"עשינו פה משהו, בנינו את הפורום הזה", אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס הראשון של פורום ארלוזורוב שנערך היום (שלישי) במוזיאון אנו. "לפני כמעט 6 שנים נכנסתי לתפקיד ואחת ושמעתי פעם ראשונה את המונח פורום קהלת. הבנו שפורום קהלת הוא האויב הגדול של כל מה שאנחנו מאמינים בו. משקל הנגד לכל מה שההסתדרות הקימה פה.
"ההסתדרות הקימה את המדינה ברוח השוויון החברתי ומדינת הרווחה, ובנו פה מדינה נפלאה. והכל עומד בסכנה כתוצאה מתפיסות שפורום קהלת מקדם. אנחנו עם האנשים הטובים שיש לנו מתמודדים מולם ומתחילים להיות משקל כבד מאוד בעבודת הכנסת ולשם אנחנו מכוונים. "
"אנחנו פועלים בשש שנים שאני בתפקיד במצב כמעט בלתי אפשרי. ממשלה ימנית כמעט מתחילת הדרך, עם רצון לחוקק חוקים שפוגעים בזכות השביתה וחוקים נוספים. בלמנו את זה" אמר בר-דוד. "תחת ממשלות שונות ושרי אוצר לא פשוטים. אנחנו יודעים להסתדר עם כל ממשלה שלא תהיה. גם עם ממשלת ימין על מלא אנחנו חותמים על הסכמים ורפורמות בדרך שלנו. אני מודה שבתוך המחנה שלנו, יש כאלה שאומרים 'מה אתה בכלל מדבר איתם', שחושבים שצריך רק כוח. אני בשביל להגן על העובדים במדינת ישראל ולקדם אותם – אדבר עם כל מי שצריך ואעשה הסכמים עם כל מי שצריך".
"ההסתדרות מיצבה את עצמה במקום שלא מתעסק בפוליטיקה – אלא במקום שמתעסקת בדברים של החיים, כן מגינה על הדמוקרטיה במדינת ישראל" הוסיף יו"ר ההסתדרות. "מצאנו את עצמנו גם משביתים את המשק פעמיים למען הדמוקרטיה. עשינו מה שאנחנו צריכים לעשות. בעולם הרבה יותר מבינים את הצעדים שההסתדרות עשתה ובלמה, ומדברים על זה בכל מקום".
בר דוד קרא לסיום המלחמה: "את המלחמה הזו צריך לסיים. בהסכמים, אבל לסיים. כי צריך להחזיר את החטופים, העקורים, לשקם את המדינה. זה אפשרי. המדינה היא הכל מבחינתי ונעשה הכל כדי שזה יקרה. מדינה מדהימה, עובדים מדהימים במדינת ישראל".
יו"ר ההסתדרות ביקר גם את התנהלות מפלגות השמאל מרכז: "יש עכשיו איזה פורום שבונה את היום שאחרי שהם ינצחו. אשרי המאמין. בתור אחראי על הצד הכלכלי שמו שם מישהו שהוא נגד קביעות ועבודה מאורגנת. זה במחנה שלנו. בתוך המחנה שלנו יש ניצנים של כל מיני כאלה שהם נגד ההסתדרות. ותמיד היה את זה. ואת זה אני אעצור. מפלגות המרכז שמאל, בסופו של דבר מי שמצביע להם, זה העובדים ועם ישראל. ואנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הערכים שלנו".
"הגיעה העת לשמוע גם דיעות שונות ולהכיל גם את מי שחושב אחרת מאיתנו. כך פועלת דמוקרטיה" אמר שר התרבות והספורט מיקי זוהר, והתייחס גם לקריאות הביניים שקראו להפסקת המלחמה ולהשבת החטופים. "לא חשבתי שאגיע לכאן לשמוע תשבוחות. ההסתדרות היא בית גם של הרבה מאוד ליכודניקים. אני מכיר הרבה מאוד חברי ליכוד שהם חברי הסתדרות. בהסתדרות דיעות שונות ומגוונות כמו בכל דמוקרטיה. ההסתדרות פועלת לשמור על זכויות עובדים שזה גם חלק מסדר היום שלי כחבר כנסת, כחבר קואליציה וכשר בממשלה כי זה דברים חשובים – וזה לא סותר את זה שאני חבר במפלגה ליברלית.
"אני עדיין מוצא את עצמי דוגל בגישה של הבטחה ושמירה על זכויות עובדים. ארנון הוא חבר שלי ולא הסתרתי את זה מעולם, ואני גם לא מסתיר את זה שאני חולק וחלקתי עליו על דברים רבים. אפשר להיות חלוקים מבלי להפוך האחד את השני לאוייבים. כי אנחנו עם אחד עם גורל משותף. זו הגישה שאני מאמין בה. לכן אני יושב פה ויכול גם לספוג ביקורת".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן: "ישראל רביעית מהסוף ב-OECD במדדי השוויון. אנחנו צריכים לחזור לאיפה שהיינו פעם, ב-4 המקומות הראשונים. חברה שוויונית יותר, חסונה יותר, מלוכדת יותר, היא חברה בריאה יותר, שיכולה לשאת על גבה את קשיי החיים במזרח התיכון הרבה יותר טוב.
"למדיניות הקבועה והשיטתית של ממשלות הימין, לרסק את השירותים החברתיים, יש משמעות פוליטית – במקום שהמדינה תישא בעול הטיפול באזרחיה, זה מופרט – לגורמים פוליטיים, ואז אנחנו עושים פוליטיזציה למערכות החברתיות. ככה מפרקים חברה – וצריך לשקם את זה. ברגע שסוף סוף נחזור לשלטון נוכל לשקם את ההתייחסות הממלכתית, הלאומית, לכלל האזרחים – שהמדינה שייכת להם".
מנכ"ל פורום ארלוזרוב: "הוצאות ממשלתיות זה הכלי החזק ביותר לשקם"
"הכנס שלנו הוא תחת הכותרת של סדר יום חדש כי אי אפשר אחרת מול שירותים שמתפקדים על כרעי תרנגולת, מצב חברתי מעורער, יוקר מחייה מאמיר" אמר בפתח הכנס מנכ"ל הפורום עמית בן צור "צריך לראות את האדם והאישה העובדים בראש סדר העדיפויות. דווקא עכשיו חייבים לדבר על סדר יום חדש. תפיסת עולם שרואה בהוצאות הממשלה רע בלתי נמנע היא שגויה. זה הכלי החזק ביותר לשקם, לחזק, להשקיע ולבנות. לישראל חסרים כל שנה 171 מיליארד שקלים כדי שנוכל לעמוד בהוצאה הממוצעת בOECD על שירותים אזרחיים. זה תהליך ארוך שנים שהתחיל לא בממשלה האחרונה."
"זה לא טעות, זו מדיניות" – הוסיף בן צור. "המחקרים של פורום ארלוזורוב מראים עד כמה המדיניות הכלכלית הנוכחית הנמשכת למעלה מ-20 שנים פוגעת בנו. מגזר ציבורי חזק ומקצועי הוא היחיד שיוכל להבטיח את עתידנו כמדינה. העבודה המאורגנת היא לב ליבה של הדמוקרטיה, בעידן של שחיקה בזכויות העובדים והעבודה בעולם וגם בישראל – העבודה המאורגנת היא המחסום האחרון בפני ריסוק תנאי החיים שלנו".
"חוסר היציבות של הממשלה מקשה על ארגוני העובדים לקחת חלק בעיצוב מדיניות. למרות זאת, הצליחה ההסתדרות בראשות ארנון בר-דוד לשמור על מקומה, לשמור על רלוונטיות ולצמצם את הפגיעה בעובדים" אמר ד"ר אסף בונדי, חוקר בפורום ארלוזורוב בכנס הראשון שערך הפורום היום (שלישי) במוזיאון אנו בתל אביב.
לדבריו, ההסתדרות נכנסה תחת האלונקה וידעה לסייע בשמירת יציבות המשק גם בתקופות משבר כמו המלחמה הנוכחית והקורונה, בין היתר במסגרת הסכמי המסגרת וההסכם המתגבש בימים אלה לקראת תקציב 2025. לצד זאת ארגוני העובדים שמרו על הרלוונטיות שלהם, כפי שבא לידי ביטוי בין היתר בהסכמים שנחתמו עבור ציבור העובדים הסוציאליים, תומכות החינוך והמורים.
"ארגון העובדים חייב לדעת גם להתגייס כי בלי ארגון עובדים אי אפשר לקיים כלכלה" אמר, והוסיף שלצד הנכונות להכנס מתחת לאלונקה, יש חשיבות לכך שאיגודי העובדים ידרשו גם את חלקם. "זה דבר טוב שיודעים לדבר ולא רק לדפוק על שולחנות, אבל חשוב גם לשמור על חלקם של העובדים בהכנסות ואף לשאוף להגדיל את חלקם".
יו"ר איגוד העו"ס: "שבתנו שבועיים וחצי כדי לקבל את הבסיס"
"יש שחיקה מתמשכת של כל השירותים האזרחיים בישראל, ובכללם שירותי הרווחה" אמרה ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים והוסיפה, כי מדובר בסוגייה הקשורה לשכר, אך גם לסוגיות נוספות. "חלק ניכר מהעובדות שעוזבות את המגזר הציבורי לקליניקות פרטיות או עוזבות לגמרי את המקצוע מצביעות על העומסים הגדולים – 150-200 תיקים לעובדת סוציאלית, וברשויות החרדיות והערביות זה מגיע גם ל-600 תיקים לעובדת אחת. כל תיק מייצג משק בית – אדם אחד או שניים כשמדובר בקשישים, אבל זה יכול להיות גם משפחה מרובת ילדים".
לדבריה, בינואר 2025 צפוה להיכנס לתוקפה הפעימה השנייה של הרפורמה בשכר העובדים הסוציאליים. "המדינה לא הציעה העלאת שכר מעצמה. זה היה כרוך במאבק ארוך, כולל שביתה של שבועיים וחצי ב-2020 בזמן שביתה עולמית. אילצו אותנו לשבות שבועיים וחצי כדי לקבל את המובן מאליו, את הבסיס".
המלחמה והמצוקה החברתית כלכלית המתלווה אליה הגדילה אף יותר את העומסים המוטלים על העובדות בתחום. תוכנית החומש שהציג האיגוד בפני הממשלה, לא זכתה להתייחסות. "השבתה בתוך מלחמה זו גזירה שהעובדות הסוציאליות עצמן אינן יכולות לעמוד בה, אבל לצערי אנחנו יודעות שלא ניתן להשיג הישגים עבור מדינת הרווחה, הציבור והמקצוע ללא שימוש בצעדים ארגוניים".
יפה בן דויד: "ידעתי שישמיצו אותי, לא הזיז לי"
יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד הבהירה כי היא עומדת מאחורי המאבק שניהלה להעלאת שכר המורים, במטרה לחזק ולבצר את מערכת החינוך. "ידעתי שישמיצו אותי, האוצר ועיתונאי החצר. לא הזיז לי. כל איש ציבור צריכה להיות לו אג'נדה ויעדים – ואם הוא מפוקס עליהם, הרעשים אינם מזיזים. אני לא מפחדת מאף אחד חוץ מאלוהים, וברור שחלק מההשמצות קשורות לזה שאני אישה. לא ראיתי ראשי איגודים גברים שהתמודדו עם השמצות דומות".
לדבריה, בהסכם האחרון הביאה הסתדרות המורים להישג גדול, לעליית שכר משמעותית למורים הצעירים והוותיקים. "אנחנו נאבקים עבור עובדי ההוראה כי אנחנו אומרים שאם למורה יהיה טוב, גם לילד ולהורה יהיה טוב. תראו את הדברים הנפלאים שעשו המורים בקורונה ובמלחמה. אנשים שגם המשפחות שלהם נרצחו, שפונו בעצמם, ששכלו בעצמם ילדים – ובכל זאת הם חוזרים למערכת ועובדים במסירות. נוסעים ומסכנים את עצמם בכבישים כדי לפגוש את הילדים שרק רוצים דמויות יציבות. את המורים שלהם המוכרים.
"מערכת החינוך היא הבית שמגשר ונותן את החוסן, את הערכים, את הלמידה. שמחבר את כולם. מי שעושה את העבודה הזו הם אנשי ההוראה וצוותי החינוך – והם גם היו הראשונים שהתעשתו לאחר הטבח".
בן דויד אמרה לביצור מערכת החינוך נדרש לטפל לא רק בשכר כי אם במעמד המורה בכלל, לרבות העלאת רמת הכניסה למכללות ההוראה וחיזוק הפרופסיה. "צריך לתת אמון במנהלים ובעובדי ההוראה, לתת להם גם אוטונומיה חינוכית מעשית, לא הנייר. להכתיב להם יעדים ולא דרך. לתת להם לעבוד. ראינו בקורונה שמי שנותן את היצירתיות זה המנהלים והמורים – משרד החינוך חוסם את היצירתיות".
המפקח על המחירים באוצר: "בודקים ריכוזיות ב-90 מוצרים"
ד"ר יונתן בצלאל, המפקח על המחירים ומנהל אגף התקציבים במשרד הכלכלה, חשף בדיון מומחים על יוקר המחייה ופיקוח מחירים, כי משרדו בודק כעת כ-90 מוצרים שונים, ביניהם טונה, אורז, מוצרי טואלטיקה ואבקות כביסה, בהם קיימת ריכוזיות גבוהה. "אנחנו בישורת האחרונה של בדיקת הרווחיות ובעוד מספר חודשים נפנה לממשלה עם המסקנות".
הוא הדגיש כי הבדיקה מתמקדת בעיקר במוצרים בריאים כמו קטניות, אך כוללת גם מותגים מובילים כמו קוקה-קולה וטיסות. בצלאל התייחס לקשיים באיסוף הנתונים: "החברות משתמשות בתירוצים שונים כדי לא לחשוף את המידע, אבל ברגע שנגלה היכן יש רווחיות יתר נשקול את הגברת הפיקוח, למרות שזה צעד לא פופולרי. אנחנו מאמינים בשוק החופשי". לדבריו, הרשות להגנת הצרכן תיקנה את חוק הפיקוח וועדת המחירים נמצאת בישורת האחרונה לבדיקת הרווחיות לצורך גביוש הצעת החלטה לממשלה בנדון.
מנהל אגף מאקרו בבנק ישראל, ד"ר אייל ארגוב, הציג נקודת מבט שונה: "יוקר המחייה נמדד ביכולת הקנייה של השכר. כשעושים השוואות אלה, אנחנו רואים שישראל אינה במקום קיצוני". לדבריו, פיקוח על המחירים אינו כלי לטיפול ביוקר המחיה. "זה טוב אולי לכמה מוצרים חיוניים, אבל בפועל בסופר יש אלפי מוצרים ורק עשרות בפיקוח. היכולת לפקח על אלפי מוצרים היא בעייתית כי זה מנגנון ענק והשוק תמיד יגיב."
ארגוב ציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה בפריון העבודה בישראל, עליה אשר גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD, אם כי ישראל עדיין נמצאת עדיין בשליש התחתון. בין היתר, ציין כי נעשו כמה צעדים לשלב את החרדים בשוק העבודה.
עו"ד חנה שניצר רהב, היועצת המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות: "יחסי עבודה הם ריצה למרחקים ארוכים. בעיתות משבר אנו בונים תוכניות הבראה, ובתקופות טובות העובדים יודעים לדרוש את חלקם". היא ציינה כי גם כעת בתקופת המלחמה נמשכת פעילות ההסתדרות בחתימה על הסכמים קיבוציים חדשים במקומות העבודה ובענפים, והדגישה את חשיבות צווי ההרחבה ככלי רגולטורי משמעותי.
