ועדת הכספים התכנסה הבוקר (שני) לדון בדרישתו של ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, לקדם תכנית ממשלתית שתתמוך כלכלית בעיר בעקבות המלחמה. טבריה אמנם סבלה מפחות פגיעות ישירות ואזעקות מערים רבות בישראל, אך שיתוקה התעשייתי של העיר בעקבות הפסקת פעילות התיירות בה והמאמצים לקליטת מפונים מעלים חשש בנוגע לעתידה הכלכלי.
"מתחילת המלחמה עברו אצלנו 20% מהמפונים בכל הארץ וקיבלנו אותם בחיבוק. אבל עכשיו אין אורחים, אין לנו הזמנות שנה קדימה", אמר נבעה. לדבריו, בעיר נותרו כיום כ-8,000 מפונים, אך הפגיעה הכלכלית השתקפה בעיקר בעסקים תומכי התיירות, בין היתר משום שהוצאות המפונים אינן שוות בגודלן לאלו של תיירים. לפי בדיקת שערכה העיריה מול כמה חברות אשראי, מינואר עד אוגוסט נרשמה פגיעה של 50% בעסקי העיר.
תושבי העיר מדווחים על פגיעות משמעותיות בהכנסות שלהם. "אין לנו דרך לתמוך בתושבים", הודה נבעה, "או שזה יהיה בצורה מכובדת דרך תמיכה לעסקים או דרך הביטוח הלאומי". לדברי ראש העיר נבעה, פגיעה גדולה נרשמה ועתידה להירשם גם בהכנסות העירייה מארנונה, מה שיחמירו על מצבה הכלכלי.
למרות שבעלי עסקים מפוצים חלקית על ידי המדינה, משום שהכנסותיה של טבריה מבוססות בעיקר על תיירות, החשש הוא שהפיצויים הקיימים לא יספיקו לשיקום. אייל קינן, עצמאי בתחום התיירות, העיד בוועדה כי בשנה האחרונה הייתה ירידה של כ-93% בהכנסות כאשר במקום 60,000 תיירים בשנה רגילה הגיעו השנה 3,000. יעקב אמסלם, גם הוא בעסקיי התיירות, ציין שטבריה הייתה במסלול של התפתחות תיירותית שהמלחמה קטעה, וכעת נדרש מסלול פיתוח יוזמות שהמדינה חייבת ללוות מכיוון שלעירייה את האמצעים לכך.
חברי הוועדה, ובראשם משה גפני, קיבלו את בקשתו של נבעה לקדם החלטה ממשלתית, בין היתר, כדי לנסות לעגן תמיכה תקציבית לעיר עצמה ואפשרויות להקלות רגולטוריות לעירייה, כגון הקלה במיסים, הפשרת קרקעות לטובת עסקים חדשים ועוד. לטענת גפני, הפגיעה של המלחמה בעיר בעלת מאפיינים ייחודיים בגלל ביסוסה על תיירות ואי הזכאות שלה לתמיכות של קו העימות.
במשרד האוצר לעומת זאת מתנגדים לעמדת הוועדה בטענה שעסקי התיירות בטבריה והמלונות שמארחים את המפונים שנותרו בטבריה מקבלים מענה מהמדינה במסגרת החלטות המלחמה. לעמדתו של משרד האוצר, העיר נתמכת ככל עיר פריפריאלית במעמדה, כך שהיא אינה זקוקה להתייחסות נוספת.
