הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הישראלי. הדיונים עליה יימשכו בוועדת הכנסת, לבקשת חברי כנסת, במקום בוועדת הכלכלה כפי שתוכנן במקור.
תאגיד השידור הישראלי מסר בתגובה: "אישור החוק בקריאה טרומית הוא צעד נוסף בדרך להשתלטות על השידור הציבורי, חיסולו, מכירת נכסיו ומשאביו ששייכים לכל הציבור בישראל, והעברתם ישירות לידי בעלי הון פרטיים.
"הפרטת התאגיד משמעותה – חיסול הדרמות האהובות, סרטי התעודה זוכי הפרסים הבינלאומיים, שידורי החינוכית שאין ילד בישראל שלא מחובר אליהם, הדיגיטל של כאן שהגיע בשנה האחרונה לקרוב לשני מיליארד צפיות, ביטול השתתפות ישראל באירוויזיון ומניעת שידור המונדיאל בחינם. ההפרטה עלולה להביא לפיטורי מאות עובדים ולפגיעה אנושה בפרנסתם של אלפי עובדי תעשיית הטלוויזיה בישראל".
שר התקשורת שלמה קרעי אמר בכנסת בטרם האישור: "הבסיס לחוק – קידום השקפת עולם ימנית כלכלית. אין חולק ששידורי האקטואליה בתאגיד מוטים, ומשדרים מציאות מדומה שלא משדרת חלק מהותי בעם. חודשים רבים מקפיאים לי את מינויי מועצת התאגידים. לא ניתן ליועמ"שית ולמשפטנים לשלוט במיוניים. בינתיים אין מועצת תאגיד, אבל נטפל בזה.
"עד כדי כך הסיקור אוהד שאפילו דברים מופרכים זוכים לגיבוי – כך לגבי ההסתה בערוץ מקאן 33 – שרים הלל לרב המרצחים ערפאת. כשאני פונה לתאגיד עונה היועמ"שית: אל תתייחסו לשר אין לו שום סמכות. אומרים לי – הליכוד הקים את התאגיד, אז אני אומר לכם – הליכוד הקים, ועכשיו הוא רוצה להפריט ולסגור.
"לגבי עובדי התאגיד – כמו שעשינו בדואר – עשינו פרישה מרצון. אנשים מבקשים להוסיף אותם לפרישה בגלל התנאים הטובים. גם אצל עובדי התאגיד – אם לא יצליחו להפריט, אם לא כל העובדים ימשיכו, נדאג להם לתנאים הטובים ביותר ולתנאי העסקה טובים במגזר הציבורי.
"הפקות המקור – כשאנחו מדברים על הפרטת התאגיד ושידורי החדשות והאקטואליה מיותר – אנחנו מדברים בעיקר על חדשות ואקטואוליה. השקעה בהפקות מקור ויצירה ישראלית זה ערך חשוב שאני חושב שצריך לקדם – ואני אקדם אותו. זה יהיה במסגרת תאגיד שיעסוק רק בזה, או קרן של תמיכה ביצירה ישראלית וזה אפילו יתגבר".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: "אתם לא באמת חושבים שיעצרו בתאגיד ובעיתון הארץ. מה שהם רוצים זה שלא יהיה חופש ביטוי, רק ברדוגו ומגל. זה התקפה על הדמוקרטיה הישראלית, על חופש הביטוי במסווה. קרעי רוצה שכולם ישמעו כמו ברדוגו, ועל זה הצעת החוק הזאת. הם החליטו לעשות מה שעושים משטרים אפלים בכל מקום – קודם כל לרסק את התקשורת החופשית, ואחר כך את כל היתר". לפיד פנה לכלי התקשורת הגדולים: "הם בדרך אליכם, אל תשתקו".
לפי הצעת החוק הפרטית של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, תאגיד השידור הציבורי ייסגר בתוך שנתיים מכניסת החוק לתוקף, ובהתאמה, יבוטל חוק השידור הציבורי. הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תערוך מכרז למתן רישיון לשידורי טלוויזיה על גבי האפיקים שבהם שידר התאגיד. אם ייבחר זוכה במכרז זה, הוא יקבל לידיו את כל נכסי התאגיד ויוכל לקיים שידור מסחרי פרטי באמצעותם. אם לא ייבחר זוכה, ייפסקו לגמרי השידורים על גבי אפיקי התאגיד. באופן דומה, מוצע להפסיק את שידורי הרדיו של התאגיד, למעט שידור בתדר של רשת ב', שגם לגביו ייערך מכרז למתן רישיון לשידורי רדיו ארציים (כך שזו תהפוך לתחנה הפרטית הארצית הראשונה).
ביום ראשון ועדת השרים לחקיקה אישרה את תמיכת הממשלה בחוק לסגירת תאגיד השידור הציבורי של ח"כ טלי גוטליב (הליכוד). זאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. בחוות דעת מטעם היועמ"שית נכתב: "מדובר במסר ברור לשוק התקשורת כי ביקורת על השלטון או שידור תכנים שהשלטון אינו מרוצה מהם עלולים להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם בצעדי בזק". בארגון העיתונאים גינו בתוקף את ההחלטה והודיעו שייאבקו בה.
חוק שנוי במחלוקת נוסף של ח"כ גוטליב שהכנסת צפויה לדון בו היום עוסק בהרחבה משמעותית של חסינות חברי הכנסת. לפי החוק המוצע, יידרש רוב של 90 חברי כנסת לשם חקירה פלילית או תביעה אזרחית נגד חברי כנסת. גם החוק הזה זכה לתמיכת הממשלה. אם החוק יעבור בקריאה טרומית, הדיון בו ימשיך בוועדת הכנסת.
היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה כי גוטליב נדרשת לערוך גילוי נאות במליאת הכנסת טרם ההצבעה, בשל העובדה שיש נגדה הליך אזרחי, ולפי דיווחים בתקשורת גם חקירה פלילית. היא הודיעה זאת בהמשך לפניית של ח"כ אפרת רייטן מ'הדמוקרטים' ליו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ משה רוט (יהדות התורה), ולעו"ד אפיק עצמה. אפיק הודיעה שכדי למנוע ניגוד עניינים, ההצעה צריכה לחול רק על הליכים שייפתחו אחרי החוק יעבור. היועמ"שית לכנסת אמרה שגוטליב הסכימה לגילוי הנאות, וכן הסכימה להצהיר בכנסת שהחוק לא יחול רטרואקטיבית.
