
ימיה האחרונים של אום אל-חיראן. השמש מאירה את הבתים המאובקים ותושבים מעבירים את חפציהם לחורה הסמוכה. שעתיים לאחר ביקור כוחות המשטרה במקום כדי להיערך לפינוי, היישוב שקט. מדי פעם מגיעה מכונית להעביר ציוד נוסף.
"זו הפעם החמישית שאנחנו נעקרים", אומר ל'דבר' סלים אבו אל-קיעאן. "מהצפון לקיבוץ שובל, ואז לבית קמה, משם ללהבים ומשם לאום אל-חיראן. לכאן הגענו לפני 67 שנים".
ב-2002 עם החלטת הממשלה על הקמת יישובים בנגב הצפוני ביקשה המדינה לפנות את תושבי אום אל-חיראן ליישוב חורה הסמוך, שאליו כבר עברו חלק מבני המשפחה. התושבים סירבו ונפתח הליך משפטי.
"מ-2003, 21 שנים, אנחנו מתרוצצים", מספר אבו אל-קיעאן. "בשבע השנים האחרונות המדינה הביאה הסכם. ב-18 בינואר 2017 המדינה לא רצתה לחכות עוד יום ונכנסה בשעות הבוקר, ושני אנשים נהרגו, שוטר ומחנך".

אבו אל-קיעאן מתייחס לפינוי הכפר ב-18 בינואר 2017, אז ירו השוטרים על מכונית שהתקרבה אליהם ופגעו בנהג יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן, בן משפחתו של סלים. המכונית המשיכה לנסוע לעבר השוטרים ופגעה בהם. השוטר ארז (עמדי) הלוי נהרג ושוטר נוסף נפצע קל. אל-קיעאן לא טופל ומת מאיבוד דם.
לאחר האירוע גורמים במשטרה פרסמו שזהו פיגוע דריסה ושאבו אל-קיעאן הוא מחבל. האשמות אלו הופרכו לאחר מכן, אך גרמו לסערה ציבורית.
חוסאם ואכרם אל-קיעאן, גם הם בני משפחתו של יעקוב, מספרים כי למשפחות שביתן נהרס ב-2017 לא היה פתרון מגורים, ועתה הם עומדים לפני הריסה נוספת ביום ראשון הקרוב ואין להם כתובת ללכת אליה. "אנחנו מפרקים עכשיו את הבתים ושמים הכול בצד", הם אומרים, "אין לנו לאן ללכת".
"רשות מקרקעי ישראל המשיכה בלחצים", מספר סלים. "בית המשפט הורה להעביר אותנו בהסכם. באפריל 2018 נחתם הסכם תחת לחץ. אני חתמתי ב-03:00 לפנות בוקר בפני נציג משטרה. כפו עלינו את ההסכם, אבל בשביל לחסוך אסונות חתמנו".
בהסכם נקבע כי התושבים יתפנו ויקבלו 145 מגרשים בחורה הסמוכה. עוד נקבע בהסכם כי כל צווי הפינוי וההריסה מבוטלים. לאחר חתימת ההסכם, רשות מקרקעי ישראל ביקשה לשנות אותו ולתת לתושבים 95 מגרשים במקום 145. ההסכם הוקפא מכיוון שלטענת המדינה לא אושר בוועדת הפשרות העליונה, הממונה על הסכמים כאלה. המדינה טוענת כי הקפאת ההסכם מחזירה את צווי הפינוי לתוקף.
"מהרגע הראשון התחלנו ליישם", אומר סלים. "יש שניים או שלושה לא מרוצים, אבל על פי ההסכם אם 72% מסכימים, ההסכם מתקיים. בינואר 2024 יאיר מעיין (המנכ"ל הקודם של הרשות לפיתוח ולהתיישבות הבדואים בנגב) אמר שההסכם תקף".
התושבים פנו באמצעות עו"ד גלעד שר לבית המשפט וביקשו ליישם את ההסכם המקורי. ביום שני האחרון בית המשפט המחוזי בבאר שבע עיכב את הריסת הבתים בכפר עד שהמדינה תשיב לעתירה. עתה תושבי הכפר נערכים לפינוי ולהריסת הבתים בשבוע הקרוב.
"אני לא במצב טוב", אומר סלים, "זה לא מטעמי ביטחון, לשים כביש או שדה תעופה, זה בשביל לשים אחר במקומי. אנשים כאן זועמים, אבל רוצים להתפשר. איפה השלטונות? מדובר באנשים שחיים בשלווה ובשלום, רוצים לעבוד, רוצים לחיות. אנחנו במצוקה. אנחנו רוצים לממש את המעבר הזה בשלום. אנחנו דורשים לממש את ההסכם. תנו לנו תקופה לעבור, שישה-עשרה חודשים.

"קצת רחמנות, תנו לעבור בשקט. אנחנו רוצים את מימוש ההסכם. אנחנו רוצים לעבור. מאוגוסט אנחנו חיים על עצבים. מספיק, למה מחכים שיהיה עוד אסון?"
כמה מאות מטרים מהיישוב, שלט נייר נאבק ברוח ועליו כתוב "שטח היערכות להקמת דרור", היישוב היהודי החדש שמתוכנן לקום על חלק מאדמות אום אל-חיראן.
בשבת ב-17:00 תקיים המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב אירוע מחאה בכפר, שבו יוקרן הסרט "מוות באום אל-חיראן", ואחריו תיערך שיחה עם הבמאי דורון ג'רסי.