הממשלה החליטה על יעד אסטרטגי להגדלת התוצרת החקלאית המקומית ב-33% בעשור הקרוב, כחלק מחיזוק בטחון המזון הלאומי. ההחלטה התקבלה אתמול (שני) בעקבות הצעה שהגיש שר החקלאות ובטחון המזון, אבי דיכטר, בהתאם לתוכנית האסטרטגית שהציג בישיבת הממשלה בשבוע שעבר.
לפי החלטת הממשלה, יקימו שר האוצר ושר החקלאות וביטחון המזון צוות מקצועי שיגבש תוכנית ארוכת טווח ומפורטת להגדלת התוצרת המקומית, אותה יגיש לממשלה תוך 60 יום. התוכנית כוללת יעד להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית המקומית בשליש (33%) עד לשנת 2035, שתאפשר אספקה רציפה של תוצרת חקלאית לאורך השנה במחירים תחרותיים, תוך תמיכה בחקלאות מקומית מתקדמת ומודרנית.
על התוכנית הנדרשת, על פי החלטת הממשלה, לפרט דרכים אפקטיביות להבטיח אספקה רציפה של תוצרת חקלאית מגוונת לאורך כל השנה, ומחיר תוצרת חקלאית תחרותית בהשוואה לעולם. אלה יושגו, נכתב בהחלטה, על ידי פיתוח חקלאות מתקדמת ויעילה בפריון גבוה, יצירת ודאות ארוכת שנים לענף החקלאות והבטחת הזמינות והוזלה של ארבעת גורמי הייצור לחקלאות – מים, קרקע, כוח אדם וטכנולוגיה.
שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר: ״החלטת הממשלה שהתקבלה הבוקר היא צעד מכריע לחיזוק בטחון המזון הלאומי, לשיפור הזמינות של תוצרת חקלאית טרייה, להפחתת יוקר המחייה ולשמירה על קרקעות המדינה. הקמת צוות מקצועי שיגבש תוכנית ארוכת טווח מהווה הזדמנות לקדם את החקלאות הישראלית ואת יכולות הייצור המקומי, ובכך להבטיח לאזרחי ישראל בטחון מזון יציב ובר-קיימא. ההחלטה משתלבת כחלק מהתוכנית הלאומית לבטחון מזון ל-25 שנה, וכוללת יעד אסטרטגי להגדלת התוצרת החקלאית המקומית בשליש בעשור הקרוב – יעד שישפיע באופן ישיר על היצע המזון ויוביל להפחתת יוקר המחייה בצורה משמעותית. משרד החקלאות ובטחון המזון מחויב לחיזוק יכולות הייצור המקומית והבטחת אספקת מזון סדירה וזמינה לכלל האזרחים, על רקע שנים ארוכות של קיפאון בייצור לשוק המקומי״.
ההחלטה הובאה בפני הממשלה על רקע זיהוי מגמה של התכווצות בחקלאות הישראלית בשני העשורים האחרונים. בעוד שהאוכלוסייה בישראל צומחת בקצב ממוצע של 2% לשנה, שטחי הקרקע החקלאית הצטמצמו בקצב של 30 אלף דונם בשנה, והייצור המקומי נותר קבוע, ועומד על כ-2 מיליון טונות בשנה, ללא גידול משמעותי. במקביל, נרשמה ירידה חדה של 46% בתרומת החקלאות לתמ״ג ב-15 השנים האחרונות. במשרד החקלאות מזהים שצמצום הייצור לעומת הגידול באוכלוסייה ולחצים גלובליים על שרשרת האספקה, מציבים את ישראל בפני סיכון בתלות במקורות חוץ לייבוא מזון.
התוכנית האסטרטגית להגדלת החקלאות הצמחית ב-33% בתוך עשור, מבוססת על הבטחת היציבות בזמינות אמצעי הייצור. בין פעולות הנדרשות, מונה התוכנית:
- הוזלת תעריף והגדלת כמות ואיכות המים המושבים על ידי פיתוח ושדרוג תשתיות ההולכה והאיגום, מציאת פתרון לנעדרי חלופה ובחינת אופן הקצאת והגדלת מכסות המים לחקלאות.
- הגדלת זמינות הקרקע החקלאית – קידום תוכנית מתאר ארצית לחקלאות.
- כוח אדם לחקלאות – הצערת גיל החקלאים ופיתוח תוכניות להכנסת חקלאים חדשים לתחום; הפחתת עלויות העסקה של עובדים זרים לחקלאי והגדלת היצע העובדים בחקלאות.
- שדרוג המו״פ (מחקר ופיתוח) החקלאי – שדרוג תשתיות מחקר מתקדמות והגברת הכנסות ממסחור המחקרים של מכון ולקני, תוך יצירת ודאות תקציבית ארוכת טווח לטובת הבטחה של רציפות המחקר.
- הסרת חסמי הייבוא כגורם מאזן לייצור המקומי.
- גיבוש מנגנון לביצוע בקרה על יישום התוכנית.
"החלטות שיעניקו ודאות לחקלאים"
ההחלטה זכתה לתגובות אוהדות בקרב ארגוני החקלאים. מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר: ״מדובר בהחלטה חשובה מאין כמותה, המעידה על תכנון ארוך טווח ודאגה לבטחון המזון של אזרחי ישראל. הנהלת משרד החקלאות הנוכחית הובילה שינוי קונספציה מהותי, מפגיעה בחקלאות, להבנה שמדובר בנכס שיש לחזקו. השנה האחרונה לימדה אותנו על חשיבותה של החקלאות המקומית לשמירה על בטחון המזון ועל גבולות המדינה. הצעדים האסטרטגיים שעליהם הכריז שר החקלאות במטרה לעמוד ביעדים, הם צו השעה. החלטה זו, שמצטרפת למספר החלטות חשובות שהתקבלו במהלך השנה האחרונה בהובלתו של השר דיכטר, יעניקו ודאות לחקלאים, ויש להתחיל ליישמן מייד".
ההחלטה האסטרטגית באה על רקע ההצבעה על תקציב המדינה, שהתקבל בישיבת הממשלה בסוף השבוע האחרון. בהתאחדות חקלאי ישראל בירכו את השר דיכטר על התנגדותו להצעת התקציב: ״אנו מברכים את השר דיכטר על כך שלא רק שהצביע נגד התוכנית הכלכלית, הפוגעת בחקלאות המקומית, אלא סימן יעד אסטרטגי בר–השגה שבתכנון ארוך טווח יביא לפיתוח החקלאות המקומית, כך שתעמוד בשורה אחת עם יעדי החקלאות במדינות מובילות בעולם״.
גם באגודת 'מים לישראל', ארגון הגג של אגודות המים לחקלאות בישראל, בירכו על ההחלטה. איתן ברושי יו"ר 'מים לישראל': "השנים האחרונות מעידות על הצורך בחיזוק החקלאות, ובטחון המזון במדינת ישראל. ההחלטה שהתקבלה היום היא משמעותית וחשובה. אנו מברכים על ההחלטה. יחד עם זאת, כדי להשלים את המהלך החשוב יש לקדם את תיקון חוק המים, שיפחית את מחירי מים ויאפשר פיתוח חקלאות מתקדמת".
לצד הברכות, בארגוני החקלאים מודעים לחסרונות הנוסח שאושר על ידי הממשלה: ההחלטה לא כוללת התחייבות תקציבית, ולא מפורטת בה ההשפעה על מצבת כוח האדם של משרד החקלאות, שני נושאים שעומדים בסכנת צמצום בהצעת התקציב לשנת 2025.
גם בשדולה למען החקלאות בכנסת התקבלה ההחלטה בברכה. חברת ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ ד"ר מטי צרפתי-הרכבי (יש עתיד): "זוהי תכנית חשובה שתגדיל את התוצרת החקלאית באופן משמעותי למען בטחון המזון. יחד עם זאת, יש לשים לב למספר צעדים המתוכננים בחוק ההסדרים לשנת 2025, שמשמעותם האופרטיבית היא פגיעה קשה בחקלאות, בחקלאים ובפריון החקלאי – ביטול נקודת הזיכוי במס עבור עובדים זרים שווה ערך להטלת מס על החקלאים בעלות של כ-290 מיליון שקלים בשנה; ביטול שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע), שיביא לפגיעה ביכולת להשתמש במחקר החקלאי ובהכשרת חקלאי העתיד; ביטול איחוד עוסקים, שמשמעותו הכבדה בעומס העלויות המנהליות מוערכת בכ-200 מיליון שקלים למגזר החקלאי כולו, והפחתה של 200 מיליון שקלים מתקציב מענקי המחקר והתמיכות בחקלאות".
עמית בן-צור, מנהל מכון יסודות למדיניות ציבורית, מסר ל'דבר': "החלטת הממשלה להגדלת הייצור החקלאי המקומי ב-33% היא החלטה היסטורית. לאורך שנים ארוכות, וממש עד לאחרונה, הובילו כל ממשלות ישראל מדיניות של פגיעה בחקלאות בפועל, צמצום הייצור והסתמכות הולכת וגוברת על ייבוא. הכל על בסיס תיאוריות כלכליות פשטניות מדי שנתקלות שוב ושוב במציאות, כפי שאנחנו מראים במחקרים שלנו בשנים האחרונות. משבר האקלים, מגיפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ומלחמת 7 באוקטובר, מראים לנו מעל לכל ספק: בטחון מזון לאומי הוא אינטרס אסטרטגי ורב-חשיבות עבורנו ועבור הדורות הבאים. החלטת הממשלה היא צעד ראשון במסע מורכב, שמתנגדיו רבים וחזקים, אבל החיוניות שלו אדירה. אני מברך את שר החקלאות ובטחון המזון ח"כ אבי דיכטר, את מנכ"ל המשרד אורן לביא, את ראש מנהל בטחון המזון יובל ליפקין ואת כל עובדי הציבור המקצועיים במשרדי הממשלה על המלאכה המקצועית והחשובה".
