"במזרח התיכון חשובים המעשים יותר מאשר המילים, וכך צריך לבחון את הסכם הפסקת האש" אומרת ל'דבר' שרית זהבי, מייסדת ומנהלת מרכז עלמא לאתגרי הביטחון של ישראל בצפון. "השאלה הקריטית ביותר, שפרטיה לא נחשפו לגמרי, היא איך יעבוד מנגנון האכיפה של ההסכם. מבחינת חיזבאללה זו לא שאלה אם הוא ינסה לשקם את יכולותיו שהושמדו על ידי צה"ל בחודשים האחרונים – השאלה היחידה היא מתי ובאיזו עצימות ינסה חיזבאללה לשקם את כוחו. מה ישראל אמורה לעשות במצב כזה? להודיע לאמריקאים? לצרפתים? או פשוט לסכל בכוח כל ניסיון?"

השאלות הגדולות שיקבעו את ביטחון ישראל מצויות בפרטים הקטנים. זהבי מציגה סיטואציות שונות שלדבריה ישראל בהכרח תיאלץ להתמודד איתם בימים ובשבועות הקרובים: לדוגמה, אם יעברו משאיות נשק מסוריה ללבנון, האם ישראל צריכה להתקיפן מיד או לדווח לאמריקאים ובכך לסכן את מקורות המידע שלה, ואת יכולת הסיכול המהיר? האם ישראל צריכה לירות בפעילי חיזבאללה שמתקרבים לגדר הגבול? כבר היום, לפי זהבי, נראו אנשי חיזבאללה סמוך למטולה. דוגמה נוספת היא בנייה מחדש של מבנים שפונים לכיוון ישראל, שמהם בעבר נורו טילי נ"ט לעבר ישראל. האם זו נחשבת הפרה של ההסכם? ומה אם יחפרו מערות בתוך הבתים?

במרכז עלמא התריעו ללא הרף מפני ההכנות שחיזבאללה עושים לקראת "כיבוש הגליל", במיוחד בשנת 2023. לפי ניתוח המידע שערכו במרכז, ערב 7 באוקטובר 2023 חיזבאללה כבר היה מוכן לחלוטין לבצע פלישה לגליל, לחטוף ולטבוח אלפי ישראלים.

"מדוע אין כאן התחייבות הדדית לביצוע החלטה 1701?"

בחודשים האחרונים שקדו במרכז על עקרונות, שלטענתם אין להתפשר עליהם בהסכם עתידי להפסקת אש. את עיקרי הדברים הם ניסחו בשלושה סעיפים: פירוק חיזבאללה מנשקו (החלטה 1559 של מועצת הביטחון), מנגנון פיקוח אפקטיבי שיחליף את יוניפי"ל הכושל, והגדרה ברורה לחופש הפעולה של ישראל לאכוף הפרות של ההסכם שמסכנות אותה. "על פניו נראה ששלושת המרכיבים האלה נמצאים בהסכם" אומרת זהבי. "אבל כשקוראים את 13 הנקודות שפורסמו, ישנם סימני שאלה רבים מאוד שגורמים לנו לפקפק בכוחן של המילים להביא לפתרון אמיתי ולמנוע מחיזבאללה לשוב ולאיים על ישראל".

הסעיף הראשון שמעורר בעייתיות לדברי של זהבי הוא ההתייחסות להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שסיימה את המלחמה הקודמת ב-2006. במה שפורסם לגבי נוסח ההסכם כתוב שהצדדים "מכירים בחשיבות ההחלטה". "מה פירוש הביטוי 'מכירים בחשיבות'?", זהבי שואלת, "מדוע אין כאן התחייבות הדדית לביצוע החלטה 1701 ולמעשה התחייבות לפירוק חיזבאללה מנשקו בכל האזורים שמדרום לליטני?"

הסעיף הבעייתי השני עוסק בייצור והברחת נשק של חיזבאללה: "כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון". אלא שחיזבאללה חבר באופן רשמי בממשלת לבנון. למעשה, השר האחראי על כניסות ויציאות מלבנון – כולל מעברי הגבול לסוריה, הנמלים ושדה התעופה הבינלאומי בביירות – הוא איש חיזבאללה.

חיזבאללה יפרו את ההסכם – ומה אז?

זהבי סבורה שהבעיה הכי קריטית בהסכם היא שאלת האכיפה. חיזבאללה יפרו את ההסכם, לדברי זהבי. "ומה אז? האם ישראל צריכה לבקש רשות מהאמריקאים על כל תגובה שלה להפרת ההסכם? איזה חופש פעולה יהיה לישראל, ומה התגובות שלה יולידו?"

"מצד אחד אנחנו עשויים להיכנס לתקופה של שקט", היא מוסיפה, "ולא בהכרח נדע על המאמצים שחיזבאללה עושה מצידו כדי להשתקם. מצד שני אנו עשויים להיכנס לשרשרת של תגובות על הפרת ההסכם, ותגובות של חיזבאללה על התגובה של ישראל, מה שיביא לתקופה של ירי על יישובי הצפון, 'טפטופים' כמו שהיו בעוטף עזה במשך עשרים שנה".

בהסכם מצוין במפורש על פי הדיווחים, כי "יפורקו כל המתקנים הבלתי מורשים המעורבים בייצור נשק וחומרים הקשורים לנשק" וכן "יפורקו כל התשתיות והעמדות הצבאיות, יוחרם כל הנשק הבלתי מורשה". אולם השאלה הגדולה היא – מי יפקח על היישום של ההחלטה? ברור לכל שיוניפי"ל וצבא לבנון לא עמדו במשימה הזו, שהוגדרה להם לפני 18 שנה בהחלטה 1701.

לכן, לפי ההסכם הנוכחי, דובר על ועדה אמריקאית-צרפתית שתפקח על האכיפה. על פי הפרסומים, "ישראל ולבנון ידווחו על כל הפרה אפשרית של ההתחייבויות לוועדה וליונפי"ל". "ואז מה יקרה?", זהבי מקשה, "לא ברור ממה שפורסם, מהן סמכויות האכיפה של הוועדה. יתרה מכך, לפי האמור לעיל, האם ישראל תצטרך לחלוק מידע מודיעיני אינטימי עם יוניפי"ל, מידע שאף יגיע לגורמים בעלי כוח בלבנון?" לדברי זהבי, לא ברור מההסכם מי בסופו של דבר ייגש לנקודה שעליה ידווח צה"ל, יפעל נגד תשתיות חיזבאללה בנקודה או יעמוד מול פעילי חיזבאללה.

צבא לבנון יהיה אחראי, לפי הפרסומים, למנוע מחיזבאללה להתבסס שוב מדרום לליטני. לשם כך ייפרסו בדרום לבנון אלפי חיילים מצבא לבנון. מדובר גם על "פריסה בגבולות", אולם לא נאמר במפורש שהמשימה של הפריסה בגבולות היא למנוע העברות נשק. בנוסף, על צבא לבנון הוטל בצורה מפורשת בהחלטה 1701 לפעול בסיוע יוניפי"ל להקמת אזור נקי מכל נשק בלתי חוקי מדרום לליטני – דבר שלא קרה.

"לא ברור מההסכם הנוכחי מה יגרום לצבא לבנון להתנהג אחרת הפעם ולא לשתף פעולה עם חיזבאללה, כפי ששיתף עמם פעולה עד כה", אומרת זהבי. "הרי ידוע לנו שחיילים וקצינים רבים מצבא לבנון משתפים פעולה עם חיזבאללה ומסייעים לו במודיעין, גישה ושימוש בתשתיות צבאיות וכדומה. על זאת נוסיף כי כ-45 אחוז מחיילי וקציני צבא לבנון המונה כ-65 אלף חיילים, הם שיעים. המכנה המשותף העדתי מוביל באופן טבעי למכנה משותף אידיאולוגי".

נסיגת צה"ל מלבנון תושלם תוך 60 יום, לפי הפרסומים. לא נאמר בהסכם מה יקרה אם לבנון לא תפרק את חיזבאללה מנשקו מדרום לליטני במהלך 60 הימים האלו, ומה יקרה אם ישראל תוכיח נוכחות של חיזבאללה מדרום לליטני, כולל באזורים שצה"ל לא הגיע אליהם במהלך המתקפה הקרקעית.

במקביל, במהלך אותם 60 ימים, יוכלו התושבים הלבנונים לשוב ולגור בגבעות הצופות ליישובים הישראלים בקו המגע. ההסכם התעלם מהצורך האופרטיבי ישראלי ליצור 'אזור חיץ' סמוך לגבול על מנת למנוע את העליונות הטקטית של מחבלים שיעמדו ממש על הגבול, כפי שהיה ערב המלחמה.

"אסור שנשכח, פניו של חיזבאללה לשיקום יכולותיו במטרה להשמיד את ישראל"

"ברור שהמציאות היום שונה מאוד ממה שהיה ב-6 באוקטובר" אומרת זהבי. "חיזבאללה איבד את מנהיגיו, כוח רדואן חוסל ברובו, גם שתי החטיבות המרחביות שנפרסו מדרום לליטני איבדו הרבה מכוחן. לפי מערכת הביטחון, חיזבאללה איבד לפחות 70 אחוז מהיכולות הרקטיות שלו, ולפחות 70% מהכטב"מים שלו. ישראל הסבה פגיעה משמעותית בתשתיות חיזבאללה בדרום לבנון, בבקעה ובדאחייה. ההישגים הצבאיים הם אדירים ולחיזבאללה ייקח הרבה זמן לשקם את יכולותיו. אבל צריך לזכור, ואסור שנשכח את זה, שפניו של חיזבאללה לשיקום יכולותיו במטרה להשמיד את ישראל. זה ה-DNA של ארגון הטרור הזה ולשם הוא ימשיך לשאוף".

"בסוף, ישראל תידרש לסמן במעשים איפה הקו האדום שלה", אומרת זהבי. "יהיו הפרות של ההסכם. כבר הבוקר הסתובבו פעילי חיזבאללה ליד מטולה. השאלה היא איך ישראל תגיב להפרות הללו. ההסכם כתוב כך שכל צד יכול לפרש אותו קצת אחרת, ובסופו של דבר ככה זה תמיד עם מילים. במזרח התיכון אנחנו נאלצים להיבחן במעשים שלנו, לא רק במילים, וזה האתגר הבא שעומד לפתחה של מדינת ישראל".