במוקדי הבחירות בין תחנת משטרת שדרות למרכז המסחרי יש הסכמה אחת ברורה הערב (שלישי): אלון דוידי יזכה לכהונה שנייה. ענני סערה כבדים וגשם מזדמן לפרקים מלווים את מערכת הבחירות הפחות סוערת בנגב המערבי, אבל דווקא בשדרות יש תחושה מסוימת של חגיגות.

מלבד שדרות, היום (שלישי) הוא יום הבחירות גם במועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב, אשכול ושדות נגב. במועצה יותר יותר מ-65 אלף בעלי זכות הצבעה, וכ-65% מהם מימשו את זכותם הדמוקרטית להצביע ב-117 קלפיות, 54 מהן קלפיות נגישות מיוחדות, וכן בקלפיות מיוחדות למפונים שיוצבו בפריסה ארצית.

יד מרדכי: "יש ביטחון כי יש חיילים, אבל מה יהיה עוד שנה?"

רובם המוחלט של חברי קיבוץ יד מרדכי, השוכן כ-2 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה במועצה האזורית חוף אשקלון, כבר חזק למשק. יש נוכחות גדולה של חיילים באזור וכיתת כוננות שגדלה ל-30 חברים. כל אלו מקנים לחברי הקיבוץ ביטחון יחסי.

"אנחנו יודעים שאושר הרבה כסף מהמדינה לרשויות דרך תקומה, ההנהגה שלנו צריכה לדאוג שהכסף עובר ומגיע לאן שצריך", אומר חבר הקיבוץ גל רביד. לדבריו, הוא תומך באיתמר רביבו, ראש המועצה המכהן, מכיוון שזה אינו מזוהה בבירור עם אחת המפלגות הארציות, והוא מרוצה מהתנהלותו בשנה האחרונה. "ההנהגה הקיבוצית אומרת שהוא מנהיג שאפשר לעבוד איתו. זה חשוב".

חבר הקיבוץ אורי מידן: "המועצה שלנו צריכה לקדם עוד מרכזי חוסן. זה נכון שהמדינה מממנת אותם, אבל המועצה צריכה להעמיד את התקציבים. בסופו של דבר מישהו צריך לדפוק על השולחן".

חברת הקיבוץ ליאת: "יש ביטחון מחוץ ליישוב כל עוד יש חיילים, אבל מה יהיה עוד שנה? אף אחד לא יודע. צריך לדאוג למיגון של פעילויות אחר הצהריים והבלתי-פורמלי וכמובן – להשקיע יותר בחוסן".

המועמדת אילנית וואהל הגיעה לבקר בקיבוץ. "שליש מתושבי המועצה עדין לא חזרו", היא אומרת. וואהל, שבעבר הייתה חברה בכירה בהנהגת המועצה, מתמודדת מול רביבו, שנחשב למועמד המוביל. "המדינה השקיעה רבות ביישובים עד 7 ק"מ מהגבול. אבל מ-7 עד 20 יש אפס חשיבה ביטחונית. הכול פילנתרופיה והתארגנות עצמאית, ואין מספיק מההנהגה הנוכחית".

שדרות: "מה שמעניין את התושבים זה הביטחון"

מכוניות עם ג'ינגלים "עם ישראל חי" ופלקטים עם פניו של דוידי חוצות את שדרות. תמונותיהם של הרב עובדיה יוסף, אביגדור ליברמן, בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו מלווים מועמדים מקומיים. המתח האמיתי הוא על הרכב המועצה.

במטה של רשימת נץ במרכז המסחרי בעיר לחוץ במיוחד. "אנשים יבחרו במי שלא עבריין. שנקי. שרוצה לעשות למען התושבים", מסבירה חן סבח, חברת המטה, ומגוללת עשרות שנים של סיפורי שחיתויות בהנהגת העיר שלדעתה חלקם לפחות עדיין פושים בעירייה. "מה שמעניין את התושבים זה הביטחון. אסור להתבלבל, הרשות היא הראשונה שצריכה לדאוג לו, לא המדינה".

היא מזכירה שדוידי לקח את הנשקים מכיתת הכוננות לפני 7 באוקטובר, ושתור ממוצע לקופת חולים בעיר לוקח כחודש וחצי, במיוחד עכשיו כשהיא משרתת אלפי חיילים ואת תושבי העוטף שהחלו לחזור לאחרונה. "את כל הבלגן הזה צריך לדעת לנהל ולארגן מהשורש. לדוידי אין כרגע פתרון".

במקום שהייתה בו תחנת המשטרה עומדת כיום אנדרטה, ומאות תיירים ישראלים ותלמידי תיכון עוברים בה סיורים. מחוץ לקלפי הסמוכה עומד שמואל פחימה, תושב העיר וחבר הגרעין התורני, בחולצה של דוידי. "לא משנה מה אומרים ברחוב, לנו אסור להיות שאננים. אם לא יהיה מישהו שימשיך ללחוץ עוד ועוד על המדינה שאסור להיכנע ואסור לסיים את המלחמה במצב הנוכחי – לא יהיה ביטחון". פחימה טוען שההתעקשות של דוידי לא לוותר על מטרות המלחמה גם תחת לחץ ממשלתי גרמה לו להצטרף לקמפיין. "החזרה של התושבים פורחת, העיר חזרה לחיות, והצטרפו אליה 1,000 תושבים חדשים – גם זה בזכות ראש העיר".

מתנגדי דוידי חוששים שהוא מזוהה יתר על המידה עם הגרעין התורני, וישקיע בו יותר מאשר בתושבים האחרים.

ברשימת ישראל ביתנו מבקשים לחזק את המרחב החילוני של העיר ולאפשר פתיחת חנויות לא כשרות ופתיחת עסקים בשבת. הם חוששים כי המרחב החילוני נשחק בזמן המלחמה בשל עזיבת הצעירים.

ברשימה החרדית מבקשים לחזק את הצביון היהודי של העיר, בעיקר בשל כניסת תושבים דתיים לעיר שבונה את אתוס הגבורה היהודית שלה מחדש. אחרי 7 באוקטובר החלה העיר לחפש כיוון חדש. התושבים מאמינים שרשימת המועצה היא זו שתתווה אותו לשנים קדימה.

"לא צריך ללכת כעיוורים אחרי ראש העיר, לא משנה כמה הישגים הוא מביא. הוא זה שעובד עבורנו", אומר גדי, יליד העיר. לדבריו, דוידי ניהל קמפיין פארקים – השקעה גדולה וברורה במרחב הציבורי שהוא מברך עליה. אבל בכל הקשור לחיים עצמם טעון שיפור. "אנשים יוצאים לעשות קניות בסופרים מחוץ לעיר כי הכול הרבה יותר יקר פה. תשלומי המס שלנו מתקרבים למרכז הארץ. ראש עיר הוא שריף, יש לו מנופי לחץ אדירים על הכלכלה, אבל הוא לא מפעיל אותם. פשוט יותר לשים פארק".

גדי מברך את דוידי על התעקשותו להמשיך את המלחמה עד הפסקת השיגורים ופירוק חמאס, אך מרגיש סימני היסוס: "מה שקורה כרגע לא מספיק".

מזל וחגית מצטרפות לשיחה ודווקא משבחות את דוידי. "בסופו של דבר אם המלחמה תסתיים זה בגלל הממשלה, היא אחראית. אבל זה נכון, אין באמת ביטחון. אנחנו לא נותנות לילדים לצאת בערב. שדרות היא עיר מסוכנת ולא בטוח שהיינו נשארות בה אילו יכולנו לחיות במקום אחר".

שדות נגב: "התושבים רוצים מישהו משלהם"

במרכז מועצת שדות נגב יושבים במטה מאות פעילי תמיר עידאן. מבחינתם זו לא שאלה בכלל – הוא יהיה מנהיג המועצה. "תרשום, תמיר הוא אחלה גבר שבעולם" אומר חזי רפאל, "ב-7 באוקטובר יצא להילחם, וכמעט נהרג. הוכיח את עצמו".

המועמד השני, דוד אביקר מייצג את הגרעין התורני, שהתיישב לפני שנים במספר מושבים במועצה, וחלק מהתושבים חוששים משינוי צביון האזור. "תמיר הוא שורשי למקום, ואנשים יודעים להרגיש את זה" אומר יוני עמאר, תושב היישוב מעגלים, בעקיצה לאביקר, "אין לנו בעיה עם הציונות הדתית, אבל התושבים רוצים מישהו משלהם".

בתחילת הבחירות עידאן הכריז בפומבי שהוא עוזב את הליכוד, וקרא למתפקדי המועצה לעשות כמוהו. המהלך עורר סערה לא קטנה. "מי שבפוליטיקה לא התחבר ליציאה הזו" אומר עמאר, "אבל האנשים הפשוטים, שלא מבינים יותר מדי בדברים האלו אמרו: וואלה, זה בנאדם שלא אכפת לו לשרוף את עצמו עבור התושבים".

מכל המועצות שעוברות היום בחירות, אולי בגלל המרחק המסוים מהגבול, ניכר שבשדות נגב התושבים מתעסקים בעיקר בהווה – ובראש, ההתיישבות. הם רוצים שלבנים החוזרים ולצעירים מהאזור יהיה איך לבנות בית. "תמיר עידאן ויתר על החזרת הבנים" אומרת פנינה רוז, חברת המטה של אביקר. באמצע היום הוא הגיע עם השר בצלאל סמוטריץ' ללחיצות ידיים. "אביקר מקושר לכל מי שצריך וידע לקדם את האינטרסים של הצעירים, ולא רק של הציונות הדתית".

שער הנגב: "מנהיג שינהל את החזרה הביתה"

בכפר עזה, אחד היישובים שנפגעו בצורה הכי קשה במתקפת 7 באוקטובר, אומרים שאין הבדלים מהותיים בין המתמודדים. כל חברי הקיבוץ, שממשיכים להגיע בטפטוף לקלפי, מצביעים כל אחד לפי ראות עיניו. שני מועמדים הם בני הקיבוץ, נירה שפק ואורי אפשטיין. במועצה האזורית שער הנגב, ששבעה מתושביה חטופים בעזה, אומרים בכנות שלא היה הרבה כוח לקמפיינים לבחירות.

"ההנהגה המקומית צריכה להיות זו שדופקת על השולחן, שהכספים יגיעו", אומרת איילת אשל מקיבוץ רוחמה, "מנהיג צריך להיות מלא באכפתיות וסבלנות, כדי שיוכל ללוות את הקהילות בסיטואציה מאוד מורכבת. שיהיה לו את הרוך, הנחישות והחזון לתקן שבר כזה".

לדברי עמית כספי מכפר עזה, זו הייתה מערכת בחירות יותר נקייה מאלו שקדמו לה, "היו פחות עימותים בגלל המלחמה. לדעתו אנשים בוחרים בין המתמודדים "על פי האופי והאישיות שלהם. זה גם חלק מהעניין".

כספי מתאר כמה מורגש חסרונו של אופיר ליבשטיין, שהיה ראש המועצה עד פרוץ המלחמה ונרצח בטבח בכפר עזה. "יש חוסר באיכויות שאפיינו את אופיר. היה לו הרבה חזון, הוא הקים הרבה דברים, היה קשוב לתושבים. היה מקושר לכל מי שצריך, ובעיקר, היה איש נעים הליכות".

"ב-2018 היו לנו מעל 60% אחוזי הצבעה, היום אני בספק אם נעבור את ה-50%" אומר זהר שפק, בעלה של נירה שפק, שכבר התמודדה בעבר על רשות המועצה ב-2018. "בסופו של דבר למנהיגים היה הכוח להרים קמפיין. כי מבינים שחייבים הנהגה שתתחיל להקים דברים".

"צריך הנהגה שתדע לעורר ולחבר את המדינה ששם למעלה לאירוע שפה למטה. לפני הכול. ואחרי זה, מנהיג צריך לדעת לנהל ולהנהיג את החזרה הביתה. אני אישית יכול לחזור לגור בבית שלי, אבל זו לא חזרה של קהילה. אנחנו מפוררים ומפוזרים. אז יש הרבה עבודה לעשות".

בפעם הראשונה: הצבעה מרחוק במוקדים ברחבי המדינה

ארבע קלפיות הועתקו ליישובים עומר, משמר העמק ושפיים עבור התושבים המפונים מכיסופים, מנחל עוז ומכפר עזה. גם בצה"ל נערכו לנושא, שלחו אגרות לחיילים תושבי המועצות ושדרות, ויקימו קלפיות במוקדים הרלוונטיים.

לראשונה מקום המדינה הוצבו שבע קלפיות בפרישה ארצית בערי המחוז תל אביב, חיפה, רמלה, ירושלים, נוף הגליל, באר שבע ואילת, ומופעל אליהן מערך היסעים מיוחד מבת ים, אשקלון, נתיבות וגן יבנה לאורך כל שעות ההצבעה, מ-07:00 בבוקר עד 22:00 בלילה.

"הבחירות ברשויות המקומיות בדרום הן חלק בלתי נפרד מהליך התקומה", אמר שר הפנים משה ארבל. "מהלך זה יאפשר להמשיך לבנות את הקהילות שנפגעו. כדמוקרטיה חזקה דווקא לאחר המתקפה שנכפתה עלינו חשוב לאפשר לתושבים בדרום לבטא את דעתם, לבחור את המנהיגים שיבנו את עתיד הרשות ויובילו תהליכי שיקום והתחדשות".

עם סגירת הקלפיות החלה ספירת הקולות. ברשויות שבהן אף אחד מהמועמדים לראשות המועצה לא יקבל יותר מ-40% מהקולות, יתקיים סבב בחירות שני בעוד שבועיים.