקר בפעילויות גופים ממשלתיים התומכים בתעשייה ובהייטק בישראל, הן בתמיכה כלכלית, והן בייעוץ והכשרה. גופים שיופחת תקציבם: הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשיה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מנהל איזורי תעשיה, ומכון היצוא. בנוסף התוכנית כוללת סגירה של המכון לייצור מתקדם.

במשרד החקלאות יתרחש צמצום של 200 מיליון שקלים, שיכלול צמצום של כ-100 תקנים של עובדי המשרד. מהמשרד לביטחון לאומי יופחתו 186 מיליון שקלים. צמצום זה יתאפשר בעקבות צמצום 60 תקנים במשרד, וכן ביטול העלאות שכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר.

מתקציב רשות המים והביוב יופחתו 100 מיליון שקלים שיועדו לפיתוח תשתיות במשק המים, במשרד הרווחה והביטחון החברתי יקוצצו גם כן 100 מיליון שקלים, מתקציב המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יקוצצו 20 מיליון שקלים מפעילות רשות הצעירים, מהמשרד להגנת הסביבה יופחתו 20 מיליון שקלים. קיצוצים מתוכננים במשרדים נוספים. תקני עובדים יצטמצמו בכל המשרדים, בנוסף לצמצום הנרחב במשרד החקלאות ובמשרד לביטחון לאומי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת התקציב: "עוצמתו של הצבא ועוצמתה הביטחונית של מדינת ישראל באים לידי ביטוי בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודש האחרון בצורה בלתי רגילה, בצורה שנותנת השראה לכל ידידינו, ומורא בקרב אויבינו. המהלך הזה עדיין בעיצומו. אנחנו לא סיימנו, ודברים גדולים עוד לפנינו. אבל אין ספק שיש כאן עוצמה ביטחונית שחייבת להיות מגובה ביכולת כלכלית.

מנגד, כלכלת ישראל מוכיחה עמידות מפתיעה. ברור שיש מחירים למלחמה – מחירים כבדים מאוד. לא רק בנפש, אלא גם בחומר, וזה מובן מאליו. אבל למדינה שמותקפת בשבע חזיתות, כלכלת ישראל מוכיחה עמידות בלתי-רגילה, והעמידות הזאת היא יש משוואה שמדברים עליה הרבה: בלי ביטחון אין כלכלה – בלי כלכלה אין ביטחון"