"אם מטפלת סיעודית מקבלת היום שכר מינימום, למה שתבוא לעבוד?", אמרה ח"כ אתי עטיה (הליכוד) בדיון אותו יזמה בוועדת העבודה. "אי החתימה על צו הרחבה שישפר את השכר בענף הסיעוד עשוי להביא לקריסת הענף". ח"כ עטיה הזכירה כי כבר באוגוסט 2021 חתמו ההסתדרות וארגון המעסיקים נותני השירותים בענף הסיעוד על הסכם קיבוצי שמטרתו לשפר את תנאי השכר והעבודה – אלא שיישום ההסכם תלוי בחתימה על צו הרחבה מצד שר העבודה והרווחה, אשר יהפוך אותו למחייב בכלל המשק.
חתימת צווי הרחבה נמצאת בסמכות של שר העבודה, להרחיב הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים וארגון מעסיקים כך שיחול על ענף שלם (לרבות מעסיקים שאינם חברים בארגון המעסיקים). באוגוסט 2021 נחתם הסכם קיבוצי בענף הסיעוד בין ההסתדרות ואיגוד נותני שירותי הסיעוד (המעסיקים) אשר ביקש לשפר את שכר המטפלות הסיעודיות. כניסת ההסכם לתוקף, מותנה בחתימת שר העבודה על צו הרחבה שיהפוך אותו למחייב בענף כולו, ויחייב למעשה גם את המדינה שמממנת את הטיפול הסיעודי באמצעות הביטוח הלאומי, להגדיל את התעריף המשולם לחברות הסיעוד.
דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד החתום מול ההסתדרות על ההסכם, אמר כי הגופים שהוא מייצג מעסיקים כ-60% מהעובדים בענף הסיעוד. לדבריו, יזמו את ההסכם הקיבוצי הזה כיוון שהמדינה היא הגורם המתקצב את חוק הסיעוד באמצעות הביטוח הלאומי – בהתאם לגובה שכר המינימום בתוספת 4% שולי רווח בלבד למעסיקים. "אנחנו מאמינים שלעובדים שלנו מגיע שכר ראוי יותר. הם טיפלו בקשישים בתקופת הקורונה. מטפלים גם היום בקשישים המפונים בצפון ובדרום. לנותני השירותים אין מאיפה לממן את עלות ההסכם בלי שהאוצר ייכנס לתמונה".
לדבריו, כבר כיום עובדות רבות עוזבות את הענף שמשלם כבר עשרות שנים שכר מינימום בהתאם לתקצוב הממשלתי. "העובדות שלנו עושות עבודה שחלקה הגדול הוא טיפול אישי. הפגת בדידות, מנעת התדרדרות. סידור וניקיון של הבית. אם העובדת תצא מבית הקשיש ותכנס לשכנים לנקות – היא תשתכר פי 3 ו-4 יותר. המטפלות רואות בזה שליחות אבל בסוף הן צריכות גם לפרנס משפחה. אם לא נתעורר בעוד עשור יהיו פה רק עובדים זרים שיטפלו בקשישי ישראל, ואז הקשישים שלנו יהיו תלויים גם ברצון הטוב של מדינות אחרות, כמו שטורקיה הפסיקה לשלוח לנו עגבניות".
יו"ר איגוד עובדי השמירה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות יוסי ברבי הודה לח"כ עטיה על הבאת הנושא לדיון. "אנחנו מדברים פה על למעלה מ-140 אלף עובדות ישראליות בענף הסיעוד שמשמשות הפה, הידיים והרגליים של כ-360 אלף המטופלים שלהם. לנקות אותם, ללוות אותם לקופת חולים, לבשל להם ולעזור להם עם הקניות. שעובדות בשכר שעתי וכדי להגיע באמת לשכר מינימום נדרשות לעבור בין 4 ל-5 מטופלים". לדבריו, ההסכם הקיבוצי אמור להסדיר בין היתר תוספות שכר לפי ותק לעובדות ועלותו הכוללת כ-220 מיליון שקלים. "בענפים אחרים כמו אבטחה וניקיון הצלחנו לקבל צווי הרחבה ולעשות סדר. כאן אנחנו אומרים למשרד האוצר – יש מיליארדים שיושבים על הרצפה ומחולקים לכל מיני מקומות וסקטורים. איך יכול להיות שכל כך הרבה זמן לא נחתם צו ההרחבה לעובדות שמטפלות בסבים והסבתות שלנו?"
עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה טענה כי היא רואה חשיבות גבוהה בחתימה על צו ההרחבה בענף הסיעוד, וכך גם שר העבודה יואב בן צור. אלא שלדבריה, חוק הנומרטור מגביל אותה מלהמליץ לשר לחתום על הצו ללא מקור תקציבי מצד אגף התקציבים במשרד האוצר. "גם אנחנו לא מרוצים מכך שכל דבר שיש לו השלכה על תקציב המדינה, מה שבעבר לא היה – עכשיו בגלל הנומרטור יש לנו חובה לקבל את הסכמת משרד האוצר".
"תתעוררו, עוד כמה שנים לא יהיו מטפלות בתחום", כך אמרה סמדר פרחי ממובילות "מאבק המטפלות" בוועדת העבודה הבוקר,"כשהמטופלת שלי צריכה אותי אני עובדת גם בשבת, גם בהתנדבות לצערי"
צפו בדיון בנושא אי מתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכלכלי בענף הטיפול הסיעודי:@ettyatia pic.twitter.com/TWpq9Y5JUS
— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 25, 2024
רועי בבאי מאגף התקציבים הבהיר כי משרד האוצר מתנגד לחתימה על צו הרחבה. "ההסכם נחתם בין האיגוד של המעסיקים לבין האיגוד של העובדים. המדינה היא לא צד להסכם. לא הביטוח הלאומי שהוא הרוכש העיקרי של שירותי סיעוד, לא משרד העבודה ולא משרד האוצר. אנחנו לא מגבילים את חברות הסיעוד לעשות הסכמים ואיך להשתמש בתמורה שלהם מהמכרז. אם הם בוחרים לשלם יותר לעובדים שלהם מהתמורה שהם מקבלים מהביטוח הלאומי הם יכולים לעשות זאת. מעבר לכך – כל פעולה של צו הרחבה שדורשת מימון של המדינה דורשת להצביע מה המקור. ברגע שדרג מקבלי ההחלטות יגידו לנו לחפש מקור נחפש מקור". לדבריו על פי תחשיבי האוצר העלות התקציבית של צו ההרחבה בשנת 2025 אמורה לעמוד על 390 מיליון שקלים לאור עליית שכר המינימום מאז נחתם ההסכם. יו"ר ארגון המעסיקים רז, הגיב לדבריו והבהיר שמשולי רווח של 4% הקבועים בחוק, המעסיקים אינם יכולים לממן העלאת שכר לעובדים, הנדרשת על מנת למנוע את קריסת הענף.
גם נטלי גבאי מנהלת אגף הסיעוד בביטוח הלאומי טענה כי הביטוח הלאומי איננו צד להסכם. "אי אפשר לחתום על הסכם ולחייב צד ג' בתשלומים. בהסכם נכתב שהביטוח הלאומי ישלם תוספת של 2%. אם היינו נכנסים וקוראים את ההסכם היה עולה שניתן ליישם את ההסכם גם בתשלומים הקיימים היום. לאגף הסיעוד אין כסף נוסף לתת להסכם הזה. המכרז החדש שיצא והיה שקוף לכולם נותן מענה לחלק מהדברים. יש בו התייחסות גם לזמן המעבר של המטפלות בין מעסיק למעסיק, אפילו מעבר לכתוב בהסכם". עוד טענה כי במידה ויחתם צו הרחבה יש לוודא שאכן התוספת שתועבר על ידי הביטוח הלאומי תועבר לידי העובדות.
"האם לעולם לא נקבל תוספות שכר? חלק מהמטפלות עובדות כבר 30 שנה באותה החברה בשכר מינימום", אמרה סמדר פרחי, מטפלת סיעודית מחולון וממובילות מאבק המטפלות הסיעודיות בהסתדרות. "אנחנו שקופות לחלוטין. בקורונה אמרו שאנחנו חיוניות. גם עכשיו בקריית שמונה יש מטפלת שנשארה כי יש לה עדיין מטופל שם בקיבוצים. רצה כל הזמן לממ"ד. איך יכול להיות שאנחנו עובדות כל כך קשה – מרימות את המטופלים מהמיטה, מבשלות להם, סובלות מכאבי גב בלי ביטוח מחלות מקצוע. עכשיו כשהשכר בגנים ובצהרונים עלה הרבה מטפלות עוברות להיות סייעות. והקשישים מה יהיה עליהם? מי ידאג להם לארוחת בוקר וצהרים? הגיע הזמן שהאוצר יתעורר".
ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) אמר "את ההסכם הזה חתמו ב-2021 אבל התחילו לדבר עליו כבר ב-2019, איך ייתכן שעדיין לא נכנס לתוקף. דווקא אלה האנשים שצריך לדאוג להם. מה בן אדם יכול לעשות היום עם 5,800 שקלים? כשיש לו משכנתא או שכירות? בסוף אם העובדות הללו לא יעבדו בזה זה עבודות שאף אחד אחר לא יעשה. וזה עבודה שמדינת ישראל צריכה – לדאוג לקשישים שלנו"
"השליחות שלנו בבית הזה היא לעזור לחלשים", אמרה, וכאן מדובר בעובדות שעושות עבודת קודש ומטפלות בקשישים שלנו. גם אם צו ההרחבה יחתם – שכרן עדיין יהיה נמוך. האוצר חייב להיכנס לתמונה. נקבע בעוד חודש ישיבת מעקב נוספת".
