דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בנק ישראל

בנק ישראל / המאבק בייסוף השקל: בנק ישראל מצליח להפחית מגמה, אך לא לבלום

לפי דו"ח שפרסם הבנק, השקל נמצא בערכו הגבוה ביותר מאז 2001 - מצב שמקשה על התעשייה והייצוא | בתגובה נוקט בנק ישראל מדיניות של ריבית נמוכה ורכישת מט"ח, אך נמנע מצעדים שיחלישו את המסחר הספקולטיבי בשקל

בנק ישראל. צילום: נתי שוחט / פלאש 90.
בנק ישראל. צילום: נתי שוחט / פלאש 90.
יונתן קירשנבאום

בנק ישראל פרסם השבוע את הדו"ח החצי שנתי לסיכום הפעילות המוניטרית בישראל. מהדו"ח עולה כי הריבית, שעומדת כיום על 0.1%, צפויה להישאר נמוכה בתקופה הקרובה, עקב הערכת הבנק כי מדיניותו "תיוותר מרחיבה לאורך זמן".

בדו"ח מוסבר כי המשק הישראלי לא הגיע לרמת האינפלציה המיועדת. "ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%", דבר המעיד על ירידה במחירים. עם זאת מציינים בדו"ח כי המחצית השנייה של 2016 התאפיינה בהתגברות קלה ברמת האינפלציה, ובטווח הארוך מעריך הבנק כי ישראל תעמוד ביעדי האינפלציה – כלומר שיעור אינפלציה שנתי של בין 1% ל-3%.

עוד הוסיף הדו"ח כי רמת הצמיחה בסוף החצי השני של 2016 הייתה גבוהה מהמצופה. "לאורך התקופה הנסקרת התעדכנו נתוני הצמיחה כלפי מעלה במידה משמעותית", נכתב. נכון לעכשיו עומד אומדן הצמיחה השנתי ל-2016 על 3.8%. כלכלני הבנק קושרים את רמת הצמיחה המוגברת למדיניות הריבית הנמוכה אותה מנהיג הבנק.

בנק ישראל מוריד את השקל (צילום: shutterstock)
בנק ישראל מוריד את השקל (צילום: shutterstock)

בהתייחסות למדיניות הפיסקלית של הממשלה מציינים בבנק כי הגירעון השנתי ל-2016 עומד על 2.1% מהתוצר, נתון נמוך משמעותית מהיעד שהוצב – 2.8%. עוד עולה מהדו"ח כי החוב הציבורי עומד על 61.9% מהתוצר, וניכרת בו מגמת ירידה. משמעות שני נתונים אלו היא שמדינת ישראל הגבירה את הכנסותיה בעקבות פעילות כלכלית מוגברת במשק הישראלי, אבל לא העלתה את רמת ההוצאה בהתאם.

האם המדיניות כלפי השקל אפקטיבית?

בימים האחרונים אנו עדים למגמות ייסוף משמעותיות בערכו של השקל, דבר שהעמיד אותו על ערך גבוה במיוחד לעומת מטבעות זרים מרכזיים. לפי הניתוח של בנק ישראל, קיימת מגמה עקבית של התחזקות השקל מול הדולר מאז 2008, והוא עומד היום על ערכו הגבוה ביותר מאז שנת 2001. היום (חמישי) שוב רכש בנק ישראל כ-350 מיליון דולר, וזאת במטרה להוריד את ערך השקל.

בדו"ח התגאה הבנק במדיניות רכישת המט"ח (מטבע חוץ) ככלי למניעת התחזקות השקל. "כל עוד ההתערבות נמשכת, שער החליפין בפועל מפוחת בכמה אחוזים ביחס למצב ללא התערבות" נכתב בדו"ח.

עם זאת, נכון לעכשיו נראה שמדיניות רכישת המט"ח איננה עוצרת את ייסוף (התחזקות) השקל, אלא רק מונעת ייסוף גבוה יותר שהיה מתרחש אילולא מדיניות זו, ועולה השאלה האם היא מספיקה. מגמת ייסוף השקל נמשך גם בחצי השנה האחרונה, והגיעה לרמת שיא – דבר הפוגע בתעשייה הישראלית. זאת למרות ביצוע מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל, המופעלת במתכונתה הנוכחית מאז 2014.

עדויות לפגיעה זו ניתן למצוא בדו"ח עצמו. לפי הבנק, היקף הייצוא במשק הישראלי נמצא במגמת צמצום מאז שנת 2006. הבנק טוען כי "בנק ישראל פועל במטרה למתן את מגמת הייסוף", אך כפי שמראה הדו"ח אינו עושה מספיק כדי לעצור את מגמה זו.

מהי מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל?

את שוק המט"ח יש להבין דרך מושגי ההיצע והביקוש. ככל שקיימים יותר שקלים במשק הישראלי לעומת דולרים, מחיר השקל יורד היות וההיצע גבוה. לעומת זאת, כשכמות הדולרים גדולה יותר מהשקלים, או כשיש פחות שקלים באופן יחסי, ערכו של השקל עולה. כך, כשמשקיעים מחו"ל מזרימים כסף למשק הישראלי, הם מכניסים אליו דולרים וכך מגבירים את מגמות הייסוף של השקל.

כדי למנוע מגמה זו, קונה בנק ישראל דולרים מסוחרי המט"ח הישראליים. את הדולרים משאיר הבנק אצלו, ובכך מוציא אותם מהשוק הישראלי במובן ריאלי.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נואמת בוועידת התעשייה 2017 (צילום: עופר עמרם)
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נואמת בוועידת התעשייה 2017 (צילום: עופר עמרם)

עם זאת, ניתן לראות בדו"ח כי למרות מדיניות קניית המט"ח של הבנק, קיימת עדיין מגמת ייסוף. הסבר אחד למגמה זו היא כמותית – בנק ישראל לא קונה מספיק מט"ח. כדי לעצור את מגמת ייסוף השקל, במקום להסתפק במניעת הידרדרות קיצונית יותר, על בנק ישראל להרחיב את מדיניות קניית המט"ח. עם זאת, לפי הצהרות הבנק, אין בכוונתו לפעול בכיוון זה.

הסבר נוסף קשור באופי המסחר במט"ח. סיכום הפעילות בשוק המט"ח של בנק ישראל לחודש ינואר מעלה כי כ-35% מהמסחר במט"ח בישראל נעשה ע"י גורמים זרים – ברובם המוחלט גופים פיננסיים זרים. גופים אלו מעוניינים בדרך כלל לבצע השקעות ספקולטיביות עם החזר גבוה בטווח קצר. לצורך כך הם קונים שקלים, ומוכרים אותם במהרה כשערכם עולה בכדי להשיג רווח מהיר. כניסות קצרות טווח כאלו של כמויות גדולות של הון זר מעלות, כאמור, את ערך השקל.

שני אמצעים בהם בנק ישראל לא משתמש

כדי למנוע מספקולנטים כאלו לפעול בשוק הישראלי, יש בידי בנק ישראל את האפשרות להשפיע בעצמו, באופן לא צפוי, על ערך השקל. אם יקנה בנק ישראל כמויות גדולות של דולרים ללא התראה מראש, ובכך יוריד את ערך השקל, המשק הישראלי צפוי להפוך למזמין פחות עבור ספקולנטים המחפשים ודאות ביכולתם לייצר רווח קצר טווח.

עם זאת, מתוך הדו"ח עולה כי בנק ישראל לא מבצע קניות מאסיביות ופתאומיות, אלא מסתפק בקנייה מצומצמת יחסית בדפוס הניתן לצפייה. כך, שוק המט"ח הישראלי נשאר בטוח למשקיעים ספקולטיביים, המעריכים כי השקעתם תהייה כדאית.

אמצעי נוסף בו יכול בנק ישראל להשתמש הוא מיסוי של פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח הישראלי – דבר העשוי לתרום משמעותית לפיחות השקל וחיזוק הייבוא. ניתן למשל להטיל מס על סוחר שיבצע קנייה ומכירה של מטבע חוץ בהפרש קצר של זמן ביניהן.

כאמור, בינתיים מעריך בנק ישראל את מדיניותו הנוכחית לחיוב, ולא הצהיר כי הוא מתכוון לנקוט באמצעים נוספים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!