המוסד לביטוח לאומי צפוי לסיים את השנה הקרובה בגירעון, ומתריע כי תוך 12 שנים, עד 2036, יסתיימו כל החסכונות שלו והוא לא יצליח להמשיך לתפקד. בדיון שנערך אתמול (שני) בוועדה לביקורת המדינה קראו נציגי המוסד לתקצוב נוסף מצד הממשלה בטווח הקצר והבינוני, והגברת העצמאות של המוסד בטווח הארוך. באוצר קוראים לפגיעה בקצבאות כדי להתמודד עם הפער.
בשנים האחרונות התרחשו אירועים שהגדילו את תשלומי הבט"ל, בראשם הקורונה והמלחמה, אך בכל מקרה יש אתגרים משמעותיים המשפיעים על המאזן, ובראשם הזדקנות האוכלוסייה. הוועדה דנה בהקמת ועדה מיוחדת שתעסוק בגירעון הביטוח הלאומי.
חישוב אקטוארי הוא כלי סטטיסטי-מתמטי לגופים ביטוחיים ופנסיוניים הכולל את ההכנסות וההוצאות, בהווה ואת אלה הצפויות בעתיד, כשקיימים משתנים עתידיים לא ידועים – שכר, תוחלת חיים, תחלואה, פציעה ועוד. החישוב האקטוארי של המוסד קבע כי נכון להיום, ב-2036 למוסד ייגמרו הקרנות והוא לא יוכל לשלם למבוטחיו אזרחי המדינה.
שאלה חשובה לטווח הקצר היא מה עושים עם הגירעון. מלבד ביטוח עבודה, הבט"ל הוא "צינור" להעברת קצבאות עבור המדינה, כמו ביטוח נכות שהאוצר קובע את גודלו. לכן האוצר מעביר הקצבה שנתית לבט"ל. הבט"ל טוען שבשל הגירעון השנתי על האוצר להגדיל לו את ההקצבה, ואילו האוצר טוען שיש לשנות את אופי העברת קבצאות הנכות והסיעוד, ובכך לחסוך בהוצאות אלה. הוא אף מתכנן להקטין את הקצבתו לביטוח הלאומי.
שאלה מהותית וחשובה לא פחות לטווח הארוך היא בידי מי החסכונות של הבט"ל שעומדים כיום על כ-260 מיליארד שקלים, ובידי מי הסמכות להחליט לגביהן. הביטוח הלאומי הוקם כגוף עצמאי, וכיום הוא מפקיד את חסכונותיו בידי האוצר. כיום עצמאותו מצומצמת והאוצר מקדם החלטות שנוגעות באופי התנהלותו, ואף משתמש בביטוח הלאומי ככלי למטרות הריסון התקציבי שלו. עצמאות הבט"ל תוכל להבטיח את השמירה על חסכונותיו, ועל קידום מדיניותו, אך כפיפותו לאוצר עלולה לפגוע ביכולתו לשמור על חסכונותיו, ולאלץ אותו לפעול לפי שיקול הדעת של האוצר בנושאים מקצועיים, כפי שקורה במשרדי ממשלה רבים.
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן אמר: "היה לנו חשוב להרים דגל, אנחנו עומדים להיות גרעוניים. הביטוח הלאומי נותן מענה תמיד, וגם במלחמה: לנפגעי פעולות האיבה, למילואים, למובטלים. אלה נושאים ברמה לאומית והממשלה צריכה להחליט עליהם. בטווח הקצר האוצר צריך לתקצב אותנו ובטווח הארוך צריך ועדה ציבורית שתפתור את הבעיה."
המשנה ליועמ"ש הביטוח הלאומי, שלומי מור, הביע דאגה עמוקה לעתיד המוסד: "המוסד הוקם כתאגיד נפרד עם מערכת גביה נפרדת ותקציב נפרד בדיוק בגלל הסיבות האלה. כדי שישאר עצמאי ועם עצמאות על משאביו. הביטוח הוכיח את יכולתו בקורונה ובמלחמה והקצה את כל משאביו. בשנת 2036 החסכונות שלנו יסתיימו. אני לא רוצה להדאיג את הציבור יותר מדי, יהיה לנו מה לתת גם אז. אבל אנחנו לא יכולים לחסוך כרגע על הסיעוד, כשהביטוח הפרטי הסיעודי מתמוטט. אנחנו מעוניינים בהקמת הועדה. אחד הפתרונות הוא הגדלת דמי הביטוח, אך הכספים האלה צריכים להישאר בקופת הביטוח כדי לשפר את מצב הציבור. אם יצא שהסכום לא ישאר אצלנו לא עשינו כלום.
חבר הכנסת מאיר כהן, אשר הוזמן לוועדה כשר הרווחה לשעבר הדגיש את חשיבות עצמאות המוסד: "אין עצמאות לביטוח הלאומי. פקידים נהדרים שאין להם שום סמכות. במצב קשה גם לאוצר לא יהיה 260 מיליארד שקל. המספרים פחות חשובים לי, אלא העצמאות. לא שנה כזאת או אחרת אלא מנהל תקין. שנים שמשרד האוצר שולח את ידו, והביטוח הלאומי כפופי ראש. אנחנו רואים מה קורה בביטוח הסיעודי של כללית. זה מוסד שחובטים בו ואין הרבה כמוהו בעולם. הם הגיעו והקימו שלושה ימים אחרי הטבח דוכן עבור נפגעי הנובה".
נציג משרד האוצר, רפרנט רווחה באגף תקציבים רועי בבאי, הביא את עמדת המשרד:
"הוצאות הביטוח הלאומי בהוצאות הנכות והסיעוד גדלו באופן משמעותי, שלא תואם את השינויים הדמוגרפים במדינה. נעשו שינויים מכוונות טובות שלא מדייקות את הצרכים. אנחנו חושבים שטיפול בנושא יביא את הפתרון לבעיית הגירעון ולכן אין צורך להקים ועדה מיוחדת לנושא. אך החלטה על הקמת ועדה אינה תחת הסמכות שלנו.
מיקי לוי, יו"ר הוועדה: אנחנו צריכים לטפל בגירעון הזה למען הדורות הבאים. אני אלך לעולמי בלי בעיה אבל מה עם המתבגרים? אנחנו גאים בביטוח הלאומי, ביכולות שלכם, לרכז, לתפעל. אנחנו מלאים הערכה כלפיכם. כשמשרד האוצר אומר: אל תדאגו, יהיה כסף כשיגמרו לכם החסכונות, אני דואג. אנחנו נעביר את הוועדה והיא לא תשקוט, אלה הציבורים שאסור לגעת בהם. אזרחי ישראל צריכים לדעת ש-260 מיליארד של כספי הביטוח שלהם נמצא באוצר. וצריך ללכת לכיוון אחר".



