דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"א בכסלו תשפ"ה 12.12.24
20.5°תל אביב
  • 15.8°ירושלים
  • 20.5°תל אביב
  • 18.9°חיפה
  • 20.9°אשדוד
  • 19.5°באר שבע
  • 23.4°אילת
  • 19.3°טבריה
  • 15.6°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

הכלי החוקי שמחייב מעורבות עובדים בבטיחות: "הוועדים צריכים ליזום הקמת ועדת בטיחות"

החוק מחייב הקמת ועדת פיקוח משותפת לעובדים ולהנהלה, במפעלים וגם ברשויות מקומיות וחברות רבות - אך בשטח זה לא תמיד קורה | יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, תומר רזניק: "אין מקום שמצדיק יותר מעורבות עובדים, משום שמדובר על שמירת חייהם של העובדים ממש"

מפעל שטראוס בשדרות (צילום: משה שי/פלאש 90)
מפעל שטראוס בשדרות (צילום: משה שי/פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"ועדות בטיחות הן אחד הכלים המשמעותיים ביותר שיש למעסיק לקדם את סוגיית הבטיחות במקום העבודה", אומר ל'דבר' שלמה אלוני, סמנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות. לדבריו, חוק ארגון הפיקוח על העבודה מחייב הקמתן של ועדות כאלו בכל מקום עבודה המוגדר מפעל ומעסיק יותר מ-25 עובדים. "הסוד שלהן הוא המבנה הפריטטי שמחייב הרכב שווה של נציגי עובדים המכירים את השטח, את רצפת הייצור ואת הבעיות; ונציגי ההנהלה שיכולה לפתור אותן כי היא שולטת בתקציב, בתוכנית העבודה, במשימות".

ההגדרה של החוק למפעל החייב במינוי ועדות בטיחות היא הגדרה רחבה לדבריו, הכוללת בבסיסה מקומות עבודה שמבוצעת בהם עבודת כפיים כחלק מתהליכי ייצור, תיקון, גימור, ניקיון ועוד, אך גם מקומות עבודה נוספים. "זה כולל כמובן מפעלים תעשייתיים, אבל גם משק חקלאי ורשות מקומית נחשבים מפעלים, ואפילו משרדי תכנון, חברות סלולר וחברות היי-טק עשויים בתנאים מסוימים להיחשב מפעל בהתאם לטיב העבודות המבוצעות בהן. לעניות דעתי גם במקומות עבודה שאינם כפופים לתקנה ראוי שתהיה ועדת בטיחות".

לדבריו, האחריות להקמת ועדת הבטיחות מוטלת על המעסיק, והעובדים בוחרים את נציגיהם. "במקומות שיש בהם ועד עובדים, על פי רוב ועד העובדים מקדם את בחירת הנציגים, ולפחות אחד מהנציגים צריך להיות חבר ועד. במקומות שאין בהם ועד עובדים, המוסד לבטיחות ולגיהות אמון על קידום הליך בחירות בקרב העובדים לבחירת נציגיהם לוועדה". עם כל מינוי של ועדת בטיחות, נדרשים המעסיקים לעדכן את מנהל הבטיחות והבריאות במשרד העבודה ואת המוסד לבטיחות ולגיהות.

שלמה אלוני, סמנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות. "גם במקומות עבודה שאינם כפופים לתקנה ראוי שתהיה ועדת בטיחות" (צילום: אלבום פרטי)
שלמה אלוני, סמנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות. "גם במקומות עבודה שאינם כפופים לתקנה ראוי שתהיה ועדת בטיחות" (צילום: אלבום פרטי)

חברי הוועדה, הן עובדים והן מנהלים, נדרשים לעבור השתלמות 'נאמני בטיחות' המכשירה אותם לתפקידם, ועליהם להיפגש לכל הפחות שמונה פעמים בשנה. נוסף על כך, עליהם לקיים התכנסויות שלא מן המניין לאחר כל אירוע חריג במפעל, כמו תאונה קשה או אפילו אירועי כמעט ונפגע חמורים כמו קריסת קונסטרוקציה, התפוצצות או התהפכות.

"בכל פגישה כזו הוועדה צריכה לברר את סיבות ונסיבות התאונות שקרו במפעל, להפיק מהן לקחים ולבנות על בסיסם תוכנית לשיפור הבטיחות ולמניעת הישנותם. נוסף על כך, בארגונים שיש בהם תוכנית לניהול הבטיחות שכתב ממונה בטיחות מוסמך, ועדת הבטיחות צריכה לבצע מעקב ובקרה על אופן יישומה הלכה למעשה בארגון – למשל מימוש תוכניות ההדרכה, ביצוע בדיקות הנדסיות תכופות למתקנים שדורשים זאת, ביצוע הבדיקות הרפואיות שציבור העובדים צריך לעבור ובקרה תקציבית בתחום הבטיחות. אלה דברים מהותיים. כשהם מבוצעים כראוי הם מייצרים כיפת ברזל של בטיחות".

לדבריו, לוועדת הבטיחות יש גם שיניים. היא יכולה להגיש למעסיק המלצות לעניין נקיטת אמצעים למניעת תאונות או לעניין שיפורים בתנאי הבטיחות והגיהות, ואם המעסיק אינו מקבל את המלצות הוועדה, רשאי מנהל הבטיחות התעסוקתית להטיל עליו צו המחייב אותו לבצע אותן. היא רשאית גם להטיל סנקציות על עובדים המפירים את הבטיחות: ניכוי שכר של עד שבוע (את הכסף נדרש המעסיק להשקיע חזרה בוועדת הבטיחות), השעיה של עד שבועיים ובמקרים קיצוניים אף להמליץ למעסיק על העברת עובד תפקיד או על פיטוריו.

אלוני מדגיש כי אנשי המוסד לבטיחות ולגיהות מלווים ועדות בטיחות באופן שוטף, בין היתר כמשתתפים בישיבות או באמצעות ייעוץ על בסיס קריאת פרוטוקולים, וכן מנגישים חומרי הדרכה עבור חברי הוועדות. "אם במפעל שלכם אין ועדת בטיחות, ניתן לפנות אלינו למוסד לבטיחות ולגיהות דרך מוקד קו החיים, אפילו אנונימית. אנחנו נגיע למפעל, נעדכן אותו שחסרה לו ועדת בטיחות כנדרש, נסייע להקים ועדת בטיחות – ובמידת הצורך, אם לא יהיה שיתוף פעולה, נפנה למפקח העבודה. מינוי ועדת בטיחות במפעל היא חובה חוקית".

"ועדות בטיחות משרתות גם את המעסיק"

עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בקו לעובד, מובילה את פעילות הארגון בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית. "לצערי, המודעות לוועדות הבטיחות בישראל אינה מספיק גדולה", היא אומרת. "מדובר בשומר סף פנים מפעלי לקידום הבטיחות והבריאות במקום העבודה. מעבר לכך, מדובר באחד הביטויים המשמעותיים ביותר בחוק הישראלי לדמוקרטיה תעשייתית – כלומר לחיזוק קולם של העובדים במקום העבודה ויכולתם להשפיע על תהליכי קבלת החלטות".

העיסוק שלה בוועדות בטיחות החל ב-2022, לאחר שנחשפה לתאונה קטלנית במשחטת עופות, שבה נלכד עובד במכונה. "כשהבנתי שמדובר במפעל מאוגד, זה עורר בי הרבה שאלות ויצאתי לחקור את הנושא. להפתעתי, גיליתי שבמפעל דווקא פעלה לכאורה ועדת בטיחות, אלא שנציג ועד העובדים במפעל לא הורשה להשתתף בה. זה חידד לי את החשיבות של הגברת המודעות לחשיבות הכלי הזה גם בקרב מעסיקים, אבל גם בקרב ועדי עובדים".

לדבריה, מחקרים רבים בנושא, בין היתר של ארגון העבודה הבינלאומי, מצאו שככל שיש יותר מעורבות ושיתוף של העובדים לזיהוי והערכת סיכונים במקומות העבודה – מספרי התאונות והנפגעים יורדים, ופוחת גם אובדן ימי העבודה. "מחקר מהאיחוד האירופי מצא למשל שהתייעצות עם עובדים בבחירת ציוד מגן מעלה את הסיכוי שהם ישתמשו בו. אלו ממצאים עקביים במחקרים.

עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בקו לעובד. "חשוב שנציגי העובדים יביאו בחשבון גם את העובדים המוחלשים" (צילום: אלבום פרטי)
עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בקו לעובד. "חשוב שנציגי העובדים יביאו בחשבון גם את העובדים המוחלשים" (צילום: אלבום פרטי)

"המשמעות היא שוועדות בטיחות משרתות גם את המעסיק, כי תאונות עבודה לא רק פוגעות בחיי אדם, אלא גם גורמות לנזק כלכלי למעסיק, אם זו מכונה שמושבתת, תביעות או אובדן ימי עבודה. עם זאת, לצערי מעסיקים לא תמיד רואים את זה ככה, ולעיתים הם רואים בזה גורם שמגביל אותם. לכן, אף שהחובה החוקית להקים את ועדות הבטיחות מוטלת על המעסיק, אני סבורה שוועדי העובדים צריכים גם הם להיות פרו-אקטיביים בנושא הזה – ולדרוש להשתתף בתהליך הערכת הסיכונים וקבלת ההחלטות על בטיחות במקומות העבודה".

נתוני מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות בקרב 480 ועדות בטיחות מלמד שלרבות מהוועדות לא הייתה תוכנית עבודה שנתית מסודרת, לא היה מנגנון מסירת מידע לעובדים על סוגיות הבטיחות שבחנה הוועדה, וב-80% מהן לא הוכשרו חברים כנאמני בטיחות כנדרש. ב-50% הוועדות לא ערכו סיורים במפעל, ובכ-40% לא ביצעו בקרה על יישום ההמלצות שנתנו. "גם כאן לוועדי עובדים אקטיביים יכול להיות אפיק השפעה משמעותי לקידום בטיחות ובריאות העובדים באמצעות דרישה נחושה לתפקוד נכון ומקצועי של ועדות הבטיחות".

בארון מסבירה כי חוק ארגון הפיקוח על העבודה שמכוחו מוקמות ועדות הבטיחות נחקק בשנות ה-50, ואינו מתאים לגמרי למציאות שוק העבודה היום. "כשהחוק הזה נחקק, לנגד עיני המחוקק עמד משק תעשייתי קלאסי, עם עובדים ישראלים, מקצועיים, אשר מועסקים העסקה ישירה, רובם מאוגדים בארגוני עובדים ועובדים אצל המעסיק לאורך שנים ארוכות. מאז חקיקת החוק נחלשה העבודה המאורגנת והתרחבו תופעות כמו עובדי קבלן ומהגרי עבודה – שאינם מיוצגים בוועדות הבטיחות, וקולם הרבה פעמים אינו נשמע בהן, כמו גם הקשיים שהם מתמודדים איתם".

כך למשל, דווקא בענף הבנייה, שהוא הענף המסוכן ביותר במשק בישראל ונהרגים בו יותר מ-35 עובדים מדי שנה ונפצעים מאות – כמעט לא ניתן למצוא ועדות בטיחות הכוללות את עובדי השטח המבצעים את מרבית העבודות המסוכנות באתרים, בין היתר בשל נורמות ההעסקה הקבלניות הנהוגות בו. "זו סוגיה מטרידה שייתכן שהמחוקק צריך לתת עליה את דעתו ולתקן בחוק. אבל גם במפעלים שיש בהם ועד ויש נציגות עובדים ו-ועדת בטיחות, חשוב שנציגי העובדים יביאו בחשבון גם את העובדים המוחלשים הללו, שבחלק מהמקומות הם שעובדים בעבודת המסוכנות ביותר, כדי להביא גם את קולם לשולחן".

"ההפרדה בין העובד למקום העבודה היא הפרדה כוזבת"

לדברי תומר רזניק, סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות, באגף רואים בוועדות הבטיחות חלק מתפיסה רחבה יותר שאומרת שלעובדים חייבת להיות שותפות, השפעה ומעורבות באופן שבו מקום העבודה מתנהל, "לא רק בהקשר של תנאי השכר, אלא בכלל בתהליכי קבלת ההחלטות העסקיות ובכל רובד של העבודה – כי ההפרדה בין העובד למקום העבודה בעינינו היא הפרדה כוזבת.

"כארגון עובדים אנחנו רוצים לאפשר לעובד השפעה על חייו במקום העבודה, וכשמדובר בבטיחות – אין מקום שמצדיק יותר מעורבות של העובדים, משום שמדובר על שמירה על חייהם של העובדים ממש".

תומר רזניק, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות. "כארגון עובדים אנחנו רוצים לאפשר לעובד השפעה על חייו במקום העבודה" (תמונה: אלבום פרטי)
תומר רזניק, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות. "כארגון עובדים אנחנו רוצים לאפשר לעובד השפעה על חייו במקום העבודה" (תמונה: אלבום פרטי)

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, שמחייב את המעסיקים להקים ועדות בטיחות פריטטיות עם ייצוג שווה לעובדים, הוא לדעתו פלטפורמה חשובה למימוש הרעיון הזה. בחודשים האחרונים נכתבה באגף תוכנית עבודה לשנה הקרובה שמטרתה לקדם את המודעות בנושא ועדות הבטיחות וחשיבותן.

לדבריו, בהרבה מקומות לא פועלות ועדות בטיחות או שהוועדות אינן עומדות בדרישות החוק בכל הנוגע לייצוג שוויוני של נציגי העובדים והוועדים. "יש חוסר מודעות ניכר בעניין הזה גם של מעסיקים וגם של ועדים. לכן אנחנו מזהים כאן פוטנציאל משמעותי לפעולה הסתדרותית שאנחנו מקווים שנוכל לתרגם בסופו של דבר גם להפחתת מספר הנפגעים בתאונות עבודה בישראל – ולצד זאת תחזק את ההבנה על התרומה הגדולה של שיתוף העובדים במקומות העבודה לשילוב פרספקטיבה מעמיקה יותר מרצפת הייצור בתהליכי קבלת ההחלטות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!