24% מיחידות הדיור שאושרו במהלך השנים 2013-2022 יועדו לישובים לא יהודים, כך עולה מדו"ח מטעם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפורסם בשבוע שעבר. הדו"ח מצביע של מספר כשלים בהליכי התכנון, שחלקם היה ידוע כבר בשנים שנבדקו.
הדו"ח מצביע על תת-ביצוע בהליכי תכנון. מינהל התכנון במשרד הפנים והרשויות המקומיות ניצלו רק כמחצית מהסכום שהוקצה לתוכניות מתאר בנושא בהחלטת הממשלה 922 מ-2016, העוסקת ב"פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016". הסכום שנוצל הוא 39.2 מיליון ש"ח, מתוך 80 מיליון ש"ח שהוקצו בהחלטה.
מתוך 100 מיליון ש"ח שהוקצו באותה החלטה ל"פיצול ועדות מרחביות וחיזוק ועדות מקומיות", מינהל התכנון הקצה 28 מיליון ש"ח לצורך "העסקת מתכננים אסטרטגיים". בפועל ניתנו לרשויות המקומיות לצורך זה הרשאות בסך 15.8 מיליון ש"ח בלבד (56% מהסכום שהוקצה).
מתוך 252 מיליון ש"ח שהוקצו לרשויות המקומיות לטובת תכנון בהחלטה 922, משרד השיכון העביר להן 206 מיליון ש"ח, והרשויות ניצלו רק 41 מיליון ש"ח (20% מהסכום שהועבר ו-16% מהסכום שהוקצה).
תוכניות מתאר מ-2016 ומ-2017 טרם אושרו
מבקר המדינה בחן את תהליכי התכנון בארבע רשויות מקומיות: אום אל-פחם, שפרעם, אעבלין וירכא.
תוכנית המתאר הכוללנית של אעבלין, שהכנתה התחילה ב-2017, טרם הוגשה לאישור.
באום אל פחם נמצא כי תוכנית המתאר הכוללנית, המוסיפה 23,320 יחידות דיור והוגשה ב-2016, טרם אושרה. במהלך התקופה הזו נבנו כ-3,000 מבנים ללא היתר על אדמות חקלאיות בעיר. הליך שמיעת ההתנגדויות לתוכניות המגורים (תמ"ל 1077) בעיר נמשך יותר מ-21 חודשים, במקום 75 ימי עבודה (3-4 חודשים) כפי שנדרש בחוק.
ב-6 מתוך 12 מתחמים באום אל-פחם שאושרו לבניה לפני יותר מעשור טרם הוכנו תוכניות איחוד וחלוקה, הקובעות כיצד תשתנה חלוקת הבעלות על שטחים במתחם מסוים בעקבות תוכניות הבנויה בו. משמעות העיכוב: לא ניתן להוציא היתרים לבניית מתחמים אלו. בשפרעם לא הושלמו הליכי איחוד וחלוקה ב-9 מתחמים, העשויים להכיל 1,560 יחידות דיור, על אף שהקמת המתחמים אושרה לפני יותר משש שנים.
בירכא מתעכב התכנון הסופי של שכונת שכונת אל-רוג'ב (כ-950 יחידות דיור) בשל התנגדות כמה מבעלי הקרקע לתוכניות האיחוד והחלוקה הנדרשות. ב-5 מתוך 7 מתחמים מתוכננים בירכא לא התקדם התכנון המפורט ולא הוגשו תוכניות למנהל התכנון, למרות הליווי שמעניק משרד השיכון לטובת התכנון כבר שלוש שנים.
ככלל מצא המבקר שברשויות שנבדקו (אום אל-פחם, שפרעם, איעבלין וירכא) אין מעקב ואכיפה מספקת על בנייה ללא היתר.
בעיה נוספת שמעלה דו"ח המבקר נוגעת לתשתיות הביוב. תוכניות בנייה חדשות באיעבלין ובשפרעם מתעכבות בשל קשיים בהשלמת צינור ביוב חדש, האמור להחליף את הצינור הישן. זאת בשל עיכוב של שבע שנים במתן אישור להקמת תחנת שאיבה לשפכים חדשה בוועדה המקומית קריית אתא. העיכוב כרוך בהפרת הנחיית הוועדה המחוזית בחיפה, שלה הוועדה המקומית כפופה.
כותבי הדו"ח מצביעים על מספר כשלים המעכבים את קידום התכנון בישובים הערביים בכלל, ובאלה שנבדקו בפרט.
ראשית, משך הליכי התכנון, שלעיתים עולה על המותר בחוק, גורם לתוכניות להיות פחות רלוונטיות לצרכים בשטח. שנית, מחלוקות בין הרשויות המקומיות לבין מוסדות התכנון, ופער הזמן בין אישור התוכניות לבין תהליכי האיחוד והחלוקה של הקרקע, יוצרים צורך בשינוי בתוכניות המתאר המקומיות (תמ"מ) – שינוי שדורש את אישור המועצה הארצית לתכנון. כל אלה מעכבים את הבנייה המתוכננת. בנייה ללא היתר תופסת את מקומם של הפתרונות המתוכננים, ובתוכה מסכלת את התכנון והופכת אותו לבלתי רלוונטי.
