הסכם הפסקת האש בלבנון שאמור להיכנס לתוקפו מחר (רביעי) החל מ-04:00 לפנות בוקר מותיר הרבה שאלות לא פתורות לגבי עתידם של תושבי הצפון, הבטחת ביטחונם והשיקום והפיצוי לאחר שנה של מלחמה.

שנה וחודשיים מחוץ לבית

באופן רשמי, תושבי יישובי גדר הלבנון (עד 2 ק"מ מהגבול) החלו להיות מפונים מביתם ב-15 באוקטובר 2023, שבוע לאחר 7 באוקטובר, וזאת לאחר מספר ימים של חילופי ירי בין ישראל לחיזבאללה, שהחלו כבר ב-8 לחודש. בפועל, התושבים הראשונים עזבו את בתיהם במושבי וקיבוצי האזור כבר בערבו של 7 באוקטובר. בסך הכול, יותר מ-60 אלף מתושבי הצפון שגרים עד 3.5 ק"מ מהגבול, ובהם הערים קריית שמונה ושלומי, פונו מבתיהם.

לוחות זמנים קרובים

בשיחות של ראש הממשלה עם ראשי המועצות הלילה בקריה הובהר שהפסקת האש, כשמה כן היא, היא רק הפסקה בלחימה, שתימשך 60 יום, שבה ההתנהלות הביטחונית באזור תהיה בכוננות גבוהה והתושבים ייקראו לא לחזור לבתיהם, אך גם לא תימנע מהם האפשרות אם ירצו. לפי הידוע כעת, גם לאחר 60 הימים תושבי הצפון יוכלו להמשיך להישאר במוקדי הפינוי שלהם עד לסוף שנת הלימודים עם אפשרות של עד סוף הקיץ. פרטים מדויקים יימסרו לתושבים דרך המועצות בימים הקרובים. בשבועות האחרונים ראשי המועצות בצפון התכנסו לכמה דיונים על התחלת תהליכי החזרה, אך אלו נמצאים רק בשלבי התכנון הראשונים שלהם וגם הם הוקפאו, לנוכח המאבק של ראשי הרשויות נגד ההסכם.

הביטחון

הביקורת העיקרית של הנהגת יישובי הצפון על ההסכם הייתה שהוא לא מונע באופן ודאי את חזרתם של מחבלי חיזבאללה לגבול. רוב יישובי הגבול נמצאים בעמדה נחותה טופוגרפית לעומת הכפרים הלבנונים, וסכנת ירי נ"ט והפעלתן של מנהרות יכולה להוות עבורם סיכון גבוה. במפגש עם ראש הממשלה הובטח להנהגה שמלבד ההסכמות הכלליות שיאפשרו לישראל לפעול בלבנון מול כל חשד לאיום, חיזבאללה אמור לא לעבור את קו ה-15 ק"מ מעבר לגבול, אך תושבי דרום לבנון כן יוכלו לחזור לבתיהם. בכמה יישובים דיווחו שבימים האחרונים צה"ל התחיל לבצר את נוכחותו על הגבול והיא צפויה להיות גדולה ומשמעותית יותר, במיוחד ליד היישובים, בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

הנזקים

על פי הנתונים המשוערים שהוגשו לוועדת הכלכלה במהלך ספטמבר האחרון, אומדן הנזקים עומד בין 7 ל-10 מיליארד שקלים. ההשערה היא שיותר מ-15 אלף פריטים פרטיים, ובהם בתים, דירות, כלי רכב, עסקים וציוד עבודה נפגעו בשנה האחרונה של המלחמה. היישובים עם הנזקים הכבדים ביותר הן קריית שמונה, מנרה, שתולה, זרעית ומרגליות. החזרי מס רכוש לתושבים הגיעו עד כה ליותר מ-120 מיליון שקלים, אבל מדובר, על פי השערות גסות, באחוזים בודדים מהנזק הממשי, שרובו עדיין לא עבר אומדן רציני בגלל ההרס הרב והקושי להגיע למוקדי ההרס.

הפיצויים

מערך האכלוס של רוב התושבים המפונים ממשיך להתחלק בין מלונות (כחמישית מסך המפונים) לאלו ששכרו בית על חשבונם ומקבלים מענק אכלוס עצמי של עד 6,000 שקלים בחודש למבוגר ו-3,000 שקלים לחודש לילד עד גיל 18. המערך צפוי להמשיך לעבוד עד שהמדינה תכריז על החזרה כבטוחה ולכל הפחות עד סוף יוני 2025. על פי פרסומים לא רשמיים, מענק מיוחד צפוי להינתן למשפחות שיחליטו לחזור בחודשים הקרובים ויעמוד על על 200-100 אלף שקלים למשפחה.

השיקום

ממשלת ישראל הקצתה לתוכנית שיקום הצפון כ-15 מיליארד שקלים שאושרו עם התקציב בממשלה, אך מחכים לאישור הסופי בכנסת. האלוף במיל' אליעזר מרום שנכנס לתפקיד פרויקטור הצפון בחודשים האחרונים יהיה אמון על העברת התקציבים לרשויות, שיקום התשתיות והמבנים והחזרת התושבים לבתיהם. במהלך השנה חלק מהרשויות קיבלו כספים מהמדינה לתמיכה בתושבים המפונים, אלו שבחרו לא להתפנות וגם אלו שלא פונו למרות קרבתם לגבול, כמו קיבוצי אצבע הגליל. מדובר בסכומים זעומים של עד עשרות מיליוני שקלים לכל עיר ומועצה ששימשו אותה לאורך כל השנה. ברשויות ביקרו בחריפות את העובדה שטרם אושרו תקציבי השיקום באופן רשמי, דבר שמונע מהם לתכנן ולהוציא לפועל תוכניות לקידום החזרה.