בסרטוני הזוועות של הפוגרום שהתרחש באמסטרדם בסוף השבוע האחרון, כאשר אוהדי מכבי תל אביב הוכו באכזריות על ידי המון של מהגרים מוסלמים ממדינות שונות, אפשר היה להבחין במבטא המרוקאי המוכר לישראלים רבים. אירוע זה מצטרף לשורת אירועים בתקופה האחרונה, והללו מעלים תהיה לגבי עמדתה המורכבת של מרוקו ביחס לישראל בשעת מלחמה.
בתמונה הרחבה, מרוקו נמצאת בצומת דרכים. היא מותקפת ממספר חזיתות על ידי כוחות איראניים ושלוחיהם, היא חברה בליגה הערבית ומחויבת מחויבות עמוקה לסוגייה הפלסטינית, והיא חתומה על הסכמי אברהם עם ארה"ב וישראל, שהביאו את ההכרה של העולם המערבי בריבונותה על הסהרה והבטיחו לה התחזקות צבאית והגנה מפני מתקפות אפשריות של אלג'יריה והציר האיראני.
עד כה מרוקו שמרה על זכות השתיקה. המלך איפשר ונטילציה של רגשות פרו-פלסטיניים בהפגנות ברחבי הממלכה מצד אחד, אך עצר אותן כשהן גלשו לפסים אלימים ודאג לעצור כמה מהמארגנים הבולטים שבהן, ובאוניברסיטאות ברחבי הממלכה נאסרו הפגנות תמיכה.
מצד שני, כחברה בליגה הערבית, לא יצאה שום הודעת גינוי מרוקאית משמעותית כלפי ישראל, ולא נותקו היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים או הצבאיים עם ישראל, כפי שקרה בשנת 2001, ימים ספורים לאחר פרוץ האינתיפאדה.
אלא שביממות האחרונות, רצף אינטנסיבי של אירועים פוליטיים וביטחוניים דורש ממרוקו תגובה, ומעניין לראות מה היא תבחר לעשות.
הקרב על הסהרה והיחסים החמים בין איראן לאלג'יריה
בחזית הביתית, מרוקו סובלת ממתקפות של ארגון הטרור 'פוליסריו' – פרוקסי איראני המופעל מתוך אלג'יריה וטוען לבעלות אלג'יראית על הסהרה, שנמצאת תחת ריבונות מרוקאית. אלג'יריה היא ידידה קרובה של איראן. עבור איראן אלג'יריה עשויה להיות בסיס אסטרטגי לפעולה צבאית מול מרוקו לכיבוש הסהרה ולגישה אלג'יראית לחופי האוקיינוס האטלנטי.
למרוקו יש כעת שליטה כמעט בלעדית על הייצוא מצפון-מאפריקה (על פי 'וורלד בנק בלוג'ס' ומקורות נוספים) דרך נמליה המערביים, ושליטה על הכניסה לים התיכון ומיצרי גיברלטר. בדומה לעניינה של איראן בתימן (בה היא מפעילה את הפרוקסי החות'י), המסוגלת לסגור את הכניסה לים האדום בעת הצורך, גם כאן מדובר בנקודה אסטרטגית לחנק כלכלי של המזרח התיכון והקרסת תוכנית-העל הכלכלית של הסכמי אברהם.
שלשום (שבת) ביצע הפוליסריו האלג'יראי פיגוע טרור בלב אירוע רב-משתתפים במרוקו לציון 49 שנים לצעדת השלום לסיפוח הסהרה המרוקאית. זאת ועוד, ביממה החולפת, בצל ההודעה המסויגת על גירוש הנהגת חמאס מקטאר, עלתה האפשרות שהנהגת חמאס תבקש להתארח באלג'יריה בעקבות התחממות היחסים בין הצדדים בחודש האחרון.
חזית נוספת ממנה סובלים המרוקאים היא השפעה של איסלאם קיצוני על הקהילות הגולות הרבות של בני עמם המפוזרות ברחבי אירופה. קהילות אלה לרוב נמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך ומהוות יעד למבצעי השפעה וקידום אינטרסים של קבוצות קיצוניות ההולכות וצוברות תאוצה ברחבי אירופה.
חלק ממבצעי הפוגרום באמסטרדם זוהו מיד כמרוקאים המשתייכים לקהילה הריפית – זרם בדלני מצפון הממלכה שאינו מזוהה עם ערכי הממלכה המרוקאית ומתנגד לשלטון בית המלוכה המרוקאי. צעירים ריפים רבים בורחים בשנים האחרונות ממרוקו לאירופה דרך חופיה הצפוניים של מרוקו אל חופיה הדרומיים של ספרד באופן בלתי חוקי, או בגניבת הגבול אל הערים סאוטה ומלילה – ערים בריבונות ספרדית בחופיה הצפוניים של מרוקו. עם זאת, הקהילה המרוקאית המהגרת בהולנד מיהרה לפרסם הודעת גינוי חמורה למעשים.
זאת ועוד, בשבוע שעבר נערך ביקור רשמי של נשיא צרפת עמנואל מקרון במרוקו. הביקור לווה בטקסים מרשימים ובכיסוי עיתונאי עולמי נרחב. מקרון נשא נאום לעם המרוקאי והצהיר על הכרתה של צרפת בריבונות המרוקאית על הסהרה. בכך הצטרפה צרפת לארה"ב ולישראל ועשויה לייצר מומנטום חיובי להכרה של מדינות נוספות באירופה. עבור איראן מדובר במכה אסטרטגית רצינית, ולא מן הנמנע שבטהרן חשו צורך לטלטל את אהדתה של מרוקו באירופה, אולי על ידי הסתת קהילות המהגרים שבה.
לא מאהבת מרדכי: מרוקו מתמקמת בציר האמריקאי
בעקבות האירועים פרסם חכים זייאש, כוכב נבחרת מרוקו, תמיכה במעשי הטרור. זייאש, גם הוא בן למשפחת מהגרים מרוקאית שנולד בהולנד, כתב ברשת החברתית X: "אם זה לא נשים וילדים הם בורחים", וצירף סרטון של ישראלים נסים על נפשם מפני הפורעים ברחובות אמסטרדם.
בתגובה פרסם הכדורגלן הישראלי ערן זהבי פוסט גינוי וקרא לארגון אופ"א להעניש את זייאש על תמיכתו בטרור. זייאש היה גם משחקני נבחרת מרוקו שהניפו בעקבות הניצחונות את דגל פלסטין במונדיאל בקטאר לפני כשנתיים, וזכה לגינויים מצד מרוקאים רבים על שלא הניף את דגל מרוקו.
לפני כחודש האשים זייאש את מרוקו בתמיכה ב"ג'נוסייד הישראלי בעזה", כלשונו.
חלק משחקני הנבחרת המרוקאית הם למעשה מהגרים מרוקאים שנולדו באירופה, אינם מזוהים עם הערכים המרוקאים הממלכתיים ומבטאים את ההשפעות הפאן-ערביות והאנטישמיות הרווחות בקרב קהילות אלה באירופה.
רצף מעניין נוסף של אירועים התרחש ביממה האחרונה בפתח הים התיכון, בשעה שספרד סירבה לאפשר לאונייה האמריקאית Maersk Denver, הנושאת משלוח נשק ותחמושת עבור ישראל, לעגון בחופי ספרד לעצירת ביניים, וזכתה עקב כך להודעת הערכה מצד הנהגת חמאס. במקום זאת האונייה הוזמנה לעגון בחופיה הצפוניים של מרוקו בדרכה לישראל, מהלך המהווה שיתוף פעולה צבאי עם ארה"ב ועם ישראל וממקם את מרוקו בציר האמריקאי.
בתוך מה שנראה בתקופה האחרונה כהתגבשות וחידוד עמדות בין הציר האמריקאי-סוני לציר האיראני-שיעי, מרוקו הולכת ומתקרבת אל הראשון. מהלכים אלה, כפי הנראה, נעשים קודם כל מתוך דאגה לאינטרסים הממלכתיים שלה, ולא מאהבת מרדכי. מרוקו מבינה שאם היא לא תיאבק בטרור, היא עלולה להיות הקורבן הבא, בדומה ללבנון, סוריה, תימן או עיראק. הבטן הרכה של מרוקו היא הציבור המהגר שלה המפוזר באירופה, חשוף להשפעות קיצוניות ומשפיע מבחוץ גם על המרוקאים אזרחי מרוקו.
האירועים באמסטרדם, הפיגוע בסהרה, עגינתה של אוניית הנשק האמריקנית במרוקו וביקורו של מקרון הם אמנם צירוף מקרים, אך לא צירוף מקרים בלבד, אלא התגלגלות של אירועים במדרון המלחמה במזרח התיכון. איראן כבר איימה בימים האחרונים כי האיום יתרחב למקומות נוספים בעולם, ויש לשער כי בעקבות התחזקותה האזורית של מרוקו, איראן ראתה לנכון לפגוע גם במעמדה של הממלכה המערבית מצפון-אפריקה, וביחסים שבין ישראל לבין מדינות 'הסכמי אברהם' על ידי יצירת אירוע שיפגע באמון העדין שבין המדינות.
אמש טען שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה, כי אלג'יריה מעוניינת ומתכוננת למלחמה עם מרוקו. בוריטה ביקר בישראל ביקור רשמי בשם הממלכה המרוקאית ואירח בשנים האחרונות את ביקוריהם של ראש המל"ל הישראלי, שר הביטחון, הרמטכ"ל ובכירים ישראלים נוספים. מרוקו לא תוכל להרשות לעצמה להחזיק לאורך זמן בעמדה הפאסיבית שבה היא אחזה עד כה, ובקרוב היא תיאלץ לפעול נגד האיומים המתרגשים עליה.
אלעד מרדכי הוא איש חינוך, מדריך מסעות למרוקו ומרצה בנושא זהות יהודית מרוקאית
