צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט יצרו עבור ישראל מציאות חדשה שלא התמודדה עמה לעולם – 124 מדינות אמורות על פי חוקיהן לעצור את ראש ממשלת ישראל. ההשלכה הישירה של המצב היא מניעת ביקורים מדיניים של ראש הממשלה במדינות אלה. מתוקף כך נגזר גם שראשי מדינות אלה לא יבקרו בישראל, וגם ביקורים הדדיים של שרים עלולים לרדת מהפרק. כבר בוטל ביקורו של שר החוץ של הולנד, קספר ולדקמפ, שהיה אמור להגיע לביקור מדיני בישראל מוחרתיים.

בישראל עוד לא החליטו כיצד להגיב להחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). בשבוע הבא נתניהו צפוי לקיים דיון בנושא בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה גלי ביהרב-מיארה ושרים בכירים כדי להחליט כיצד לנהוג, לפי דיווח ב-Ynet. בינתיים קיים חשש שה-ICC הוציא צווי מעצר נוספים נגד בכירים במערכת הביטחון, מפקדים או חיילים בצה"ל בלי לפרסם זאת, ואלה ייעצרו אם יבקרו במדינות החברות בבית הדין.

ארה"ב אינה חברה ב-ICC וגינתה את ההחלטה. מייק וולץ, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אמר כי ארה"ב "דוחה באופן מוחלט" את החלטת בית הדין, והוסיף: "ל-ICC אין סמכות שיפוט בעניין זה".

ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, הוסיף כי ארה"ב "עדיין מודאגת מאוד מהמהירות של התובע לבקש צווי מעצר, ומהטעויות המטרידות בתהליך שהובילו להחלטה זו. לארה"ב היה ברור של-ICC אין סמכות שיפוט בעניין זה. בתיאום עם שותפים, כולל ישראל, אנו דנים בצעדים הבאים".

סנאטורים אמריקאים משתי המפלגות קראו להטיל סנקציות על בית הדין. וולץ אף אמר: "צפו לתגובה חזקה בינואר על ההטייה האנטישמית של בית הדין".

רק 22 מבין 124 המדינות החברות בבית הדין הגיבו עד כה לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט.

מדינה שנתניהו וגלנט יוכלו לנסוע אליה

הונגריה: המדינה היחידה שהכריזה בפומבי כי לא תקיים את צווי המעצר. ראש ממשלתה ויקטור אורבן אמר שיזמין את נתניהו לבקר בבודפשט והתחייב שלא יעצור אותו, אף שהונגריה חברה ב-ICC, חתומה על אמנת רומא וסמכויותיו של בית הדין מעוגנות בספר החוקים ההונגרי.

מדינות שהודיעו כי יעצרו את נתניהו ואת גלנט אם ייכנסו לשטחיהן

• אוסטרליה
• בלגיה
• קנדה
• ליטא
• ספרד
• שוודיה
• שווייץ

מדינות שהודיעו כי יכבדו את צווי המעצר אך הביעו תמיכה בישראל

• הולנד הייתה המדינה הראשונה שהגיבה לצווי המעצר. כמי שמארחת בשטחה את בית הדין, הדגיש ולדקמפ כי ארצו "תכבד את אמנת רומא ב-100%". בעקבות זאת, כאמור, ביטל סער את ביקורו של ולדקמפ בישראל. ראש הקואליציה ההולנדי חירט וילדרס ביקר בחריפות את צווי המעצר, ואמר: "העולם השתגע". וילדרס הודיע כי יגיע בקרוב לפגוש את נתניהו בישראל.
• בריטניה: דוברו של ראש הממשלה קיר סטארמר אמר כי ממשלת בריטניה מכבדת את עצמאותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך הוסיף כי "לישראל יש זכות להגן על עצמה" וכי "אין שוויון מוסרי" בין ישראל לחמאס.
• רומניה: משרד החוץ פרסם הודעה שלפיה "במצב הנוכחי במזרח התיכון, כאשר כל המאמצים צריכים להיות ממוקדים במציאת פתרונות מדיניים, כל יוזמה צריכה לשאוף להשגת הפסקת אש, שחרור כל בני הערובה והקלה במשבר ההומניטרי בעזה. זכותה של ישראל להגן על עצמה בהתאם לחוק הבינלאומי חשובה באותה מידה. רומניה תומכת בחוק הבינלאומי ובחוק ההומניטרי הבינלאומי, ומדגישה שוב את עמדתה העקרונית בנוגע לעצמאותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). עם זאת, אנו סבורים כי אין לגזור גזרה שווה בין ישראל, דמוקרטיה, לבין ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה".

מדינות חברות שבירכו על הצווים

• הרשות הפלסטינית, שישראל אינה מכירה בה כמדינה, הוכרה כמדינה באו"ם ומתוקף כך חתמה על אמנת רומא, מה שאפשר ל-ICC לעסוק בתביעה נגד מנהיגי ישראל וחמאס. אילולא הייתה הרשות הפלסטינית חברה בבית הדין, לא הייתה לו סמכות לדון בעניין זה. כך למשל קורה במלחמה בלבנון – לבנון וישראל אינן חברות ב-ICC ולכן בית הדין לא רשאי להתערב בענייניהן.

הרשות הפלסטינית שיבחה את החלטת בית הדין ואמרה כי ההחלטה "משיבה את התקווה והאמון במשפט הבינלאומי ובמוסדותיו, ובחשיבותם של צדק, אחריות והעמדה לדין של פושעי מלחמה". גם חמאס בירך על החלטת בית הדין, ולא התייחס לכך שההחלטה התקבלה גם נגד מנהיגי חמאס שמתו בזמן הדיונים, וצו המעצר תקף גם על מוחמד דף, שלפי ישראל חוסל.

• ירדן: שר החוץ בירך על צווי המעצר ואמר שהם ״מסר לקהילה הבינלאומית״ שצריך לעצור את המלחמה בעזה.
• קולומביה, אירלנד, נורווגיה והאיחוד האירופי בירכו על צווי המעצר. גם דרום אפריקה, שהגישה תביעה נגד ישראל בבית דין בינלאומי אחר בהאג – בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), שהחלטותיו צפויות להיות מושפעות מהחלטת ה-ICC ויתייחסו למדינת ישראל ולא לאישים בתוכה.

מדינות ששמרו על עמימות

• גרמניה: דובר הממשלה אמר: "אנחנו מהתומכים הגדולים ביותר של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אבל בשל ההיסטוריה שלנו יש לנו קשר ואחריות מיוחדים לישראל. אנחנו נבחן מקרוב את צעדינו בנוגע לצווי המעצר, אך מידע נוסף יהיה זמין רק אם נתניהו וגלנט יתככנו ביקור במדינה".
• צרפת: דובר משרד החוץ, כריסטוף למואן, אמר כי צרפת תפעל "בהתאם להחלטת ה-ICC", אך סירב לומר אם נתניהו ייעצר אם ייכנס לצרפת, ואמר כי זה "מורכב מבחינה משפטית".
• איטליה: שר החוץ אנטוניו טאג'אני אמר כי איטליה תומכת ב-ICC, וכי היא תשקול עם בעלות בריתה כיצד לפרש את ההחלטה וכיצד לפעול.
• ארגנטינה: הנשיא חוויאר מיליי הצהיר על חוסר הסכמה עם החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי ואמר כי צו המעצר "מתעלם מהזכות הלגיטימית של ישראל להגנה עצמית". מיליי לא אמר מפורשות אם ארצו תכבד את החלטת בית הדין או תחתור תחתיה.
• צ'כיה: ראש הממשלה פטר פיאלה אמר: "ההחלטה המצערת של ה-ICC מערערת את סמכותו במקרים אחרים כאשר היא משווה בין נציגים נבחרים של מדינה דמוקרטית לבין מנהיגי ארגון טרור אסלאמיסטי". פיאלה לא אמר אם ארצו תכבד את החלטת בית הדין, ובמקביל לכך דווח כי כמה מחוקקים החלו לתכנן שינויים חוקתיים שיאפשרו לחתור תחת סמכות ה-ICC.

מדינות שאינן חברות בבית הדין אך בירכו על הצווים

מלבד ישראל וארה"ב קיימות עוד 70 מדינות שאינן חברות בבית הדין, ואין כל סכנה שהן יעצרו את נתניהו או את גלנט, אולם החלטת בית הדין עשויה להשפיע על יחסן לישראל.

• טורקיה: שר החוץ הקאן פידאן קרא לצווי המעצר "מעודדים" ואמר שזה צעד חשוב. "נמשיך לפעול כדי להבטיח שהחוק הבינלאומי ייושם כדי להעניש על רצח עם".
• איראן: מפקד משמרות המהפכה חוסין סלאמי אמר שישראל היא מדינה מבודדת, ומנהיגיה לא יכולים לבקר בשום מקום בעולם. "צו המעצר של בית הדין בהאג הוא ניצחון לעם הפלסטיני ולעם הלבנוני. איש לא יבקר שם יותר חוץ מהאמריקאים, הבריטים והצרפתים".
• אלג'יריה: התייחסה גם היא לצווי המעצר אף שאינה חברה בבית הדין, ואמרה כי זהו צעד משמעותי וחשוב.

רוסיה, סין והודו, שאינן חברות בבית הדין, לא התייחסו לצווי המעצר עד כה. גם נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין תלוי צו מעצר דומה ממרץ 2023, ומאז יצא פוטין מרוסיה רק פעם אחת למונגוליה השכנה. המדינה חברה בבית הדין אולם לא עצרה אותו, לדבריה בשל התלות האנרגטית שלה ברוסיה.