
המפיק המוזיקלי קווינסי ג'ונס, אחד ממעצבי הסאונד של הפופ במאה ה-20, הלך לעולמו אתמול (ראשון) בגיל 91, בביתו בשכונת בל אייר בלוס אנג'לס, מוקף בבני משפחתו. ג'ונס עמד מאחורי פרויקטים מוזיקליים מצליחים ורבי השפעה, בהם האלבום Thriller של מייקל ג'קסון, אחד מאלבומי הפופ הגדולים בכל הזמנים. בין השאר עבד ג'ונס עם פרנק סינטרה, ריי צ'ארלס ואלה פיצג'רלד.
לאורך הקריירה הענפה שלו גרף ג'ונס 28 פרסי גראמי, שני פרסי אוסקר ופרס אמי. הוא קיבל גם את אות לגיון הכבוד הצרפתי, את פרס רודולף ולנטינו מהרפובליקה האיטלקית ומחווה ממרכז קנדי על תרומתו לתרבות האמריקאית.
"הלילה, בלבבות מלאים אך שבורים, עלינו לבשר על פטירת אבינו ואחינו קווינסי ג'ונס", אמרה משפחתו. "ואף על פי שזהו אובדן עצום למשפחתנו, אנו חוגגים את החיים הנפלאים שחי ויודעים שלעולם לא יהיו עוד כמותו".
מכנופיות שיקגו לפסגת המוזיקה
ג'ונס נולד ב-1933 בשיקגו, אילינוי. בגיל צעיר החליט להיות מוזיקאי ובחר לנגן בחצוצרה. בגיל 10 עבר עם משפחתו למדינת וושינגטון, לעיר ליד סיאטל. הוא למד בקונסרבטוריון וזכה למלגת לימודים למכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון (שנקראה אז "שילינגר"). הוא עזב את לימודיו כדי להצטרף כחצוצרן למסע ההופעות של תזמורתו של ליונל המפטון. אז התגלה כישרונו הרב בעיבוד, והוא עבר לניו יורק והחל לעבוד כמעבד עצמאי עם מוזיקאים גדולים, בהם שרה ווהן, קאונט בייסי, דיוק אלינגטון, ג'ין קרופה וריי צ'ארלס, שהפך לחברו הקרוב.
ב-1956 הצטרף שוב כחצוצרן ומנהל מוזיקלי למסע הופעותיו של ענק הג'אז דיזי גילספי במזרח התיכון ובדרום אמריקה. ב-1957 עבר לפריז, שם למד אצל נדיה בולאנז'ה ואוליבייה מסייאן והופיע בראש הרכב משלו, The Jones Boys, באולם האולימפיה.
שירו הידוע ביותר Soul Bossa Nova הוקלט ב-1962 בתקליט "בוסה נובה", אלבום עיבודים לתזמורת ג'אז של יצירות של אומני בוסה נובה בשילוב השפעות של אומני ג'אז אמריקאים. ב-1964 כתב את הפסקול הראשון שלו עבור סרטו של סידני לומט "המשכונאי". בעקבות הצלחתו עבר ללוס אנג'לס, הקדיש את כל זמנו להוליווד, והיה לאחד המפיקים השחורים הראשונים שהצליחו בהוליווד. הוא כתב פסקולים לסרטים רבים, בהם "כחום הלילה", "מיראז'", "לך, אל תרוץ", "פרח הקקטוס", "בוב וקרול וטד ואליס", "זהב מק'קנה", "אבודים בניו יורק", "הבריחה", "הג'וב האיטלקי" ו"הצבע ארגמן". ג'ונס כתב מוזיקה לסדרות טלוויזיה רבות, בהם "שורשים", "איירונסייד", משפחת קוסבי ועוד.
בהמשך עבד כמעבד ומפיק עם זמרים מובילים, בהם פרנק סינטרה, אלה פיצג'רלד, פגי לי, דיינה וושינגטון, אריתה פרנקלין ועוד. הוא המשיך להוציא תקליטי סולו.
ב-1978 היה ג'ונס מעורב בהפקת הסרט "הקוסם" בכיכובו של מייקל ג'קסון הצעיר. ג'קסון ביקש ממנו לעבוד עמו, וכך החלה סדרת שיתופי פעולה פורים בין השניים. ג'ונס הפיק לג'קסון את אלבום הסולו שלו Off The Wall. התקליט שנמכר ביותר מ-20 מיליון עותקים הפך את ג'ונס למפיק-על בתעשיית המוזיקה. שיתוף הפעולה הבא ביניהם הניב את Thriller שמכר יותר מ-104 מיליון עותקים והיה לאלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים. ג'ונס הפיק גם את תקליטו הבא של ג'קסון, Bad, שמכר כ-32 מיליון עותקים.
מתקופת עבודתו עם ג'קסון זכורים להיטי ענק כמו Billie Jean, Don't Stop 'Til You Get Enough ו-Beat It, שג'ונס היה זה שגייס את גיטריסט הרוק אדי ון היילן שינגן בו את סולו הגיטרה. שילוב הז'אנרים, מדיסקו, פאנק, פופ, אר'נ'בי ועד ג'אז ורוק, נחשב חלוצי באותה תקופה, והשפיע על דורות של יוצרים.
"אם אלבום לא מצליח, כולם אומרים 'זו אשמת המפיק'; אז אם הוא כן מצליח, זו צריכה להיות גם 'האשמה' שלך," אמר ג'ונס בראיון לספריית הקונגרס ב-2016. "הקטעים לא פשוט מופיעים סתם כך. המפיק חייב להיות בעל המיומנות, הניסיון והיכולת להוביל את החזון להשלמתו".
ב-1985 הפיק את שיר הצדקה We Are the World והלחין וסייע בהפקת סרטו של סטיבן ספילברג "הצבע ארגמן", שעליו היה מועמד לאוסקר.
מ-1989 חבר ג'ונס לחצוצרן מיילס דייוויס ואחרים לפרויקט "מהכנסייה לרחוב" שנועד להעלות את קרנה של המוזיקה השחורה וליצור רטרוספקטיבה מקיפה שלה מיסודותיה בגוספל ועד לביצועי הצעירים ב"גטאות", השכונות האפרו-אמריקאיות בערים הגדולות בארצות הברית. הפרויקט הוביל ליצירת האלבום זוכה הגראמי Back on the Block שבו משתתפים גם אלה פיצג'רלד, דיזי גילספי, שרה ווהן, ג'ו זאווינול, ג'ורג' בנסון, ריי צ'ארלס, צ'אקה קאן, ביג דדי קיין ועוד. שיתוף הפעולה שלו עם מיילס דייוויס בא לידי ביטוי גם בהופעה בפסטיבל הג'אז במונטרה ב-1991 שהונצחה באלבום זוכה הגראמי Miles & Quincy Live at Montreux.
ב-2001 יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלו, Q: The Autobiography of Quincy Jones, וב-2007 החלה הפקת סדרת הווידאו שלו, שבה הוא חולק מניסיונו בהפקה ובעיבוד. הפרק הראשון ליווה הפקת סינגל של סלין דיון באולפן.
ג'ונס היה נשוי שלוש פעמים, והניח אחריו שבעה ילדים. אחת מבנותיו היא רשידה ג'ונס, ששיחקה בסדרות "המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף".


