
בג"צ דחה על הסף את העתירה להגבלת גילם של בודקי עגורני הצריח בישראל ולעדכון מנגנוני בדיקת הכשירות הרפואית שלהם. עם זאת, בתגובתה לעתירה השיבה המדינה כי תבחן ב-2025 את הצורך בהגבלת גיל הבודקים. בית המשפט קבע כי העותר עו"ד ישראל אסל יישא בהוצאות משפט של 20 אלף שקלים.
העתירה הוגשה נגד גורמים במנהל הבטיחות במשרד העבודה ונגד אחד מבודקי העגורנים. אסל טען כי בישראל פעילים רק עשרה בודקי עגורן צריח (ורשומים 14), הנדרשים לבצע בדיקות תקופתיות לכ-1,200 מנופים. לדבריו, חלק מהבודקים עברו כבר את גיל 70, וטופס אישור הכשירות הרפואית הנדרש מהם אינו מוודא כי לנגד הרופא עומד מלוא המידע הרפואי מקופות החולים. הדבר עלול ליצור מצב שהבודקים אינם בכושר לטיפוס לגובה עשרות מטרים לשם הבדיקה הפיזית של המנופים. אסל דרש כי משרד העבודה יפעל לפתיחת קורס להכשרת בודקי עגורנים נוספים. קורס כזה התקיים לאחרונה רק ב-2016.
בפסק הדין דחה השופט דוד מינץ את העתירה על הסף, וקבע כי הטענות אינן מקימות עילה להתערבות שיפוטית או לסעדים. השופט קבע כי הגבלה גורפת של עיסוק מפאת גיל פוגעת בזכות יסוד (חופש העיסוק) הדורשת חקיקה. "אין זה מתפקידנו להורות אילו הוראות חוק יש להוסיף על הקיים, ומשכך גם אם הייתה מצורפת כנסת ישראל כמשיבה לעתירה, לא היה מקום שנורה לה לעשות כן".
משרד העבודה השיב בתגובתו כי באחריותו מקצועות בדיקה נוספים כמו בודקי קווי דלק, בודקים לפי תקנות הנמלים ומנטרי רעש וקרינה מייננת שאינם מוגבלים בגילם ואף לא חלה עליהם חובת ביצוע בדיקות רפואיות תדירות, בניגוד לבודקי עגורנים, וכן כי גם למפעילי עגורנים אין הגבלת גיל. חוק גיל פרישה חובה, הבהירו, מאפשר למעסיק לפטר עובד שהגיע לגיל 67 מפאת גילו – אך אינו מאפשר לחייבו לפרוש ממקצועו, והגבלת גיל על מקצוע עלולה כאמור לפגוע בחופש העיסוק. עם זאת, ציין משרד העבודה כי מפקח העבודה הראשי חזי שוורצמן סבור כי אכן יש לבדוק את נושא הגבלת גיל הבודקים, בלי להתחייב מראש לתוצאות הבחינה, ובמידת הצורך, בהתאם להמלצות אנשי המקצוע ובכפוף לבחינה משפטית, לקדם חקיקה ממשלתית בנדון.
בג"ץ ציין כי בעקבות פניותיו של אסל למשרד העבודה שונה הטופס הרפואי לבחינת הכשירות הרפואית של בודקי העגורנים, כך שהוא מבהיר כיום כי הרופא התעסוקתי החותם על הטופס מחויב לעשות זאת רק לאחר עיון בתיקו הרפואי של בודק העגורנים. בעקבות חידוד ההנחיה, הבהיר בג"ץ כי טענותיו של אסל באשר לטפסים נעדרות תשתית עובדתית.
גם באשר לטענות בדבר הימנעות המשרד מפתיחת קורס חדש לבודקים קבע בג"ץ כי אין עילה להתערבות, מכיוון שמנהל הבטיחות פרסם ב-2023 קול קורא למוסדות הכשרה לפתיחת קורסים לבודקים, ומתקיימים מגעים עם מוסד אקדמי לפתיחת קורס חדש בקרוב.
עו"ד ישראל אסל: "הגם שהעתירה שהגשתי נדחתה, היא גרמה לכך שמנהל הבטיחות נאלץ להגיש עמדה כתובה. עצם הגשת העמדה הביאה להישג בכמה מישורים, ובעתיד עמדה זו תחשוף שמנהל הבטיחות בעבודה לא באמת מבצע את הדברים שהתחייב בפני בג"ץ". אסל הדגיש כי האחריות המלאה מבחינה מקצועית בנושא הגבלת גיל בודקי העגורנים מוטלת על מפקח העבודה הראשי, וכי בהחלטה לא הביע בג"ץ דעתו בשאלה אם נכון או לא נכון לאפשר לבודקי עגורנים לפעול ללא הגבלת גיל. "ברור לכל בר דעת שלא ניתן להשאיר את המצב כפי שהוא, אשר על פיו בודק עגורני צריח יכול לטפס על עגורן גם בגיל 90 לצורך בדיקתו.
"הכתובת כתובה על הקיר, כל שנותר הוא לקוות שלא יקרה חלילה אסון עם אחד הבודקים המוסמכים שעבר את גיל 70. במקרה כזה, מי שיצטרך לתת את התשובות למשטרה ולציבור יהיה מנהל הבטיחות בעבודה ומי שלא טיפל בנושא חרף ההודעה לבג"ץ". אסל הוסיף שככל שהנושא יוזנח ולא יטופל, וככל שלא ייפתח קורס בודקי עגורני צריח כפי שהודיעה המדינה, בכוונתו לעתור פעם נוספת בנדון. "הוצאות המשפט שהוטלו עליי לא ירפו את ידיי ולא יעצרו אותי במאבק הצודק לשמירה על בטיחות העובדים והציבור, מאבק שיש לי בו חלק פעיל זה שמונה שנים".