קיבוצי הגליל והגולן ממשיכים לזרוע תקווה בצל המלחמה: השבוע התחילו חקלאי הקיבוצים לזרוע 45 אלף דונם חיטה חורפית לתחמיץ, שחת וגרעינים בשדות עמק החולה. את העבודות מבצעים חקלאי האגודה השיתופית ג"ג (גליל גולן) שמעבדת את השדות של כל קיבוצי הגליל העליון, הגולן ועמק החולה. למרות ירי רקטות בלתי פוסק לעבר יישובים ושטחים חקלאיים בגליל העליון, חקלאי עמק החולה ממשיכים לעבד את השדות.

"החקלאים בגליל העליון יוצאים לשדות עם טרקטורים וכלים חקלאיים לזרוע חיטה לקראת החורף, כדי שיהיה מה לקצור באביב", אומר עופר גרשוביץ מנכ"ל שותפות ג"ג של 'החברה לפיתוח הגליל'. "אנחנו יודעים שיש לנו צוות מנוסה ומקצועי בתחום גידולי השדה. האתגר המשמעותי ביותר הוא הדאגה לחיי אדם".

שותפות ג"ג מעבדת שטחים חקלאיים של יותר מ-30 קיבוצים בגליל ובצפון הגולן ומשווקת את היבול של קיבוצים מאורטל, אלוני הבשן ועין זיוון שבגולן ועד סאסא וברעם שנושקים לגבול לבנון במרום הגליל. את החיטה שמיועדת לתחמיץ ושחת יקצרו כשהיא עוד ירוקה, באפריל, לקראת פסח, ואת החיטה לגרעינים יקצרו ביוני, סביב חג שבועות. "כמות היבול תלויה בתנאי השטח, האקלים ומועד הזריעה, אבל אנחנו מעריכים שנפיק כ-600 ק"ג גרעינים מכל דונם", אומר גרשוביץ, ומוסיף, "אנחנו מעבדים כ-70,000 דונם שטחי חקלאות בתקופת החורף. הקרקע בעמק החולה פורייה ומתאימה לגידולי חורף".

העבודה בשדות לא תסתיים לאחר זריעת החיטה. "גידול החיטה דורש התחשבות בהרבה גורמים: מועד הזריעה, השקיה, דישון, טיפולי בעשבייה ותנאי מזג אוויר. כשנסיים לזרוע את החיטה נעבור לזריעת תפוחי אדמה וגזר ולקטיף ברוקולי ששתלנו. העבודה לא נפסקת, ואנחנו כאן, מעבדים את השטחים למרות שחלקנו מפונים".

גרשוביץ עצמו התפנה עם משפחתו מקריית שמונה. "התפנינו לראש פינה כדי להישאר קרובים. יש עובדים שהתפנו למקומות מרוחקים יותר ואם צריך נוסעים שעה-שעה וחצי בבוקר, אבל מגיעים. מאז שהתחילה המלחמה ועד היום לא עצרנו את העבודה, אבל אנחנו כל הזמן עושים הערכת סיכונים".

לדבריו, רמת הפחד של כל עובד משתנה בהתאם לנסיבות. "ברור שמי שהיו לידו נפילות יותר חושש", הוא אומר, ולא מתעלם מהחשש הגובר נוכח הפגיעות הקטלניות שהתרבו בתקופה האחרונה וגרמו לאבידות טראגיות. "לאחרונה היו יותר נפגעים בשטחים פתוחים. מאז שצה"ל התחיל את הפעולה בלבנון הרבה יותר קשה לחיזבאללה לפגוע בחקלאים בעמק החולה כי אין להם אפשרות לירות טילי נ"ט שהם יותר מדויקים. אנחנו נשמעים להנחיות פיקוד העורף והצבא. כשהצבא אומר לא לפעול באזור מסוים ואפילו לוקחים טווח ביטחון. אם יש הנחיות קונקרטיות אז לא יוצאים לשטח. אנחנו עובדים לפי סבירויות, ומנסים לפעול בחוכמה ובהתאם לסטטיסטיקה".

העבודה בשטחים פתוחים דורשת מהחקלאים להיות עם היד על הדופק כל הזמן. " לכולם יש אפליקציות של התראות והם יודעים מה קורה סביבם. בגלל שאין התראות על שטחים פתוחים, ברגע שיש משהו בסביבה מייד פועלים כאילו שההתראה אצלנו. אם צריך משתטחים ותופסים מחסה".

ב'חברה לפיתוח הגליל' מקווים שתושבי הגליל לביתם במהלך החורף. "הכי חשוב שהחטופים יוחזרו מעזה בשלום ונוכל לשוב לשגרת העיבוד של אדמת הגליל בגבול הצפוני בביטחון. אנחנו צריכים לקחת הכל בפרופורציה. יש משפחות של חוטפים וכאלה שאבדו את בני המשפחה שלהם. אנחנו בסך הכל עושים מה שאנחנו צריכים כדי לצאת לעבוד".