שתיים משלוש חברות דירוג האשראי הגדולות והמשפיעות בעולם, פיץ' ומודי'ס, פרסמו אתמול (חמישי) הודעות המתייחסות להשפעת הפסקת האש בלבנון על מצבה הכלכלי של ישראל.
באוגוסט פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל לדרגה "A", עם תחזית שלילית – כלומר עם צפי להורדת דירוג נוספת. ההודעה שפורסמה אתמול לא מהווה שינוי רשמי של הדירוג, אך מרמזת על אפשרות להיפוך מגמה חיובי בעתיד הקרוב.
לפי פיץ', "ירידה משמעותית בהסלמה בין ישראל וחיזבאללה, שעשויה לנבוע מהפסקת האש, יכולה להפחית את העומס על הוצאות הממשלה בישראל. עם זאת, לדעתנו הפסקת האש בלבנון שברירית והסיכוי להפסקת אש בעזה נשאר נמוך". חברת דירוג האשראי הזכירה: "כאשר הורדנו את דירוג האשראי של ישראל באוגוסט 2024 לרמה של 'A' עם תחזית שלילית, הודענו כי גורמים נוספים שעלולים להוריד אף יותר את דירוג האשראי של ישראל הם התארכות הסכסוכים הצבאיים שיכבידו על הכלכלה ועל הוצאות הממשלה."
גם חברת מודי'ס, שבספטמבר הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות, פרסמה הודעה. החברה הצביעה על ירידה בסיכון הגיאו-פוליטי בעקבות הסכם הפסקת האש עם לבנון, אך גם על עלייה בסיכונים הנוגעים ליציבות הפנימית של ישראל. גם בהודעה זו אין שינוי בדירוג, אך היא רומזת לשיקולים שינחו אותה בעתיד בהתאם להתפתחויות בזירות הפנימיות ואזוריות.
לפי מודי'ס, "אם ההסכם יהפוך להפוגה מתמשכת, הוא יפחית מקור משמעותי של סיכון גיאופוליטי עבור שתי המדינות, ולכן מהווה התפתחות חיובית. עם זאת, עדיין מוקדם מדי לקבוע אם סיכונים אלה יופחתו באופן משמעותי ויציב. ממשלת ישראל לא הציגה תוכנית אמינה לעזה שתביא לחיזוק הביטחון של ישראל, והסיכון להסלמה עם איראן נותר בעינו".
לצד ההפחתה החלקית בסיכונים הגיאו-פוליטיים, במוד'יס הביעו דאגה מצעדי הממשלה בזירה הפוליטית הפנימית: "הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים. ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים ממילא במדינה, כמו עימות מחודש בין הממשלה למערכת המשפט על הרכב בית המשפט העליון, וניסיונה של הממשלה להעניק פטור קבוע משירות צבאי לחרדים, מהלך שרוב הישראלים מתנגדים לו."
מבחינת ההשפעות הגיאו-פוליטית, בפיץ' ציינו גורמים נוספים שעשויים להשפיע על דירוגה של ישראל. "במידה שהפסקת האש תימשך, היא תסיר גורם פוטנציאלי מרכזי שהשפיע על הסכסוך בין ישראל לאיראן, בעלת ברית קרובה של חיזבאללה. עם זאת, הסיכון להסלמה אזורית רחבה המערבת את איראן נותר משמעותי, וליחס של ממשל טראמפ החדש לאיראן עשויה להיות השפעה על ישראל ומדיניותה האזורית."
פיץ' העריכה שהוצאות הממשלה על הלחימה יהיו גבוהות מהצפי הממשלתי. "הצעת חוק התקציב לשנת 2025 שואפת לגירעון של 4.3% מהתמ"ג, אבל תרחיש הבסיס של החברה כולל הוצאות צבאיות גבוהות יותר לעומת הנחות הממשלה".
בנושא החוב הציבורי החברה צפתה פיץ' כי "יחס החוב-תוצר יעלה קרוב ל-72% ב-2025, לעומת 60.5% בשנת 2022, בהתאם להערכה מאוגוסט. הערכה זו שמה את ישראל מעל החציון למדינות בקטגוריית 'A', העומד על 58%".
דירוג האשראי של ישראל עשוי להשפיע על גובה הריבית, על חובות של המדינה, וכן על כניסת משקיעים. לצד תמיכת חברות הדירוג במדיניות של ריסון פיסקלי, השומרת על גירעון נמוך, גם גורמים פוליטיים ומדיניים מהווים שיקולים עבורן. המגמה של הורדות דירוג לישראל החלה באי היציבות הפוליטית סביב ההצעות לשינויים במערכת המשפט וההתנגדות אליהן, והמשיכה עקב השפעות המלחמה.
