דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רומניה

עולמי / במזג אוויר מקפיא יצאו לרחובות 600 אלף רומנים להיאבק על מדינתם

מחאות המוניות ברומניה מול בנייני הממשלה (צילום: AP Photo/Darko Bandic)
מחאות המוניות ברומניה מול בנייני הממשלה (צילום: AP Photo/Darko Bandic)

הממשלה הרומנית התקפלה וביטלה את החוק להכשרת השחיתות | המוחים נשארו ברחוב | אחת המפגינות: "למה אנחנו עדיין כאן? כי אנחנו לא יכולים לסמוך על הממשלה" | האם תהפוך המחאה לתנועה?

יונתן קירשנבאום

בחודש שעבר (ינואר) פרץ ברחובותיה של רומניה גל המחאות הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה. הטריגר שהביא לפרוץ המחאה ההמונית הוא החלטת ממשלת רומניה לאפשר לפוליטיקאים לחמוק מעונש בפרשיות שחיתות.

הפוליטיקאים דאגו לעצמם

המחאה, שבשיאה יצאו 600,000 בני אדם לרחובות בוקרשט, הצליחה להכניע את ממשלת רומניה והביאה לביטול ההחלטה. הצלחה זו נחשבת לניצחון אדיר בקרב החברה הרומנית, במדינה בה קיימים 2,000 תיקי שחיתות פתוחים, חלקם כנגד פוליטיקאים מכהנים. כעת, על המוחים להחליט אם להתפזר או להמשיך במאבקם נגד התופעות האנטי-דמוקרטיות המאפיינות את רומניה מאז נפילת הקומוניזם.

הרקע שהוביל לפרוץ המחאה הוא החלטה של הממשלה החדשה, שנכנסה לתפקידה רק כמה ימים לפני כן, להעביר תיקון לחוק שנועד "לפנות מקום בבתי הכלא". על פי הממשלה, בתי הכלא הצפופים אינם עומדים בתנאי האיחוד האירופי, ולכן יש צורך דחוף בתקנה שתאפשר לשחרר באופן מיידי אסירים.

כחלק מהתקנה המוצעת, תיכננה ממשלת רומניה להפוך כל פשע שחיתות וקבלת שוחד של מתחת ל-48,000 דולר לחוקיים בפועל. על פי התקנה לא יהיה ניתן להפליל פוליטיקאי גם אם יוכח שאכן קיבל שוחד, כל עוד סכום השוחד לא עולה על הסכום הקבוע בתקנה. הממשלה התכוונה להחיל זאת גם על מי שדינו כבר נגזר בעבר.

צעד זה נתפש על ידי חלקים גדולים בציבור הרומני כניסיון של הפוליטיקאים השולטים במדינה לחון את עצמם, ולהקל על ביצוע עבירות שחיתות בעתיד. דבר זה צורם עוד יותר לנוכח העובדה כי ראש הממשלה המכהן, ליביו דרגנה, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הואשם בניסיון להשפיע שלא כדין על תוצאות משאל עם, ונידון לשנתיים מאסר. דרגנה הצליח לקבל דחייה לריצוי העונש, ותקנה זו הייתה מזכה אותו באופן אוטומטי מעונש זה.

עד לנצחון תמיד

החלטה זו של ממשלת רומניה הובילה להתפשטות גל מחאה בערים המרכזיות במדינה בימים שלאחר פרסומה. ביום הראשון לפרסום כוונת הממשלה על ״תקנת השחיתות״, יצאו כ-2,000 בני אדם להפגין ברחובות בוקרשט. מספר זה הלך ותפח לאורך שבוע ימים, וב-29 לינואר הגיע ל-90,000 מפגינים בכל רחבי המדינה. הפגנות אלה היו הגדולות ביותר שידעה המדינה מאז ההפגנות שליוו את נפילתו של המשטר הקומוניסטי.

למרות המחאה ברחוב, אישרה הממשלה את התקנה. זעמם של המפגינים והמפגינות התעורר לא רק מכיוון שהיה בו התעלמות בוטה מדרישותיהם של מספר עצום של אזרחי רומניה, אלא כי הוא גם נעשה בחשאי. הממשלה הכניסה, בלי להודיע, את הנושא לתוך דיון על תקציב המדינה לשנת 2017, ואישרה אותו מבלי להודיע על כך לתקשורת.

צעד זה הביא ליציאתם לרחובות של כ-300,000 רומנים. בטמפרטורות של מתחת לאפס, יצאו לכל אורך השבוע מאות אלפי אזרחים להפגנות ענק, שקראו לממשלה להתפטר. המפגינים קראו "אנחנו מתנגדים ולא נוותר", ו-"גנבים הפועלים בלילות". בעקבות הלחץ הציבורי, נאלצה הממשלה לחזור בה מהחלטה זו, והתקנה בוטלה ב-5 בפברואר.

״אין על מי לסמוך״

על אף העובדה כי ממשלת רומניה נכנעה לדרישותיהם, המשיכו המפגינים לצאת לרחובות גם בימים שלאחר מכן, ומספרם הגיע ל-600,000 איש. מספר המפגינים הגדול ביותר בהיסטוריה הרומנית. "למה אנחנו עדיין כאן?" אמרה אנה פויו, מפגינה בת 24 "כי אנחנו לא יכולים לסמוך על הממשלה".

חלק מהמפגינים דורשים התפטרות של הממשלה, כצעד שירתיע פוליטיקאים בעתיד. "אנחנו לא רוצים להיות שומרי הראש של החוק בשעות הלילה" אמר מיהאי גאורגסקו, מפגין נוסף בבוקרשט, והוסיף "הם פשוט עשויים לנסות לעשות את זה שוב".

כניעת הממשלה נחשבת ניצחון גדול לחברה האזרחית ברומניה הנאבקת בשנים האחרונות על יצירתם של גופים אזרחיים כדי להגביר את שליטתם במתרחש בפוליטיקה. מאז נפילת הקומוניזם, לא נוצרו תנועות חברתיות חזקות מספיק כדי לאפשר לאזרחים שליטה גדולה יותר בחייהם.

ממחאה לתנועת מחאה?

רבים ממארגני ההפגנות ברומניה מנוסים כבר שנים בארגון של מחאות אזרחיות. את שורשיו של גרעין הפעילים הזה אפשר למצוא בתנועת המחאה נגד מדיניות הצנע של ממשלת רומניה ב-2012.

רומניה סבלה ממדיניות צנע אותה הנהיגה ממשלתה בתחילת העשור כאשר נזקי המשבר הפיננסי הגיעו לאירופה. בשנים אלה קיצצה הממשלה ברבע את שכר עובדי המגזר הציבורי. כ-21% מכלל משרות המגזר הציבורי אשר קוצצו באירופה בתקופה זו, היו מרומניה, מדינה בת כ-21 מיליון אזרחים.

מדיניות זו עוררה גל של מחאות שהובילו בסופו של דבר להתפטרות הממשלה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז נפילת הקומוניזם בו התארגנה תנועה חברתית אשר מתנגדת לקפיטליזם הדורסני שהונהג ברוב מדינות מזרח אירופה לאחר נפילת הקומוניזם.

מאז, הלכה והתגבשה רשת של פעילים המאמינים כי התנגדות אזרחית להחלטות הפוליטיקאים היא הדרך היחידה לשנות את מציאות חייהם של אזרחי רומניה. באופן הזה, התארגנו בשנים האחרונות גלי מחאה גדולים במדינה, שהצליחו לשנות את מדיניות הפוליטיקאים בנושאים שונים ואף להביא את הממשלות להתפטר ב-2015 וב-2016.

עם זאת, גלי המחאה הללו הם בדרך כלל ממוקדי מטרה, והתפזרו לאחר השגתה. נותר לראות האם המחאה העכשווית תביא ליצירתה של תנועה חברתית יציבה ומאורגנת, שתוכל להפעיל לחץ על הפוליטיקאים הרומניים ותאפשר לאזרחי רומניה לקבל החלטות במשותף על אופייה הרצוי של חברתם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!