דפנה פילשטיינר בת ה-12 מצאה במהלך טיול משפחתי באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון, ממצא יוצא דופן. קמיע מצרי מסוג חרפושית, בן כ-3,500 שנים. ,שמוצג בימים אלו בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין.
"חיפשתי באדמה קוצי דורבן וחלוקי נחל", ספרה פילשטיינר לרשות העתיקות. "פתאום הרמתי אבן מעניינת. הראיתי אותה לאמא שלי והיא אמרה שזו סתם אבן או חרוז, אבל אני ראיתי עיטור והתעקשתי, אז בדקנו באינטרנט. שם, זיהינו עוד תמונות של אבנים הדומות למה שמצאנו והבנו שמדובר במשהו מיוחד והתקשרנו מיד לרשות העתיקות".
המשפחה יצרה קשר עם ארכיאולוגית רשות העתיקות, מור ויזל שהעבירה את החרפושית לאוצרות המדינה. דפנה ומשפחתה קיבלו תעודת הצטיינות על האזרחות הטובה.
הממצא, שעליו שני עקרבים שמוצבים ראש לזנב, נבחן על ידי מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות, ד"ר יצחק פז שתארך אותו לתקופת הממלכה החדשה במצרים, לפני כ- 3,500 שנים. "סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית, בין היתר, על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמיע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא 'טוב' או 'מובחר'. על החרפושית הזו גם מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון".
ברשות העתיקות הסבירו: חרפושית היא קמיע שעוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, אשר נחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או- "להיברא", וזאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.
קמעות החרפושית שנמצאו בארץ ולעיתים שימשו כחותם, הם עדות לשלטון המצרי באזור לפני כ-3,500 שנה, ולהשפעתו התרבותית על האזור. ד"ר פז: "החרפושית היא אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה של ממצאים אלה הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. יתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה במכוון. מאחר שהממצא התגלה על פני השטח, קשה לדעת את הקשרו המדויק".
תל קנה, שבסמוך אליו אותרה החרפושית, הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית רבה. לדברי ד”ר עמית דגן מהחוג ללימודי א״י וארכיאולוגיה ע״ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן וד”ר איילת דיין מרשות העתיקות, שמנהלים חפירה ארכיאולוגית בתל: "הממצא מרגש ומשמעותי. החרפושית והמאפיינים הציוריים הייחודיים שעליה, לצד ממצאים נוספים שהתגלו בתל קנה עם מוטיבים דומים, מספקים תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור בכלל ובמרחב הירקון בפרט".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "אני מבקש לשבח את דפנה על כך שדיווחה על מציאת החרפושית ומסרה אותה לאוצרות המדינה. בזכותה, כולנו נחשפים לפריט ארכיאולוגי מעניין ובעל ערך. דפנה קיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות, וכעת החרפושית עוברת לתצוגה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים – שם, כל הציבור יוכל להנות ממנה".
