פגיעה ב-12 ממבני מושב אביבים במטח אחד נדרשה כדי להחזיר אותו לכותרות הראשיות. זה קרה ביום רביעי שעבר. בחלק מאתרי החדשות פסחו על שמו והסתפקו ב"מטח כבד הוביל לגל שריפות במושב צמוד גדר בגליל". כל בית שלישי במושב בן 150 המשפחות נפגע בשנה האחרונה מירי פגזים או נ"ט. חלקו הצפוני, הפונה לכפר השיעי מארון א-ראס, היה עד לפני כחודש אזור אסור לשהייה או אפילו למעבר. טיל נ"ט שנורה מהכפר הלבנוני טס לכל היותר חמש שניות לפני שהוא פוגע. כיבוי השריפות ואומדן הנזקים הרבים בו נעשו באישון לילה.
בימים אלה, שצה"ל כבר מחזיק בכפר הלבנוני שמעבר לגדר, יש מחברי המושב כאלו שמאפשרים לעצמם לתהות על אפשרות של חזרה הביתה. הרבה נסים של "כמעט נפגע" עברו השנה על המושב, וסיור מודרך בשביליו מגלה את היקף הנזק הבלתי נתפס.
כך זה נראה:
הבית הכי קרוב לגבול לבנון, בית משפחת איבגי, היה הראשון שנפגע עם תחילת המלחמה, ומאז ספג כמה פגיעות נ"ט ישירות. זהו בית פרטי ולצידו מרחב צימרים. שלום איבגי ז"ל היה רבש"צ אגדי של המושב. הוא נפל ב-2009. אם המשפחה ואחד מהבנים מפונים לטבריה.
הטיילת האיראנית – טיילת שנבנתה בפאתיה הדרומיים של העיירה מארון-א-ראס "במימון איראני", אומרים במושב. עד הכניסה הקרקעית של צה"ל, לוחמי חיזבאללה טיווחו מאותה "טיילת" היישר אל "הנוף" – בתי המושב. כיום ניתן לראות ממרחק שכל המבנים המשקיפים על המושב חרבו בהפצצות צה"ל. ביום שאחרי המלחמה, מקווים במושב, התיירים שיבואו לצימרים יזכו לעלות לסיבוב גם בטיילת.
סוכה בת יותר משנה ממוקמת במרכז המושב. לאיש לא היה זמן לפרק אותה. בתוכה נותרו לולבים ואתרוג שיבשו. דפנות העץ נראות כאילו עברו עליהן לפחות ארבע עונות – גשמים, שלגים, רוחות ושרבים.
מחסני המשק של משפחת מלכה, ממשפחות החקלאים הראשונות של המושב (שנוסד ב-1958). פגיעות ישירות מהירי בשבוע שעבר העלו באש את כל המתחם החקלאי, ובראשו מחסן גדול עם ציוד חקלאי רב. החום הכבד מהשריפה, שכיבויה נמשך שעות ארוכות, כילה את תכולת המחסן ועיוות לחלוטין את הפח הגלי ששימש לו קירות.
ג'אנטים ושאריות שלד של מה שהיה פעם טרקטור עומדים מפויחים ומרוסקים במחסן של משפחת מלכה. הנזק למשק המשפחתי נאמד במיליוני שקלים, וזהו רק אומדן ראשוני. את היקף הנזק המלא יהיה ניתן לקבוע רק בסוף המלחמה.
שריפה פרצה סמוך ללול המשפחתי באחת הפגיעות האחרונות באזור המשק. תרנגולות רבות גססו מטראומה ועשן. יום למוחרת היה צריך לפנות את הלול והעופות הנותרים הושמדו. הפינוי נעשה במהירות, והביצים שלא נאספו עדיין שם.
אופניים שבורים צמודים למבנה שרוף במרכז היישוב. הצבע הכחול הדהוי של השלד המוטל בסבך העלים והקירות השרופים מזכיר את המושב שוקק החיים והנעורים שהיה.
אחד מחברי המושב החנה את רכבו, באחד מימי המלחמה הראשונים, ברחבת החניה המרכזית, ליד בית הכנסת והצרכנייה. קפץ לקנות חלב. מצלמת האבטחה של אחד הבתים קלטה את שבע השניות שחלפו מהרגע שבו הוא סגר את דלת המכונית והתיישב על כיסא ליד הצרכנייה עד שפגז הרים את המכונית לשמים. חלפה יותר משנה מאז. לתושב שלום. והמכוניות השרופות הפכו לאנדרטה. אין מי שבא (או יכול) לפנות אותן.
"חלום במרום" הוא שמו של הפרויקט שהביא את ילדי ונערי המושב בכל אחר צוהריים לשיעורי העשרה וקריאת ספרים בספריית המושב. פגיעות ישירות ברחבת הספרייה העיפו חלונות, דלתות וספרים. כעבור זמן, מאות חיילים בדרכם ללבנון עצרו בספרייה לנמנום וארוחה. בסיס של מה שנראה כמו מיטה צבאית נשאר למרגלות מדפי הספרים. מהירי בשבוע שעבר, שפגע שוב בספרייה, נהרג מרסיס טיל סמל אריאל סוסנוב ז"ל.
אנדרטת ילדי אוטובוס אביבים במרכז המושב. בכל פינה ניכרת טראומת הפיגוע שבו נרצחו 13 תלמידים, מהם שמונה מילדי המושב, ורבים נפצעו. ב-22 במאי 1970 ארבו מחבלי החזית העממית לשחרור פלסטין לאוטובוס הסעות של ילדי המושב בדרכם חזרה מבית הספר. בכביש המתפתל בין קיבוץ ברעם לשער הצפוני של המושב, ירו המחבלים על האוטובוס. אין במושב משפחה שלא נפגעה.
בית של אחת ממשפחות ממייסדי המושב, (שהיה במקור אחד מהמבנים הראשונים בו), עבר במשך השנים כמה סבבי שיפוץ – תוספת קומות, הגבהות והוספת צימרים. שבועות אחדים לפני שפרצה המלחמה, אחד מנכדי המשפחה ואישתו עברו לגור בבית אחרי שהשקיעו סכום כסף נכבד בשיפוץ נוסף. בינתיים אין ודאות לגבי חזרתם אליו.
הפאנלים הסולאריים ההרוסים בבית משפחת גבאי. התקנתם על הגג היא עוד מקור פרנסה (החשמל נמכר חזרה לחברת החשמל), אחד מני רבים שחברי המושב מוסיפים לעצמם מעבר לעיסוק בחקלאות.
ביתם של בידה ושמעון ביטון, זוג מבוגר ממייסדי המושב. בני הזוג מפונים מתחילת המלחמה. הבית ספג שתי פגיעות ישירות של טילי נ"ט, סנטימטרים ספורים מבלוני הגז.
שיח פסיפלורה לא מטופח השתלט על שער כניסה לבית. כל שירותי הגינון במושב שבקו. חלק גדול מהתושבים, שפונו באוקטובר 2023, לא חזרו אליו (חלקם ראו את הריסות בתיהם רק בתמונות בטלפון).
שאריות תפוחים על עצים שיבשו בגלל תת-השקיה. אביבים מצטיין בגידול תפוחים, נקטרינות, אפרסקים וקיווי. פגיעת פגזים ונ"ט בתשתיות המטעים, בעיקר בצינורות ההשקיה, פגעה קשות ביבול. המחסור בעובדים בזמן הגזם והקטיף, העמיק את הפגיעה בענף עוד יותר.
מטעי הקיווי והנקטרינות נטועים בין כביש הצפון הישן לגבול שנמתח מתחת לכפר העוין מארון א-ראס. מכאן עברו מאות טנקים וחיילים בדרך שנסללה במיוחד עבור הפעולה הצבאית שהחלה בראש השנה האחרון. שורות עצים שלמות נרמסו תחת גלגלי ושרשראות הכלים הכבדים. הפגיעה במטע תחייב שיקום מלא, כולל עקירות ונטיעות של אלפי עצי פרי חדשים. באביבים מעריכים שיחלפו שבע שנים עד שהעצים יתנו שוב פרי בקצב מסחרי, ולפחות עשור עד שיכוסו העלויות.
תחנת האוטובוס מסוף אביבים. על כביש הצפון הישן עדיין עומדת, לא הרחק מעמדות חיזבאללה, תחנת האוטובוס שבימי שלום ממתינים בה הילדים בדרכם לבית הספר והמבוגרים לעבודה. על התחנה ניכרת הזנחה שהחלה עוד הרבה לפני 7 באוקטובר. עד לפני כמה שבועות אסור היה להימצא בנקודה הזו. עכשיו, כשצה"ל אוחז בגבעה מעבר לגבול, ניתן להתחיל לשאול – האם לחזור? מתי לחזור? כיצד לחזור? וכשנחזור, איך נחיה?
