המדור לטייל בארץ ישראל מופק בעזרת 'מכון אבשלום' – מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
הרגע בו יוצאים מהחורש ומתגלה הנוף עוצר הנשימה של הגליל התחתון, הוא שיאו של טיולנו הקצר. זהו מסלול רגלי, מעגלי, שאורך כשעה, והעת הטובה ביותר לבצעו הוא בשעות אחר הצהרים המאוחרות. אז קחו מקל, קחו תרמיל ובואו אל הגליל. ואם כמו ליאור תשאו גם ערכת קפה – זה עדיף.
נקודות מגע בין אזורים גיאוגרפיים מזמנות עניין ויופי. כאן במעבר החד בין הגליל התחתון לעליון, משתנה הגובה בדרמטיות. בקעת בית כרם נקראת כך על שם כרמי הזית הנטועים בה, בקעה זו מפרידה בין שני חבלי הגליל. נִסָּע עד סמוך לשער הכניסה לישוב חרשים. הישוב הקהילתי הקטן שוכן בתוך חורש אלונים ומפורסם בכך שהוא אחת הנקודות בהן נמדדת כמות משקעים מהגבוהות בישראל (כ-1000 מ"מ גשם לשנה). שם הישוב על שם תל חרשים – חורבה סמוכה בה התגלו שרידים קדומים המעידים על מלאכת חרשות ברזל. אם הגעתם לשער הישוב – פספסתם. חזרו אחורה כמאה מטר, ומדרום לכביש וצמוד לו משטח חניה קטן. שם נחנה ונצא לדרך בשביל שכיוונו דרום.
השביל עובר בתוך חורש אלונים וחוצה קרחת יער. מפעם לפעם נדלג על סלעי גיר, שפעילות המסה קארסטית יצרה בהם שקעים וחללים. לאחר כעשרים דקות הליכה נגיע סמוך למצוק ויתגלה לנו הנוף.
הביאו אתכם מפה, ולאחר ששאפתם את הנוף ללבכם, התחילו במלאכת זיהוי. ממזרח הגלעד, הגולן ואזור הכנרת. למרגלותנו בקעת בית כרם וישוביה – כרמיאל, נחף, שזור, רמה ועוד. מדרום רכסי הגליל התחתון ובקעותיו וממערב הכרמל והים התיכון.
אל מול הנוף על גבי אחד ממשטחי הסלע שיהפכו לבסיסנו להפוגה – כדאי לקרא את תאורו של יוסף ברסלבסקי גיאוגרף שכתב את הסדרה "הידעת את הארץ" בשנות הארבעים של המאה הקודמת. תאור פיוטי של נוף אותו אנו רואים כאן במבט ציפור: "עוד בעמוד רגליך בהדר-כרמל אשר בחיפה, תבחין בעין פשוטה בגבול הטבעי שבין הגליל התחתון והעליון. מבטך גולש על פני ההרים הסוגרים על עמק זבולון ועכו במזרח יגלה מיד כי אותם רוכסי הרים נמוכים, המשתרעים מכפר חסידים צפונה, נפסקים פתע וחומת הרים גבוהה תלולה ומכחילה מרחוק, מתנשאת פתאום מעלה-מעלה ויוצרת גוש הרים מיוחד לעצמו."
איזו שפה של פעם ! וברסלבסקי ממשיך:
"רצונך לחקוק בלבך בבהירות יתרה את הגבול הטבעי הזה? קום ויצאת בדרך הסלולה המוליכה מעכו לצפת ועברת בבקעת בית הכרם בתחתית אותה חומת הרים … משמאלך תזדקר חומת הרי הגליל העליון המכוסים לעיתים עננים, בעוד שמי הגליל התחתון בהירים וטהורים"
כאן המקום גם לספר על השם הר שְׁזור. שזור היה ישוב יהודי גלילי בתקופת המשנה והתלמוד. רב מפורסם, רבי שמעון השזורי, תלמידו של רבי טרפון, היה ככל הנראה בן הכפר, וחי במאה השניה לספירה. הרמב"ם סבר ששמו נבע מכך שהתפרנס משזירת מחצלות ויריעות. קברו המסורתי נמצא בכפר הדרוזי סָאג`וּר ששמו משמר את השם העברי הקדום.
נוף, קפה, סיפור, שקיעה וטיולנו תם.
מכאן ימשיך השביל מערבה במקביל למצוק ונדלג בזהירות בין הסלעים עד שנגיע לנקודה בה חוזר השביל צפונה. בסמוך לשביל וממערבו נחבא מתחם אבנים קטן, שהוא ככל הנראה מלכודת נמרים קדומה. לאחר הליכה קצרה נמצא עצמנו ליד בריכת המים של חרשים. מכאן קצרה הדרך חזרה לכלי הרכב שלנו.
דגשים ואזהרה: אורך המסלול המעגלי כ-800 מטר אך בשל החורש הסבוך, השביל הסלעי ועצירה לתצפיות – יש לקחת בחשבון לפחות שעה. אין לעשות את המסלול בחשכה. לאורך המסלול סלעי גיר שבחלקם חדים. יש לנעול נעלי הליכה נוחות. בזמן גשם או כשהקרקע והסלעים רטובים, לא מומלץ לצאת לדרך. לרוצים לקצר מאוד ולא לבצע את המסלול השלם – הגיעו לנקודת תצפית מבריכת המים של הישוב – דקותיים הליכה
עוד באזור: פקיעין, פארק הסלעים בכיסרא, הר הארי, מסעדות בכפר רמה (שארביכ), יקבים (שטרן, לוטם), מסלול רגלי בנחל צלמון ועוד
תודה למורה הדרך אמנון גופר (מלך הגליל) שגילה את אזני לראשונה על מקום זה.
יואב אבניאון הוא מורה דרך
המאמר והתמונות פורסמו במקור באתר yoaview
