בלב שכונת אפקה בתל אביב, בשולי המתחם הצנוע של קמפוס עמל, נמצא מבנה צנוע, שמבחוץ אינו רומז במאומה על האוצרות השמורים בו כבר עשרות שנים. במבנה הזה שוכן אחד ממכוני המחקר החשובים והוותיקים ביותר בישראל – מכון לבון, הוא ארכיון תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון שמציין 92 שנים להיווסדו.

הארכיון מציג מסע בזמן אל ראשית הקמתן של תנועת העבודה וההסתדרות, שהניחו את התשתית לבניית הארץ, ולהיחשף לפריטים נדירים ומרגשים: מסמכים, סרטים, עיתונים ואוספים ויזואליים, המשרטטים את דרכן של תנועת העבודה ההיסטורית וההסתדרות, את מפעליהן הרעיוניים, הרוחניים והגשמיים – ובאופן הרחב יותר, את דרכה של המדינה.

במכון, שבו יחלו בקרוב לקיים סיורים מודרכים לעמיתים, נמצאים מחברות השירים של רחל המשוררת, ארכיון מפואר של דוד בן גוריון, אוסף התמונות של אברהם סוסקין והארכיון המלא של עיתון דבר.

מכון לבון הוקם ב-1932 על ידי מזכ"ל ההסתדרות דאז, דוד בן גוריון ונקרא "ארכיון העבודה". היום עומד בראש המכון ליאון מרוזובסקי ומועסקים בו ארבעה עובדים. הוא משמש כמכון מחקר, ארכיון וספריה לחקר תולדות תנועת העבודה – ונמצא בו הארכיון הרשמי של ההסתדרות.

לדברי מנהל המכון ד"ר ערן טל, "ב-1932 כשהמכון הוקם לא היו ארכיונים בארץ. כיום אנחנו אחד מארבעת הארכיונים הגדולים בארץ. זה הארכיון התנועתי הלא-מדיני הגדול ביותר".

אילו שירותים המכון מספק?
"אנחנו מספקים שירות אקדמי, חינוכי וחברתי למגוון רחב של פונים; אנשי אקדמיה החל מסטודנטים לתואר ראשון ועד פרופסורים, יוצרים רבים של סרטים דוקומנטריים שלוקחים מאתנו הרבה מאוד חומרים, אנשים פרטיים שעורכים מחקרים משפחתיים, סופרים, רשויות מקומיות וחברות מסחריות שמחפשות חומרים על כספים, שטחים, נדל"ן ועוד. בנוסף, אנחנו נותנים שירות פנימי להסתדרות, לחברת העובדים, למחלקת הדוברות, למחלקה המשפטית ולכל מי שפונה".

מה אפשר למצוא בארכיון?
"ליבת האוספים, הארכיון עצמו, מכיל כמות אדירה של מסמכים, אוספים ויזואליים גדולים מאוד, כמיליון תמונות, 200 סרטים ואלפי כרוזים וכרזות. יש כאן ספרייה גדולה מאוד, איחוד של ספריות הסתדרותיות היסטוריות, הכוללת מעל 65 אלף כותרים, וארכיון גדול של הוצאת עם עובד מראשית הקמתה ועד היום. בנוסף, יש לנו אוסף של מאות עיתונים בעשרות שפות שונות".

מה אתה יכול ספר על מסמכים הנדירים שאתם מחזיקים כאן?
"מבחינת האוספים, אני יכול לציין את אוסף השירים של המשוררת רחל בלובשטיין – שיריה המקוריים בכתב ידה נמצאים אצלנו, כולל התכתבויות שלה. כתבי מקור של כל ראשי תנועת העובדה, ביניהם ברנר, טרומפלדור, בן גוריון, גורדון ואחרים. יש לנו כאן את אוסף התמונות של אברהם סוסקין, האוסף שנחשב השלם והחשוב. סוסקין עבר יישוב אחר יישוב בכל רחבי הארץ, היה לו גם סטודיו בתל אביב, כולם הגיעו להצטלם אצלו – האוסף הזה נמצא אצלנו. יש לנו פה גם אוסף גדול של תמונות ממחנות המעצר בקפריסין, החיילים שישבו בשבי הנאצי. כמות החומרים היא בלתי נתפסת".

למה חשוב להחזיק ארכיון כזה?
"אני יכול לצטט את ארנון בר-דוד, שאמר 'זה נכס צאן ברזל של החברה הישראלית', ואני מסכים עם זה לחלוטין. מה שאנחנו מחזיקים פה, ההיסטוריה של הציונות והדגשת העובדה ההיסטורית שהיום נתפסת כאקסיומה, שהגוף המבצע של המדינה, הקבלן המרכזי, זאת תנועת העבודה ההיסטורית ובראשה ההסתדרות. ולזה יש חשיבות. במשך עשרות שנים מתנהלת הסתה פרועה נגד ההסתדרות, לכן יש חשיבות להציג בפני הקהל והחוקרים לא רק את החשיבות במישור של ההגנה על עובדים, אלא באספקט הלאומי.

"מדינת ישראל לא הייתה קמה ולא הייתה מחזיקה מעמד ללא ההסתדרות, שעד עצם היום הזה ממלאת תפקיד חשוב במדינה. לכן, למקום הזה יש חשיבות אדירה – חשיבות לאומית לימודית, שמאפשרת לקיים מחקרי עומק ולא שיח רדוד כפי שמתקיים כיום, אלא משהו עמוק, מלומד, שמתבסס על עובדות ולא על תעמולה ושקרים. יש חשיבות שהדברים האלה ישמרו ויוצגו למען הדורות הבאים".