הסכמות בין חברי ועדת החוץ והביטחון בכנסת לבכירים במערכת הביטחון יאפשרו חידוש חלקי של תנועת הרכבות משדרות למרכז הארץ, שהופסקה לחלוטין מאז 7 באוקטובר – כך אומר ל'דבר' ח"כ שלום דנינו (הליכוד) לאחר דיון חסוי של הוועדה שנערך היום (שני) לבקשתו. לדברי ח"כ דנינו, לא ניתן לפרט מהן ההסכמות אך "הושגה התקדמות, של פיתרון לא שלם ולא מלא ואופטימיות, שרכבת הנגב תשוב לפעול בשבועות הקרובים בעורק החיים של העוטף ובערי הנגב".
בחלקו הראשון והפתוח של הדיון הציגו תושבי עוטף עזה את הקושי בחיים באזור ללא הרכבת, וביקרו את מערכת הביטחון על הגדרת האזור כבטוח לחיות בו, לצד האיסור על פעולת הרכבת עקב סכנה ביטחונית. "יש לנו עשרות רבות של משפחות שעובדות באשדוד, באשקלון, בתל אביב, משפחות חזקות, והן קורסות", אמרראש העיר שדרות, אלון דוידי, "הן לא יכולות בלי הרכבת".
"אני מפציר בכם לגשת לסקר שלנו באתר התנועה", אמר אהד כהן, מנכ"ל תנועת 'עתיד לעוטף' שמתעסקת בשיקום הנגב המערבי, "סקר שעשינו בין משפחות, ויקרע לכם הלב". הוא הקריא מספר עדויות של תושבי שדרות מתוך הסקר המדובר, שחלקם איבדו את עבודתם ואף שקלו לעזוב בשל חוסר היכולת להגיע מהעיר אל המרכז.
התנועה, שמנהלת את המאבק כבר תקופה ארוכה, הגישה בחודש שעבר מכתב רשמי לגורמי הביטחון, בדרישה להחזרת הרכבת לשדרות לאלתר. "בטחון יחזור לשדרות רק כשהרכבת תחזור", אמר כהן, "נגמרו הימים שאומרים לנו שבטוח, אבל בעצם אפשר לירות עלינו, אנחנו לא נקבל את זה יותר".
כהן תיאר בדבריו את עמדתם של תושבים רבים, לפיה היעדרה של רכבת למרכז פוגע אנושות הן באורח חייהם, והן בתחושת הביטחון שלהם. על אף שקו רכבת לכיוון באר שבע נפתח לבסוף מחדש באמצע מרץ, במה שהוצג במשרד התחבורה כ"פתרון יצירתי של השרה מירי רגב", מרבית משתמשי תחנת הרכבת שדרות נסעו אז ומכוונים גם היום אל תל אביב ומישור החוף.
כדי להקל על הקושי הופעלו שאטלים קבועים מתחנת שדרות אל רכבת אשקלון, אך הם אינם מהירים כמו הרכבת, אינם תדירים כמוה, ונוטים לחוסר אמינות- פספוסים, איחורים, ולעיתים חוסר הגעה. "הפתרון שיש היום, השאטלים, הוא לא מספיק בטוב, בלשון המעטה" אמר ח"כ דנינו. "התכוונת על הפנים", חיזק אחד המשתתפים. "נכון, לא רוצה לומר את זה לא נעים," השיב דנינו, "אבל זו המציאות".
את דבריו מחזקת עדותו של אלעד כהן, תושב שדרות ופעיל בעיר: "אנשים יכולים לחכות שעה לקו, רק כדי לפספס את הרכבת. העלתי את זה לרשתות. יום אחד אנחנו מחכים ומגיע מיניבוס במקום אוטובוס, אז אנשים לא יכולים לעלות עליו כי הוא מתמלא, ומחכים שעה לאחד הבא".
שדרות מתפקדת כבר מעל לשנה ללא רכבת, כשהגורמים השונים מגלגלים אחריות זה אל זה. ח"כ דנינו הדגיש שלא רק תושבי שדרות נפגעים מהיעדר הרכבת: "מדובר פה גם על תושבי הקיבוצים, על נתיבות, על אופקים".
דורון צמח, תושב קיבוץ בארי ואב לשחר צמח שנהרג ב7/10, הסביר על חשיבות הרכבת לשיקום הקיבוץ: "אני רוצה לספר מה הייתה הרכבת בשביל תושבי בארי. משש בבוקר עד 9 בערב היו שאטלים מבארי לרכבת. מישהו היה מסיע, תמיד, כדי שתוכל להגיע למרכז. נכון לעכשיו, חזרו לבארי 200 איש, ועוד 300 איש שעובדים באזור. והם כולם נסמכו על הרכבת, ועכשיו אין את זה יותר. יש אנשים שאומרים לי, אני לא חוזר לבארי עדיין, אין לי רכבת למרכז".
האיום על מסילת שדרות נובע משטח קטן בו עוברת המסילה קרוב ל"ברך הצפונית" של רצועת עזה, ליד גבעת קובי, וקיים מיום הקמתה. המסילה אושרה לראשונה ב-2006, כשנה לאחר ההתנתקות, אך לפני השתלטות חמאס על הרצועה ב-2008. אלא שבנייתה בפועל התעכבה והחלה רק ב-2009, והתחנה נחנכה רק ב-2013. לאורך כל הזמן הזה לא ידוע על אף ניסיון משמעותי לשנות את התוואי כדי להימנע מהבעיה, אף שלא מדובר בשינוי גדול. ב-2014, עם פרוץ מבצע צוק איתן, הופסקה הפעילות ברכבת, והועלו פתרונות מטעם המל"ל ומשרד הביטחון, אולם אף אחד מהרעיונות לא יושם.
"אני כבר פניתי לרמטכ"ל ולשר הביטחון מספר פעמים", סיפר ראש העיר דוידי, "אני לא יודע מה הצבא יכול להגיד או לא יכול להגיד; אני אגיד עובדה – אני יודע להגיד שתושבי שדרות חזרו, ב-105% כמעט. גם בנתיבות, גם באופקים. אנחנו חיים שם. אז אל תגידו סתם. אם לא בטוח לנסוע ברכבת, אז לא בטוח לחזור".
דוידי התייחס גם לפתרון שהציעה מערכת הביטחון בעבר: מיגון המסילה במחסום שעלותו כ-700 מיליון שקלים, פרויקט שמימונו מתעכב ב'פינג פונג' בין האוצר, התחבורה ומשרד ראש הממשלה: "גם הזריקה הזו של 'יאללה נמגן את הרכבת', מה אתם מדברים סתם? זה גם זמן, זה גם 700 מיליון שקל, שייקחו אותם וישקיעו בביטחון. צה"ל נמצא בתוך הרצועה, יודע את נקודות האיום. שצה"ל יהיה שם. ואם צריך שיהיה כוח שיהיה שם כל הזמן, אז שיהיה. כשמדברים על תחושת ביטחון, תושבי שדרות יודעים לעשות את זה. אנחנו חזרנו ממרץ, ספגנו פה רקטות כאילו אין מחר. ונשארנו."
