את דיון המעקב החמישי בוועדת העלייה והקליטה בנוגע להמשך העלייה מאתיופיה אפשר היה לנעול אחרי חמש דקות. יו"ר הוועדה, עודד פורר (ישראל ביתנו), פנה אחרי דברי הפתיחה אל תאיר ראבוחין, רפרנטית רווחה במשרד האוצר, שהודתה במבוכה שגם בתקציב 2025 אין מקור תקציבי עבור המשך העלייה מאתיופיה.

למרות זאת, ההצגה בוועדה נמשכה. חברי הכנסת מהקואליציה, משה סולומון (הציונות הדתית) וצגה מלקו (הליכוד) טענו נגד הפקידים השונים, כולם זעמו על ממשלת אתיופיה. אבל לשם מה? מה הטעם?

גם לא להחליט זה להחליט

פרויקטור העלייה מאתיופיה הגיש במרץ האחרון את מסקנותיו לממשלה, וזו עדיין דנה ככל הנראה בין ארבע החלופות שהוצגו לה – מהמשך עלייה מצומצמת מאוד להמשך עלייה מאסיבי יותר. אם דנה, לא קיבלה החלטה. כמו שהיטיב להבהיר יו"ר הוועדה פורר בדברי הסיום שלו: "עצם אי קבלת ההחלטה היא החלטה". שנתיים עברו מאז נבחרה הממשלה הנוכחית, ובפועל היא סוגרת את שערי ישראל בפני היהודים הממתינים באתיופיה.

וכשנערה גרמנייה רוצה לעלות

אפרים נגוסה, נציג משרד העלייה והקליטה בדיון, טען שהעובדה ש"המשרד לא חתם על סיכום תקציבי, לא אומר שהמשרד לא מתעדף את העלייה מאתיופיה". יו"ר הוועדה פורר גיחך, וכך גם מרבית הנוכחים. שר העלייה והקליטה, אופיר סופר (הציונות הדתית), מתגאה בהתבטאויות רבות בהמשך העלייה לישראל מרחבי העולם, אך כמו שאמר חבר מפלגתו סלומון: אם נערה גרמניה מגלה את שורשיה היהודיים במקרה, אחרי שחיה כנוצרייה כל חייה, היא יכולה לעלות לישראל תוך חודש. אצל יהודי אתיופיה, ובכן, המצב שונה לגמרי.

ועדת חריגים תהיה?

מטרת דיון המעקב היא להבהיר שאלות שהוצגו בדיונים הקודמים, בהן ביקש היו"ר פורר להבין אם יש בכוונת משרד הפנים להקים ועדת חריגים, כפי שמוצע בכל אחת מהחלופות שהציע הפרויקטור. נציגת רשות האוכלוסין בדיון, מיכל יוספוב, השיבה שכשתהיה החלטת ממשלה תוקם ועדת חריגים. היו"ר פורר גיחך.

מי מראיין את מי ואיפה

בדיון התבררה (מעט יותר) גם סוגיית הראיונות שעוברים מי שמבקשים לעלות לישראל. בכל העולם עורכים את הראיונות נציגי הסוכנות היהודית, או כמו בארה"ב, חברה שהסוכנות שכרה. אבל באתיופיה הנוכחות של הסוכנות היהודית דלה, ובהחלטת המדינה את הראיונות שם עורכים נציגי משרד הפנים. "צריך להבין", אמרה יוספוב, "שיש הבדל בין עלייה ממקומות כאלה למקומות אחרים", והתכוונה לכך שלרוב למבקשי העלייה מאתיופיה אין מסמכים המעידים על יהדותם, אבל כמו התנהלות רשות האוכלוסין בנושא, גם זה יצא עקום.

עובדה מטלטלת

בדיון נחשפה העובדה שלצד 1,226 הממתינים באתיופיה, שעלייתם אושרה לפי החלטת הממשלה, וכבר שנתיים היא נמנעת בשל מחסום תקציבי, ישנם באתיופיה 33 זכאי חוק שבות, שאת עלייתם מעכבת ממשלת אתיופיה. הנוכחים, בייחוד חברי הכנסת מהקואליציה, קבלו נחרצות נגד הממשלה האתיופית, והקבילו את 33 הממתינים לאסירי ציון. זה היה יכול להיות פחות צורם, אם הממשלה שהם חברים בה לא הייתה מעכבת את העליה של אלפי הממתינים, בהם כאמור 1226 שזכאותם כבר אושרה.

החוק שבדרך

יהודה עציון, מי שעוסק בשנים האחרונות רבות בהמשך העלייה מאתיופיה, והוא נציג הקו המכליל ביותר הנוגע לממתינים לעלייה, אמר בדיון כי השר סופר עובד על הצעת חוק שאמורה להסדיר את חוק הכניסה לישראל, ובכך להסדיר את המשך העלייה מאתיופיה. "הוועדה שמינה השר סופר והגישה את המסקנות שלה", אמר עציון, "סיימה את דרכה בעמימות".

נוכח המוטיבציה המועטה מלכתחילה של הממשלה הנוכחית בהמשך העלייה מאתיופיה, ולאור המלחמה וגזרותיה התקציביות, המשפחות הישראליות ששולחות את בנותיהן ובניהן לצה"ל, ימשיכו לחכות לקרוביהן עוד שנים רבות. אלא אם יקרה נס.