בית משפט השלום בראשון לציון התיר הערב (ראשון) לפרסם כי אלי פלדשטיין, שהיה בעבר דובר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נעצר בפרשת הדלפת המסמכים. על פי הפרטים שאושרו לפרסום, "החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל שלפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין".
בית המשפט הדגיש כי התקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה וסיכון מקורות מידע. "בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה". בעקבות האמור, נפתחה חקירה סמויה משולבת של שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות האמורים. "בהתאם נפתחה חקירה גלויה, במהלכה נחקרו עד כה ארבעה עצורים המעורבים בפעילות, חלקם גורמי מערכת הביטחון, ואזרח ששמו אליעזר פלדשטיין. החקירה מתנהלת על פי דין ובפיקוח בית המשפט, כל פרסום נוסף עלול להוביל לפגיעה בחקירה, במטרותיה ובביטחון המדינה".
"בחנתי את חומרי החקירה ואת התנהלותה ונחה דעתי, כי מדובר בחקירה עניינית ומקצועית ביותר שיש לאפשר אותה עד תום", הוסיף השופט. "אם אורה על ביטול הצו באופן גורף קיים חשש לפגיעה ממשית בחקירה ובחקר האמת".
"למתקפה נגד החטופים ובני משפחותיהם יש כתובת, יש שולח ויש מניעים המהווים חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה ולפגיעה במטרות המלחמה", מסר מטה המשפחות להחזרת החטופים נמסר בתגובה לפרסום. "התשתית הראייתית, שהצטברה לכאורה בפרשה החמורה הנחקרת בימים אלה על ידי שירות הביטחון הכללי, מצביעה, כי סביבתו הקרובה של ראש הממשלה פעלה באופן שפוגע בביטחון המדינה במטרה לסכל את החזרת החטופים".
"לממשלת ישראל ולעומד בראשה חוב מוסרי, ערכי ומנהיגותי להשבת כל החטופות והחטופים, החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה ראויה בארצם. החשדות מצביעים על כך, שאנשים המזוהים עם ראש הממשלה, פעלו על מנת לבצע את אחת מהונאות התודעה הגדולות בתולדות המדינה. ממשלה, שהפקירה אזרחים, שהפכו לקורבן למעשי חטיפה אכזריים, פועלת הלכה למעשה להכפשתם, לפגיעה בדעת הקהל לגבי החובה להחזרתם – משל היו הם אויב האומה".
"כמה נורא שנמצאה לכאורה היד המכוונת להסתה, לאלימות ולהתרת הדם כנגד החטופים ובני משפחותיהם. ישנו קשר נסיבתי חמור בין הקמפיין המכפיש והזדוני נגד המאמץ להשבת החטופים לבין סיכול עסקת נתניהו בידי מי שיזם אותה בעצמו. במטה המשפחות דורשים לחקור את כל המעורבים בחשד לחתרנות ולפגיעה בביטחון המדינה. פעולה כזו בכלל, ובעת מלחמה בפרט, מסכנת את החטופים, פוגעת בסיכוי להשבתם וחלילה מתירה את דמם ומביאה לפגיעה בהם על ידי מחבלי החמאס. זהו שפל מוסרי שאין עמוק ממנו. זוהי פגיעה אנושה בשאריות האמון שבין הממשלה לאזרחיה".
מוקדם יותר בית המשפט דן בהארכת מעצר החשודים ובעתירה של כלי תקשורת וארגונים נגד צו איסור הפרסום בפרשת ההדלפות מלשכת ראש הממשלה. החשדות העיקריים שנחקרים הם מסירת מידע מסווג בניגוד לחוק, סיכון מידע רגיש ומקורותיו ופגיעה בהשגת יעד מלחמה – השבת החטופים. ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה בבקשה להצטרף לעתירה. עינב צנגאוקר, אימו של מתן צנגאוקר שמוחזק בשבי חמאס ואחת הפעילות הבולטות במחאת משפחות החטופים בשער בגין, ביקשה אף היא להצטרף לעתירה, ובית המשפט אישר לה את הבקשה.