ח"כ משה סלומון (הציונות הדתית) לא נעצר בעצמו בעוון שוטטות, עבירה מתקופת המנדט הבריטי שבוטלה ביוזמתו בתיקון לחוק העונשין שעבר השבוע (שני) במליאת הכנסת, אבל כן סבל מהאפשרות של שוטר להטריד אדם ללא חשד, "בעבר קניתי רכב חדש, עצרתי בנקודה והיה שוטר ליד שהחליט לגשת אליי", מספר ל'דבר' ח"כ סולומון. "השוטר שאל אם הרכב שלי. שאלתי אותו 'למה אתה שואל?' הוא השיב 'אני שואל', חייכתי וגיחכתי. עצם השאלה היא בעייתית, זה כי אני יוצא אתיופיה, כי מבחינתו יש לנו רק רכבים גנובים. הצלחתי לסלק את החשד שלו די מהר, וזו חוויה קטנה, אבל אחים יכולים להגיע לסיטואציות".

החוק האוסר על שוטטות "בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה", נמצא בספר החוקים הישראלי עוד טרם הקמת המדינה, ולמרות הצהרות וניסיונות של חברות וחברי כנסת רבים, רק כעת הצליח סלומון להביא להסרתו מספר החוקים. את ההצלחה מסביר ח"כ סלומון כך: "אני חושב שזה עניין של תזמון. החוק עבר פה אחד, ללא מתנגדים, גם בוועדה עצמה וגם אנשי המקצוע טענו שאין שום מניעה".

ח"כ משה סולומון (צילום: יצחק נייהוז)

לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנים 2019–2010 נפתחו בסך הכול 84 תיקים בגין עבירת שוטטות שבהם עבירת השוטטות הייתה עבירה יחידה, רק 42 מהם נעצרו. ח"כ סולומון מדגיש כי אלו רק המקרים בהם האינטראקציה שוטר-חשוד הגיעה להליך. "יש אלפי אנשים שהיה להם מגע עם שוטר, שנשרטו בעקבותיו, הצעירים האלו חיים בפחד".

"לימים המשטרה השתמשה בחוק כדי לעצור מי שנראה חשוד – אתיופים, חרדים או ערבים, למרות שהם אזרחים מהשורה. כעת ביטלנו אותו, ולכן שוטר לא יכול לעצור כל צעיר וכל אדם. כמובן שאת מי שיש אצלו אמצעי או כוונה מותר לעצור", מבהיר סולומון. "קיבלתי עשרות תגובות", הוא מספר בהתרגשות, "מאנשים שלא מאמינים במערכת, עשרות צעירים שפנו אלי ואומרים שהדבר הפשוט הזה ישחרר אותם מכל אישום ורישום כלשהו".