"בשבוע שעבר יצאו שני סרטונים של סשה. מצד אחד, אני שמחה מאוד לראות אותו. מצד שני, היה לי מאוד מאוד קשה לראות אותו במצב הזה" אמרה הערב (שלישי) שורדת השבי לנה טרופנוב. "אני מכירה את סשה שלי, אני מכירה את המבט שלו. הילד שלי הוא גבר חזק, אבל אני יכולתי לראות את הסבל והייאוש בעיניים שלו. אני כבר רוצה לראות אותו במציאות ולא על המסך".
את הדברים אמרה טרופנוב בעצרת 'שרים יחד לשובם' בכיכר החטופים, לציון יום הולדתו העברי של בנה סשה, יום הולדת שני שלו בשבי חמאס.
לנה שוחררה משבי חמאס בעסקה יחד עם אמה אירנה טאטי וספיר כהן, זוגתו של סשה. בעלה ויטלי נרצח בקיבוץ ניר עוז בטבח 7 באוקטובר.
״הערב, במקום לעמוד כאן הייתי רוצה לחגוג איתו את יום הולדתו ה- 29 לפי התאריך העברי. זה היה אמור להיות יום שמח ומלא חגיגות, אבל סשה עדיין לא חזר.
אני מחכה לו כבר יותר משנה, מחכה לחבק את הבן היחיד שלי. סשה הוא הלב שלי, הנשמה שלי, כל החיים שלי כל החיים שלי. ובלעדיו אין לי חיים.
"אני מבקשת מכם – בבקשה, תעשו הכל כדי להחזיר את סשה ושאר 100 הבנים והבנות שלנו, את כל האחים והאחיות שלנו הביתה. בבקשה תמשיכו להתפלל ולתמוך בנו, ובבקשה, תחשבו כל אחד מכם מה עוד הוא יכול לעשות, בשביל להחזיר את השבויים שלנו הביתה.
"אני רוצה שהוא יחזור אליי בריא ושלם, בגוף ובנפש, הוא ושאר השבויים, החיים ואלה שאינם עוד בין החיים, לכולם מגיע לחזור הביתה. המחשבות, ההשתדלות, התפילות והתמיכה שלכם הם חבל ההצלה שלנו. יחד, אנחנו חזקים יותר מכל כוח שמנסה להרוס אותנו. סשה אמנם הבן שלי, אבל אני מרגישה שכולכם אימצתם אותו ללב וככה, ביחד, בנחישות, באמונה ואהבה שלא תוותר אף פעם – אנחנו נחזיר אותו ואת כל יקירינו הביתה. אני מחכה לרגע שסשה יעמוד כאן בעצמו ויאמר לכם את זה בקול שלו, אבל עד אז אני מוסרת לכם בשמו, תודה רבה״.
