רחלה אוחנה (62) נבחרה לפני כשנה וחצי לראשות ועד עובדי המשרד לביטחון לאומי, אחרי כעשור של פעילות בוועד העובדים הקודם. "המשרד שלנו משמש זרוע של ממשלת ישראל לאכיפת החוק, ותחתינו פועלים שלושה גופים ביטחוניים: משטרת ישראל, הרשות הלאומית לכבאות ולהצלה ושירות בתי הסוהר", היא מספרת. "מלבד זאת, המשרד כולל גם את הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שמרכזת את כל נושא המאבק בסמים ובאלכוהול, את הרשות להגנת עדים ואת האגף לרישוי כלי ירייה – שמטרתם לחזק את הביטחון האישי של אזרחי ישראל. במשרד שלנו עובדים כ-560 עובדים מסורים, שקמים בבוקר יום-יום לעבוד עבור אזרחי ישראל וביטחונם".

אוחנה עובדת במשרד כבר 39 שנים, וכיום היא מנהלת תחום ההתאמה הביטחונית, ואמונה על התחקירים הביטחוניים של עובדים וספקים מול שירות הביטחון הכללי. היא ההנהגה הנשית החזקה של הוועד, ולצדה פועלים ארבעה חברי ועד נוספים: סגן יו"ר הוועד יהודה סוויסה, מושיקו כהן, אודי יוגב ופרדי צוקרמן. "זו באמת חבורה שבאה לתת את הלב והנשמה לעובדים. המשרד שלנו היה בעברו משרד מאוד קטן באווירה משפחתית, ואף שהמשרד גדל במספר העובדים אנחנו רוצים לשמור על הצביון הזה. חשוב לי שעובדים יגיעו לעבודה בכיף ועם הרבה מוטיבציה כי יש לנו המון עשייה במשרד".

ועד שהוא משפחה

בשנה וחצי האחרונות שבהן הוועד הנוכחי מכהן, הוא מתמודד עם אתגרים משמעותיים – בין היתר חילופים שלושה מנכ"לים ושתי סמנכ"ליות, ומלחמה שמעמידה אתגרים ביטחוניים. למרות זאת, אוחנה מספרת על מערכת יחסי עבודה חמה, שמתאפיינת בשיתוף פעולה בין הוועד לבין ההנהלה. "אנחנו מעורבים מאוד בכל הנושא של שוויון הזדמנויות, בדגש על הקריטריונים במכרזים. כל משרה חדשה שאמורה לצאת למכרז ההנהלה מראה לנו קודם את תיאור התפקיד ואת תנאי הסף כדי לראות שבאמת יש שוויון מלא שנותן לכל העובדים הזדמנות. יחד עם ההנהלה אנחנו מעודדים מאוד התמקצעות פרופסיונלית של עובדים, לימודים, הכשרות וגמולי השתלמות שמייצרים מסלולי קידום אטרקטיביים. גם בנושא הרווחה אנחנו בשיתוף מלא עם יחידת הרווחה במשרד בכל מה שקשור לרווחת העובד – אירועים, שי לחגים, שי לימי ההולדת, ציון משותף של החגים, ארגון כנסים ואירועים. אנחנו שם ביד אחת עם הנהלת המשרד".

ההסתדרות תומכת בעובדים

אחד האתגרים של הוועד הוא מדיניות השר לפתוח את מתן ההיתר לשאת כלי ירייה לכמה שיותר אזרחים. "אגף רישוי כלי ירייה היה מצומצם בעבר, נתן מדי שנה רישיונות לכ-30-20 אלף אזרחים – ופתאום הגיעו אלינו כ-300 אלף בקשות ונזקקנו ליותר כוח אדם. השר רצה להוציא את השירות הזה החוצה למיקור חוץ, ובגדול להפריט את האגף. אנחנו כמובן נלחמנו נגד זה בכל הכוח ונעזרנו רבות ביו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי שנרתם לסייע לנו, ובגיבוי של יו"ר ההסתדרות – ארנון בר-דוד, ויו"ר מרחב ירושלים דני בונפיל – וזה היה מאד מאד חשוב.

"בסופו של דבר, עם תהליך של גישור והבנות, בנינו מנגנון שמונע את הפרטת האגף אבל גם רואה את הצורך של השר לשנות מדיניות. הכשרנו והסמכנו עובדים נוספים מתוך המשרד, הבאנו עובדים זמניים, גמלאים ואפילו עובדים ממשרדים אחרים שהוכשרו והוסמכו וסייעו למשרד לתת מענה לבקשות הרבות לרישיון נשק – וזה עבד מעולה. זה ביטוי לאופן שבו עבודת גישור נכונה ומשא ומתן בלב חפץ יכולים להביא לשינוי, בעיקר עם המון גב של הסתדרות עובדי המדינה וההסתדרות בכלל לוועד העובדים".

בימים אלה פועל ועד העובדים לעדכון מנגנון שכר העידוד במשרד, במטרה לשפר את המודל הקיים ולהביא לתוספות שכר גדולות לעובדים המלוות בשיפור וייעול השירות לאזרח. בעתיד הקרוב אמור להיפתח מחדש גם הסכם השכר במשרד, והוועד מסמן לו למטרה לטפל בסוגיית הכוננויות ובימי העבודה מהבית: "עובדי המשרד שעובדים יותר מ-51% זכאים לתוספת ייחודית לעובד במשרד ביטחוני, אלא שכיום ימי עבודה מהבית, שהם ימי עבודה לכל דבר ועניין – לא נספרים בחישוב הזה, והעובדים נפגעים. זה גם עיוות שיש לו כמובן משמעות מגדרית.

"על השר איתמר בן גביר אומרים אולי כל מיני דברים בתקשורת – אבל עבורנו העובדים הוא התגלה כשר אכפתי, ענייני וקשוב. גם ביחס לניסיון שלי עם שרים אחרים – השר הנוכחי זמין וקשוב אלינו מאוד. הוא עובד קשה, גם בשעות לא שעות, ומקדם מדיניות. זה לא שאין חיכוכים בכלל, אבל מצאנו את הדרך לפתור אותן בהידברות".

הכול יחסים

אוחנה מאמינה בגישור ובדיאלוג. לצד עבודתה במשרד ותפקידה בוועד, למדה טיפול זוגי ובזמנה הפנוי היא מלווה זוגות בתהליכי משבר. "זה מצחיק, אבל הגעתי לטיפול הזוגי בעקבות העבודה שלי בתחום התחקירים הביטחוניים שחושפת אותך לקישקע של העובדים, לדברים אישיים ולמציאות מורכבת של משפחות. זה עשה לי חשק ללמוד לעזור לאנשים צעירים, בגיל של הילדים שלי, ללוות אותם ולעזור להם לפתור בעיות. את האיכויות הללו אני מביאה גם לעבודה בוועד, כי גם יחסי עבודה הם סוג של מערכת יחסים, וזה תמיד עבודה לראות את הצרכים האחד של השני.

"כל דבר שאנחנו לומדים בחיים נותן לנו ערך מוסף גם לנושאים אחרים, והקואצ'רית שבי זה משהו שעוזר לי מאוד בכל שיח, גם עם השר או המנכ"ל או העובד הכי פשוט. האני מאמין שלי הוא שהחיים הם מתנה וצריך לנצל כל רגע ורגע: גם בחיים האישיים וגם בעבודה".