דו"ח חדש של ארגון OECD מגבה את המדיניות של משרד החקלאות וביטחון המזון להרחבת ההשקעה בחדשנות ובמחקר חקלאי במטרה להגביר את היעילות והפריון החקלאי בישראל. עם זאת, ההשקעה הציבורית בתשתיות מים לחקלאות והתמיכה הציבורית בייצור החקלאי נותרו נמוכים לעומת הממוצע, וסך התמיכות הכולל בשנים 2021-23 הסתכם ב-0.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כמחצית מהתמיכה הממוצעת במדינות OECD.

הדו"ח, שפרסם הארגון בתחילת השבוע, עוסק בניטור והערכה של המדיניות החקלאית במדינות החברות בו לשנת 2024. הדו"ח סוקר את מצב החקלאות במדינות המפותחות על בסיס המלצות מקצועיות והחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה, חדשנית ובת קיימא.

הדו"ח ממליץ, בין השאר, להגדיל את ההשקעה במחקר חקלאי ובמערכות חדשניות לשיפור הפריון והביצועים הסביבתיים של המגזר החקלאי, ולעגן מדיניות ממשלתית בת-קיימא להגברת הפריון, בדגש על הטווח הארוך.

המלצות נוספות נוגעות להמשך התאמת החקלאות לשינויי האקלים באמצעות חדשנות, מחקר והפצת ידע. בכלל זה מונה הדו"ח תוכניות לתמיכה בשינויים טכניים, פעילויות הדרכה, כולל פיתוח של ערכת כלים ל'חקלאות חכמה' עבור היצרנים. כותבי הדו"ח מדגישים שיש לוודא שמאמצים אלה ייעשו בתיאום עם החקלאים ויסייעו להקל על ההתאמות הנדרשות לתנאי אקלים הפכפכים יותר.

בתוך שני עשורים: ירידה משמעותית בתמיכה הממשלתית במגזר החקלאי

על פי הדו"ח, בשנים 2021–2023 תמכו המדינות החברות ב-OECD במגזר החקלאי בסכום כולל של 842 מיליארד דולר לשנה. התמיכה הממשלתית הממוצעת במשק חקלאי בישראל בשנים 2021–2023 הייתה נמוכה כמעט במחצית מהממוצע ב-OECD והסתכמה ב-12.3% בממוצע מהכנסות המשק החקלאי. מדובר בירידה משמעותית מרמת התמיכה הממשלתית בשנים 2000–2002, שעמדה על 19% מהכנסות המשק החקלאי בממוצע.

אומדן התמיכה בשנים 2021–2023 בשירותים כלליים, שכוללים חדשנות חקלאית ותשתיות להובלת מים, היה גם הוא נמוך מהממוצע ב-OECD ומרמת ההשקעה ב-2000–2002, והסתכם ב-2.5% משווי הייצור החקלאי. אומדן התמיכה הכוללת הסתכם ב-0.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בשנים 2021–2023, שהם כמחצית ממרמת מהתמיכה הממוצעת במדינות OECD.

הדו"ח סוקר את השפעתן של מגמות אקלימיות וגיאופוליטיות על שווקים מקומיים ובינלאומיים של מוצרים חקלאיים. הסקירה מתייחסת להשלכות קצרות טווח וארוכות טווח של מלחמת רוסיה אוקראינה והמלחמה במזרח התיכון, כמו גם להשפעה של הגבלות ייצוא מצד מדינות מסוימות על שווקי התוצרת החקלאית, שהפעילו לחץ נוסף על מערכות הסחר הבינלאומיות. דוגמה לכך היא החלטת הנשיא טורקיה ארדואן להפסיק את הייצוא מטורקיה לישראל.

משבר האקלים, המאיים על ביטחון המזון של מדינות שונות ברחבי העולם, זכה לדגש מיוחד ולהתייחסות נרחבת בדו"ח. חוקרי ה-OECD ציינו לטובה את היערכות המגזר החקלאי בישראל לשינויי האקלים, ובמיוחד להתגברות התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים. בין היתר נסקרו רמת התלות של ישראל במערכות מזון גלובליות ומקומיות, וההשפעות החזויות של שינויי האקלים על זמינות המזון באזור ועל ביטחון המזון. כותבי הדו"ח מעודדים את הסיוע של משרד החקלאות למגזר החקלאי בהסתגלות לשינויי האקלים.

בין צעדי המדיניות שמפורטים בדו"ח מוזכרת גם הרפורמה בענף ההטלה, שכוללת ביטול של מכסות הייצור עד יוני 2033, עם אופציה להארכת התקופה בשלוש שנים נוספות, וכן השקעה בהקמת לולים חדשים ופיצוי למגדלים שיבחרו לעזוב את הענף.

89% מסך התמיכה בחקלאות – באמצעות מכסי מגן

פרק מיוחד מוקדש בדו"ח להתמודדות עם נזקי התקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023, על מנת להגביל את השפעות מלחמה על הפעילות החקלאית, רציפות האספקה ובטחון המזון. כותבי הדו"ח מציינים לטובה ובהרחבה את הצעדים שנקט משרד החקלאות וביטחון המזון מעבר לתגובת החירום, פיצוי לחקלאים, תמריצים מיוחדים להעתקת שטחים ולשתילה חדשה וצעדים להתמודדות עם המחסור הגדול בעובדי שטח.

הדו"ח מתייחס לעצירת הרפורמה להפחתת המכסים על מוצרי חקלאות בינואר 2024 עקב היעדר מתווה תמיכות לחקלאים כפי שהובטח בתחילת המהלך. תעריפי המכס נשארו כשהיו ב-2023, לאחר שתי הפחתות ולא יבוצעו כרגע הפחתות נוספות כפי שתוכנן.

עם זאת, כותבי הדו"ח קוראים לממשלת ישראל לפעול למעבר מתמיכה עקיפה שנחשבת לפחות יעילה ולטענת כותבי הדו"ח מייצרת עיוותי שוק, לתמיכה ישירה. התמיכה במחירי שוק מקומיים ומכסי מגן בישראל נותר גבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD ומהווה כ-89% מסך אמצעי התמיכה בחקלאות כיום, במיוחד במוצרי בשר, ביצים וחלב. התמיכה במחירי העופות היא הגבוהה ביותר והיוותה כ-46% מסך תמיכת היצרנים בשנים 2021-23. עוד מצוין בדו"ח שההגנה המכסית והתמיכה במחירים העלו את מחירי היצרן ב-12% בממוצע ביחס למחירים הבינלאומיים בשנים 2021-23.

כותבי הדו"ח שיבחו את ניהול המים לחקלאות בישראל, שהצליח להפחית במידה רבה את התלות של החקלאות במשאבי מים מתוקים. ב-OECD צופים שניהול המים ימשיך לתפוס תפקיד מרכזי בהתאמת החקלאות, נוכח הסיכון הקיצוני של מחסור במים באקלים משתנה. על פי הדו"ח יש לפעול להוזלת מחירי המים המושבים והשפירים לחקלאות.

עוד מומלץ בדו"ח, לעגן מדיניות ממשלתית מטפחת צמיחה בפריון בר-קיימא עם הקשר ומיקוד ספציפיים לטווח ארוך. על פי הדו"ח, יש לשפר את התאמת החקלאות לשינויי האקלים באמצעות חדשנות, מחקר והפצת ידע. בכלל זה, יש להוביל תוכניות לתמיכה בשינויים טכניים, פעילויות הדרכה, כולל פיתוח של ערכת כלים ל'חקלאות חכמה'.