"אם בחוק יסוד הכנסת היה סעיף פסילה על טרור – היה ניתן לפסול את בן גביר", אומרת ל'דבר' עו"ד ניצן כהנא, מנהלת תחום הממשל בקרן ברל כצנלסון. "אבל הקואליציה רוצה לפסול כמה שיותר מועמדים מהחברה הערבית, כדי להנציח את הרוב הקואליציוני. הקואליציה משתמשת במלחמה כתירוץ לדחוק את החברה הערבית מהכנסת. זו פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר".

עו"ד כהנא מתייחסת להצעת החוק של ח"כ אופיר כץ (הליכוד) להרחבת עילות הפסילה למועמדות לכנסת, שתעלה היום (שלישי) לדיון מוקדם בוועדת הכנסת, שכץ עומד בראשה. הצעת החוק המקורית נכתבה ב-2020 בעקבות פסיקת בתי המשפט העליון בעניין פסילת ח"כ היבא יזבק (בל"ד). "הפסיקה ביטלה את החלטת ועדת הבחירות לפסול את יזבק מריצה לכנסת", מסבירה כהנא. "עכשיו הם לקחו את הערות השופטים, וכתבו הצעה שתענה על ההשגות".

כהנא מדגישה את עיתויה של הנחת ההצעה החדשה על שולחן הכנסת. "היא הונחה בינואר 2023, בשיא המהפכה המשפטית. הם ניסו לפגוע במעמד בתי המשפט. זו הזדמנות להטות את הבחירות החופשיות בישראל, ולבטל את היכולת של הצד המתנגד להם לקבל ביטוי בקלפי בהתאם לכוחו".

עו"ד ניצן כהנא. "זו הזדמנות להטות את הבחירות החופשיות בישראל" (צילום: אלבום פרטי)

כהנא מסבירה כי בחוק יסוד הכנסת תמיכה בטרור אינה עילה לפסילת מועמדות אלא "תמיכה במאבק מזוין במדינת ישראל". לפיכך, אין ממש בטענה כי עילה זו עלולה לשמש לפסילת מועמדים מהימין הקיצוני, כפי שהסבירו ח"כים במחנה הממלכתי אחרי שנעדרו מההצבעה.

"היחידים שנפסלו מהתמודדות לכנסת עד היום הם ימנים קיצוניים", אומרת כהנא. "זה היה תחת העילות תמיכה בגזענות והתנגדות לאופייה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל. אילו רצתה הקואליציה לבצר את הדמוקרטיה, הייתה מרחיבה גם עילות אחרות. התיקון עוסק רק בעילת התמיכה במאבק מזוין במדינה. הממשלה אינה עוסקת בביצור הדמוקרטיה, אלא בביצור רוב קואליציוני".

לפי החוק הקיים, פסילת מועמדים לכנסת אפשרית רק באישור בית המשפט העליון. הצעת החוק של כץ הופכת את בית המשפט העליון לערכאת ערעור על החלטת ועדת הבחירות, במקום המצב כיום בו הוא מרכיב הכרחי בתהליך ההחלטה עצמו. "היא נותנת שיקול דעת לוועדת הבחירות. זו ועדה פוליטית עם רוב לקואליציה. היא משנה את תפקיד בית המשפט. כשמדובר באישור, נטל ההוכחה על ועדת הבחירות, ובית המשפט חייב לחוות את דעתו. כשמדובר בערעור, נטל ההוכחה הוא על המועמד הנפסל, שצריך להוכיח את כשרותו".

כהנא מדגישה את ההקשר הרחב. "המהלך הזה מבוצע במקביל לתהליכים מסוכנים במשטרת ישראל, שיח ציבורי מתלהם ומוקצן והיסטוריה של ניסיונות דיכוי הצבעה, כמו הצבת מצלמות בקלפי".

בחוות הדעת של קרן ברל כצנלסון נכתב: "השילוב של הצעת החוק שנועדה להוביל לפסילת רשימות ומועמדים ערבים מהתמודדות בבחירות לצד משטרה פוליטית, מאפשר פגיעה כפולה בייצוג הפוליטי של החברה הערבית. ככל שתגדל הפגיעה בזכות של הציבור הערבי לבחור ולהיבחר, כך יגדלו סיכוייה של הקואליציה לנצח בבחירות הבאות".

כהנא מוסיפה: "זהו מושב הכנסת הראשון שנפתח מתחילת המלחמה. הם לא מתעסקים בריפוי ובשיקום, אלא בהחלשת הדמוקרטיה הישראלית. הממשלה מנצלת את הכאב והתסכול של הציבור הישראלי כדי לעשות בדמוקרטיה הישראלית כבתוך שלה. הכול נעשה למען ביצור שלטונה של הקואליציה".