
התעשיינים והקבלנים מתריעים מפני משבר כוח אדם שייגרם כתוצאה מהקיצוץ המתוכנן בתקציב המכללות הטכנולוגיות, השובתות מזה כשבוע. במכתב ששלח היום (שלישי) יו"ר איגוד התעשיינים ד"ר רון תומר, כתב כי הקיצוץ צפוי להביא לפגיעה בכוח האדם המקצועי בישראל ולקריסת המכללות הטכנולוגיות, שרבות מהן בפריפריה הגיאוגרפית. "בהיעדר בעלי התפקידים הנדרשים, עלולות חברות להתרחב דווקא מעבר לים, במדינות בהן כח האדם זמין ואיכותי".
תקציב ההשכלה הטכנולוגית ב-2024 אמור היה לעמוד על כ-620 אלף שקלים, שהם כ-20 אלף שקלים לסטודנט. אלא שבפועל, קוצץ התקציב בשנת 2024, וכעת מקוצץ שוב בפעם השנייה במסגרת התקציב לשנת 2025. בכך התקצוב לסטודנט בהשכלה הטכנולוגית יעמוד על כ-11.5 אלף שקלים בלבד. לשם השוואה, התקצוב הממוצע עבור סטודנט בהשכלה הגבוהה האקדמית עומד על כ-38 אלף שקלים, זאת על אף שהתשואה הממוצעת עבור השכלה גבוהה וטכנולוגית היא זהה (כ-7% לשנת לימוד).

"מצב הלחימה והיעדרם של עובדים רבים מעמיק את המצב ומציב את התעשיות בפני שוקת שבורה", כתב תומר לשר האוצר סמוטריץ'. "דווקא היום, כשאנו נדרשים להגביר את כושר היצור הישראלי בתחומי הבטחון, המזון, הבנייה ועוד, מצופה היה כי נגביר את קצב הכשרת ההנדסאים וטכנאים ונשקיע יותר בהבטחת כח אדם עתידי למשק הישראלי. במקום לקצץ עשרות אחוזים מתקציב המכללות, יש להגדיל את התקציב וליישם את תכנית החומש המייצרת ודאות אקדמאית הן למכללות והן לסטודנטים הבאים בשעריה".
תומר קרא לקיים דיון דחוף בדרכים להעצים את ההשכלה הטכנולוגית תוך הגדלת מספר ואיכות המוכשרים בהתאמה לצורכי המשק. לדבריו, מאבק המכללות הטכנולוגיות, על 35 אלף תלמידיהן, איננו מאבק רק עבור עצמן כי אם על הצמיחה במשק הישראלי. "בוגרי המכללות הטכנולוגיות ממלאים תפקידים חשובים בתעשייה המקומית, והמחסור בהם יכול לעכב את צמיחת התעשייה בישראל. הן מייצרות הנדסאים טובים ואיכותיים למשק ולתעשייה. הם משולבים כיום בעולמות ההנדסה והטכנולוגיה המתקדמים ביותר דוגמת ההיי טק, תעשיות ביטחוניות, בנייה, תקשורת, מזון ועוד".
"הפגיעה בתקציבי המכללות הטכנולוגיות האחראיות על הכשרת הנדסאים לענף הבנייה מסכנת את הכשרת דור המומחים הבא, המהווים את הכוח המקצועי המשמעותי בענף הבניין", הוסיף אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ. אביסרור הדגיש כי ענף הבניין מצוי כבר היום במחסור כרוני וחמור בכוח אדם מקצועי המאיים לגרום להפסקת עבודה באתרים שעוד נותרו פעילים, לאור עצירת הכניסה של עובדים פלסטינים לישראל והקושי לגייס כוח אדם זר לענף.

"ההנדסאים ממלאים תפקידים קריטיים בעבודה בשטח, בתכנון, בפיקוח ובניהול הפרויקטים בדגש לתחומי הבטיחות – והמחסור בהם או פגיעה בהכשרתם המקצועית תהיה מכה קשה שעלולה לשתק את הענף כולו", אמר אביסרור. "כעת, כשענף הבנייה עובד בקושי תחת אילוצי כוח האדם הקיים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אובדן נוסף של עובדים מקצועיים בהכשרה המקומית. התמיכה במכללות הטכנולוגיות היא כורח לאומי, ואני קורא למשרד האוצר להימנע מצעד שפוגע בשגשוג של ענף קריטי כל כך לכלכלה ולביטחון של ישראל".
מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע, יעקב דור, המרכז את פורום המכללות הטכנולוגיות התריע כי הקיצוץ עלול להביא לכך שמעסיקים בישראל יאלצו להביא הנדסאים זרים מחו"ל. "התוצאה של המדיניות המזלזלת של משרד האוצר הביאה את המערכות בעבר אל עברי פי פחת, ורק בזכות מספר מאבקים שהובילו מנהלי המכללות, ניצלה המערכת מקריסה. אותן שגיאות חוזרות על עצמן כעת, בעוד שמערכות השכלה מקבילות אחרות במל"ג, מכללות לחינוך, הכשרת הנדסאים במשרד חינוך (י"ג-י"ד), תיכונים של משרד החינוך, כמעט ואינם נחתכים תקציבית עקב הסכמי השכר, המכללות הטכנולוגיות נחתכות בצורה קיצונית שנה אחר שנה והפערים למול מערכות מקבילות הולכים ומתעצמים. דה פקטו הפכו המכללות הטכנולוגיות לשק החבטות התמידי של משרד האוצר. נוצר מצב שיצריך ממש בקרוב לייבא הנדסאים מחו"ל. זוהי ההשבתה המוצדקת ביותר, השבתה להצלת התעשייה הטכנולוגית-ביטחונית. מאבק זה הוא על עתיד ההנדסאים".