דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ג בשבט תשפ"ה 11.02.25
11.0°תל אביב
  • 7.6°ירושלים
  • 11.0°תל אביב
  • 10.3°חיפה
  • 11.2°אשדוד
  • 7.5°באר שבע
  • 11.7°אילת
  • 13.5°טבריה
  • 6.4°צפת
  • 11.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

"אחרי שנה של מלחמה, הערבות הולכת ונפרמת. הסיגד הוא חג של חשבון הנפש"

קובי אווקה זנה, מנהל תחום בכיר מח"ש וזכויות בחקירה בסנגוריה הציבורית: "זה לא יום של פולקלור, זה יום עם משמעות של חידוש הקשר החברתי" | את החג מציינים בעלייה לירושלים, לטיילת ארמון הנציב ולכותל המערבי, בתפילה ומפגש חברתי

עו"ד קובי אווקה זנה ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות (צילום: אתר משרד המשפטים)
עו"ד קובי אווקה זנה ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות (צילום: אתר משרד המשפטים)
יהל פרג'

"אני בא ממשפחה של קיסים, ואני זוכר את יום הסיגד מאתיופיה", מספר קובי אווקה זנה, מנהל תחום בכיר מח"ש וזכויות בחקירה בסנגוריה הציבורית. "כילד, זו היתה החוויה הכי קרובה להתעלות רוחנית, ממש רמה גבוהה של רוחניות. אני זוכר את העלייה למקום הגבוה עם הרבה התרגשות, כשכולם לובשים חג, ואת האורית (שמונת הספרים הראשונים בביבליה של הכנסייה האתיופית, י"פ) נושאים בעיקר הצעירים. זה יום שאמור להיות של כל העם היהודי, לא מנהג שהתפתח באתיופיה. אנחנו בקהילה שמרנו עליו. כשעזרא ונחמיה רואים שרוב העם אימץ ערכים זרים, הם מכנסים אותם ומחדשים את הברית".

את הסיגד מציינים 50 ימים לאחר יום הכיפורים, בכ"ט בחשוון, ונהוג לצום בו ולהיות בתהליך ציבורי של דין וחשבון חברתיים. "זה לא יום של פולקלור, זה יום עם משמעות. אם בכיפור חשבון הנפש הוא אישי, יום הסיגד הוא חשבון נפש קהילתי חברתי. לכן זה לא יום של חגיגה אלא של צום, וחידוש הקשר החברתי. יש יום עדות, שבו אוכלים ורוקדים, אבל הייחוד האמיתי של החג הזה הוא חשבון הנפש".

חגיגות הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים (צילום ארכיון: חיים גולדברג/ פלאש 90)
חגיגות הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים (צילום ארכיון: חיים גולדברג/ פלאש 90)

בישראל מציינים את היום בעלייה לירושלים, לטיילת ארמון הנציב ולכותל המערבי, בתפילה ומפגש חברתי. באתיופיה נהוג היה לעלות למקום הגבוה ביותר בכפר, לקרוא באורית, ללבוש לבן ולפגוש את הקהילה. "אני לא יודע מתי הציבור הישראלי עצר ושאל את עצמו מה האחריות שלי כלפי השאר, זו הזדמנות לחשוב, 50 ימים אחרי יום הכיפורים, האם תיקנתי את כל מה שהבטחתי לתקן, וזוהי ההזדמנות נוספת לתקן את מה שאפשר".

"אחרי שנה של מלחמה, החטופים עדיין בעזה. הערבות ההדדית הולכת ונפרמת. יש קהילות קהילות ואין את ה'ביחד', היום הזה אמור לגרום לכולנו לחשוב מה האחריות שלנו כלפי הציבור. החברה הישראלית בשנה כל כך קשה, נכשלנו ביחס לחטופים, לאט לאט שכחנו מהי ערבות הדדית, כל אחד מאיתנו יכול היה להיות שם. יש הזדמנות ביום הסיגד הזה, שאנשים יגיעו לראות את המעמד בארמון הנציב, ולחשוב על המהות – על האחריות שלנו כחברה, האחריות על מי שלא נמצא איתנו, אנחנו ביחד בסיפור הזה".

משנת 2008 בה נחקק חוק הסיגד בכנסת, מציינים את היום במערכת החינוך ובצה"ל בפעיליות חינוך שונות, לעובדים זהו יום בחירה ועיריות רבות מציינות אותו ברחבי הערים. השנה אלו יחגגו את הסיגד בין היתר ברחובות, בחולון, בראש העין, בנס ציונה, בחדרה ובאילת.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!