הרגע הגיע, והבחירות בארצות הברית שהחלו הלכה למעשה לפני שבועות, יסתיימו היום (שלישי). בעוד 24 שעות ככל הנראה יתבהר מי ישלוט בבית הנבחרים האמריקאי, מי בסנאט, והשאלה החשובה ביותר: מי יכהן כנשיא ה-47 של המדינה החשובה בעולם.

לכבוד האירוע המרגש, הנה חמישה דברים שחשוב לזכור:

1. כל האופציות על השולחן

טראמפ יכול לנצח בכל שבע מדינות המפתח. האריס יכולה לנצח בכל שבע מדינות המפתח. הם יכולים לחלק את חגורת החלודה לאחד ואת חגורת השמש לאחר, לפצל את החגורות, להפסיד את המחוזות הבודדים של מיין או נברסקה. יכולה להיות הפתעת בחירות במדינות כמו ניו מקסיקו או טקסס.

לסקרים תמיד יש מגבלת חיזוי, ובטח במערכת בחירות צמודה כל כך: רגע לפני ההצבעה, הפער הגדול ביותר בסקרים במדינות המתנדנדות היה 2.6% לטובת טראמפ, באריזונה. המשמעות היא שטעות דגימה של 3% לרעת האריס או של 2% לטובתה, טעות אפשרית בהחלט, יכולה להפוך את המפה לחלוטין.

גם מבחינת וקטורים איכותניים, לשני המועמדים יש סיבות להיות אופטימיים: לטובת טראמפ משחקים יוקר המחיה ומשבר הגבול הדרומי, הזעם הרפובליקני של אלה שמרגישים שגנבו להם את הקול, הרקורד שלו כנשיא שבתקופתו העולם היה יציב יותר והמחירים בסופר היו זולים יותר, העובדה שהאריס פחות מוכרת, וכמובן התזוזה המסוימת של מצביעים יהודים ומוסלמים כאחד במדינות מפתח כמו פנסילבניה ומישיגן לכיוון הרפובליקני. לטובת האריס משחק הקול הנשי (נשים הן רוב ב-6 מתוך 7 מדינות המפתח), כניסתם של מצביעים צעירים למעגל ההצבעה, קופת השרצים שעל גבו של טראמפ, החל מהתיקים הפליליים ועד הרגעים הארוכים בהם הוא נראה מנותק ולא כשיר, ההבטחה להיות קול חדש שמייצג דור חדש, וכמובן סוגיית ההפלות, שניצחה לדמוקרטים מערכות בחירות פעם אחר פעם ברחבי ארה"ב, כולל במעוזים רפובליקניים כמו קנזס.

2. שאלת טוהר הבחירות לא תוכרע באולפנים

הבוקר התכתבתי עם חבר רפובליקני שגר בקליפורניה, איש רציני ומעמיק. "טראמפ הולך לנצח", כתב לי, "הסיכוי היחיד של האריס לנצח הוא אם יהיו הונאות ענק".

את הנרטיב הזה, שלפיו טראמפ נמצא במומנטום אדיר והאריס עומדת להתרסק, מריצים בקמפיין הרפובליקני כבר שבועות. אחת הסיבות המרכזיות להרצת הנראטיב הזה היא הרצון לטעת את 'תחושת העדר', שכולם מצביעים לטראמפ ועדיף להצטרף לסוס המנצח. אולם יש סיבה נוספת, והיא הכנת השטח לערעור על תוצאות הבחירות. טראמפ, סגנו המיועד ג'יי די ואנס ושורת רפובליקנים נוספים אמרו יותר מפעם אחת שהדרך היחידה של האריס לניצחון היא רק ברמאות.

יש לאמץ גישה של סניגור פלילי לטענות מהסוג הזה: גניבת בחירות היא האשמה בפשע חמור מאוד, ובהתאם לכך יש להתייחס אליה בכובד ראש. ראוי להציג ראיות, נתונים ועדויות בפני בתי משפט, שהם ורק הם מוסמכים לקבוע אם אכן בוצע פשע מעין זה. זה אינו תפקידם של פרשנים לקבוע אם הבחירות זויפו, והנחת המוצא צריכה להיות שמי מהמועמדים שזכה, ניצח ביושר.

בהקשר זה ראוי להזכיר שב-2020 דחו מאות בתי משפט ברחבי ארה"ב את הטענות של טראמפ ואנשיו בדבר זיוף הבחירות, לרוב בשל היעדר ראיות או ראיות לא משכנעות. גם שופטים רפובליקניים, בהם כאלו שמונו בידי טראמפ עצמו, דחו את הטענות. טראמפ מסרב עד היום להכיר בהפסדו, וטיעוני הזיופים היו מהגורמים שהתניעו את המהומות בבניין הקפיטול ב-6 בינואר 2021. אומנם, גם ב-2016 סירבו דמוקרטים רבים להאמין שטראמפ אכן ניצח. רבים תלו את האחריות לכך בהתערבות הרוסית בבחירות או בפתיחה מחדש של חקירות המיילים של קלינטון 10 ימים לפני הבחירות, אך המחנה הדמוקרטי לא ערער על התוצאות: את נאום הניצחון שלו פתח טראמפ במילים "זה עתה קיבלתי שיחה מהשרה [לשעבר] קלינטון שבירכה אותי על ניצחוני", ועוד באותו היום הוא נפגש עם הנשיא דאז אובמה, שהציע לסייע לו בתהליך החפיפה.

3. ברביעי בבוקר לא יתבהר מי ניצח, אבל תהיה כבר אינדיקציה

רוב הסיכויים שלא יהיה ברור מי המנצח בבוקר יום רביעי, בשל הפרשי השעות והזמן שייקח לספור את הקולות, כולל יותר מ-70 מיליון הצבעות שנשלחו בדואר או בהצבעה מוקדמת. עם זאת, ככל הנראה ניתן יהיה לזהות קריאת כיוון כללית, כיוון שהקלפיות בשבע מדינות המפתח ייסגרו בשעות הבוקר המוקדמות בשעון ישראל: בשלוש המדינות הגדולות, ג'ורג'יה תיסגר ב-2:00, ומשרד הפנים במדינה מעריך שייספרו 90% מהקולות לפני שש בבוקר; צפון קרוליינה ב-2:30, ושם יספרו את ההצבעות המוקדמות וההצבעות בדואר תחילה ורק לאחר מכן את ההצבעות מיום הבחירות; ואילו פנסילבניה, המדינה החשובה ביותר בשל גודלה, תסגור את הקלפיות שלה ב-3:00, וייתכן שהמחוזות הגדולים בה ייספרו רק ברביעי בבוקר. בארבע המדינות הקטנות יותר, הקלפיות באריזונה, במישיגן ובוויסקונסין ייסגרו ב-4:00, ובנבאדה ב-5:00.

האינדיקציה הראשונה לכיוון כללי של תוצאות הבחירות יתקבלו בזכות שלוש המדינות בחוף המזרחי: אם פנסילבניה תיטה משמעותית לטובת טראמפ באופן שיקזז את היתרון הצפוי של האריס במחוזות גדולים כמו פילדלפיה, סיכוייו לנצח יגדלו; אם ג'ורג'יה או צפון קרוליינה ייטו משמעותית לטובת האריס, הסיכויים של טראמפ לשוב לבית הלבן יצנחו. כך או אחרת, ניצחון של טראמפ בשלוש המדינות האלה יבטיח לו את הבית הלבן, עם 270 אלקטורים בדיוק.

4. מומלץ להתעדכן מכמה מקורות במקביל

מעבר לטוויטר ולטלגרם (כולל ערוץ הטלגרם של כותב שורות אלה), מומלץ להתעדכן בשלושה אתרי חדשות במקביל: ב-CNN מציגים את ניתוחי המפות והמחוזות המעמיקים ביותר, בניו יורק טיימס מציגים אינפוגרפיקה ואחוזי הצבעה בזמן אמת, ובפוקס ניוז מביאים את הפרשנות השמרנית שלעתים נעדרת מרוב כלי התקשורת, ובטח מהניו יורק טיימס. אני אישית אפרשן בזמן אמת בערוץ כאן 11, ובבוקר שלמחרת בתחנת הרדיו 103 FM.

5. לא לפחד מדרך ארוכה

בארה"ב נוטים לתאר את מערכת הבחירות הזו כגורלית, אולם התיאור לאו דווקא מדויק. אולי זה נאמר מנקודת מבט פריווילגית של ישראלים, שלא יושפעו ישירות מהקיטוב ההולך וגובר בין ליברלים ושמרנים בארה"ב, שעריהם אינן מוצפת במהגרים ושהממשלה אינה מאיימת להתערב להם בתכנון המשפחה.

אבל לחברה האמריקאית, מקוטבת ומפולגת ככל שתהיה, יש מוסדות יציבים, חוקה קשיחה, הפרדת רשויות ברורה ומערכת פדרלית חזקה שתדע להגן על מצביעים ועל זכויותיהם, גם אם המועמד המועדף עליהם לנשיאות הפסיד. ארה"ב עברה ארבע שנים תחת הנשיא טראמפ, שהרבה מתחזיות האימים שנהגו עליו התבדו; ובארבע השנים תחת ביידן אמריקה לא קרסה.

הבעיות האמתיות של החברה האמריקאית – יוקר מחיה, משבר הגירה, אתגרים לביטחון האישי ומגפות סמים – ילוו אותה כך או אחרת. גם מאבקים זהותיים על לאומיות, דת ומדינה ומוסד המשפחה לא ייעלמו. הרטוריקה צפויה להחריף, בוודאי מצד המפסידים. הבחירות האלה הן דרמטיות, אבל אינן גורליות. טראמפ לא יהפוך את אמריקה לדיקטטורה. האריס לא תהפוך את אמריקה לאנרכיה.

אפשר לאמץ דעה, חריפה ככל שתהיה, על הבחירות בארה"ב. זה בסדר לבחור צד במירוץ הזה, בין אם מהסיבה שמועמד פלוני "טוב לישראל" ובין אם מועמדת אלמונית "טובה לאמריקה". זה גם בסדר לבחור "ברע במיעוטו". אבל לנבואות זעם ותרחישי אימים יש היתכנות נמוכה. ב-2016, בבוקר הבחירות, אמר אובמה כי "לא משנה מה יקרה, מחר השמש תזרח". למחרת, כשנודע ניצחון טראמפ, אמר בבדיחות הדעת: "נו, לפחות תחזית אחת התגשמה".