ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק להארכת הסמכות של וטרינרים רשותיים בעוטף עזה להמית כלבים משוטטים תוך 4 ימים בלבד, אם אלו מהווים סכנה, לעומת 10 ימים כפי שהחוק קובע באופן כללי. לפי ההצעה, ההיתר יוארך עד סוף 2024, על רקע תופעת הכלבים שנמלטו מרצועת עזה ומשוטטים באזור הדרום.

העברת החוק נעשתה לאחר שהושגו הסכמות, שלפיהן לא יעשה שימוש בפיתיונות רעל אלא אם יתגלו מקרים שבהם כלבים חולים במחלות המסכנות בני אדם או תוקפים בני אדם. עוד הוסכם שהתקציב עבור המהלך יועבר ישירות לווטרינרים ברשויות, ולא בכפוף לביצוע המתות בפועל.

ההסדר שאושר בחודש מרץ קבע כי בקשר לכלבים שנתפסו במרחק של עד 20 ק"מ מרצועת עזה, יוכל הווטרינר הרשותי להמית כלב אם הוא מהווה סכנה, או שאי אפשר להחזיקו בכלבייה, או שאינו בר אימוץ – לאחר לפחות 4 ימים בהם היה בכלבייה. עוד נקבע כי הווטרינר המחליט על ביצוע המתה יחויב לרשום את נימוקיו. משרד החקלאות יידרש לדווח לוועדת הכלכלה בינואר 2025 על היישום.

כמו כן, נקבע כי כל עוד נמשכת המלחמה שר החקלאות וביטחון המזון יוכל להרחיב את ההסדר גם לכלבים שיתפסו במרחק של עד 10 ק"מ מגבול הצפון – לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרדו, ובאישור ועדת הכלכלה.

ביטן התנה את קידום החקיקה בהעברת כסף לרשויות

הדיון בנושא החל כבר ביום חמישי האחרון, אז הובהר כי הווטרינרים תוקצבו עד כה לפי המתות שבוצעו בפועל – 150 שקלים על כל כלב שהומת בשטח, ו-450 שקלים על כלבים שנתפסו חיים והועברו להמתה בכלביה. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) מתח על כך ביקורת חריפה וקרא לתקצב את המהלך באמצעות העברה ישירה לווטרינרים ברשויות, מבלי להתנות אותו לפי מספר ההמתות שבוצעו בפועל.

היו"ר ביטן אמר בדיון היום כי הגירעון של הווטרינריים הרשותיים בעוטף עומד על כ-5.7 מיליון שקל, והבהיר כי עד שהכסף לא יעבור לרשויות, הוא לא יביא את ההצעה להצבעה. הוא אמר שלמשרד החקלאות יש תקציב של 9 מיליון שקל לשם כך, שיש להעבירו לרשויות. יועץ מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, יובל דור, הצהיר כי עד מחר יועברו 2.1 מיליון שקלים לרשויות על עבודה שכבר נעשתה.

בדיון ביום חמישי אמר יו"ר איגוד הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, ד"ר אבי צרפתי, כי מתחילת מאי עד סוף החודש הזה נלכדו כ-1,200-1,250 כלבים. צרפתי הדגיש: "אנחנו לא רוצים שהכלבים יומתו אלא שימצאו בתים ויחיו, אבל זאת לא המציאות כרגע, ולכן אנחנו צריכים עוד כלי".

יעל ארקין, מנכ"לית 'תנו לחיות לחיות', מסרה בתגובה לדיון בשבוע שעבר: "כבר עשרות שנים שמשרד החקלאות מנסה להתמודד עם בעיית הכלבים המשוטטים באותה שיטה אכזרית וחסרת תוחלת של המתה. המתה לא באמת מפחיתה את מספר הכלבים המשוטטים משום שבמקום הכלבים שהומתו מגיעים אחרים, והלהקות מתרבות בריבוי טבעי. מחקרים בעולם מלמדים שקיימים כלים רבים שיש להפעיל ביחד, תוך מחקר ומעקב, כמו סקרי כלבים, צמצום מקורות מזון ועיקור וחיסון של כלבים משוטטים שאינם תוקפניים. הצעת החוק והצעת התמריצים הכספיים להמתת כלבים הם שפל חדש במגמה הזאת".

דיכטר סירב להתחייב שלא יהיה בעתיד שימוש בפתיונות רעל

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) הציגה נתונים שלפיהם מתוך הכלבים שנתפסו, לכשני שליש נמצאו פתרונות ורק כשליש הומתו, מתוכם רק כמאה כלבים תוך פחות מארבעה ימים מאז שהגיעו לכלביה. היא טענה כי הדבר מוכיח שהארכת החוק מיותרת. הווטרינרית ד"ר שירה ישפה אמרה ש-75% מהכלבים שאספו מתנדבים בשטח כבר אומצו, וכי מזה 40 שנה לא הייתה התפרצות כלבת בעזה או באיזור הדרום.

שר החקלאות אבי דיכטר אמר שהשימוש בפיתיונות רעל הופסק, אבל סירב להתחייב שלא יעשו בהם שימוש בעתיד. לדבריו, "אין יישוב בעוטף שלא פוגשים בו כלבים משוטטים, וגם החיילים בשטח מבקשים פתרונות". דיכטר הוסיף שמדובר על נדידה של אלפי כלבים מעזה לישראל, וכי אין נדידה חזרה של כלבים מישראל לעזה. מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר תמיר גושן, הבהיר כי יש כלבים שלא ניתן ללכוד, וכי צריך לספק לווטרינרים כלים להתמודד עימם.

היו"ר ביטן פעל מאז יום חמישי לקדם הסכמות בנושא זה, ואף עצר היום את הדיון פעם נוספת לשם כך. בעקבות כך הבהיר ד"ר גושן כי המשרד לא יספק רעל, אלא במקרים של התפרצות מחלות או תקיפה של אנשים. בסופו של דבר, אושר החוק לקריאה שניה ושלישית ברוב של חברי הכנסת ביטן שלום דנינו (ליכוד) ואליהו ברוכי (דגל התורה, מול חברת הכנסת יסמין סאקס-פרידמן (יש עתיד) שהתנגדה לו, אך הסירה את מרבית הסתייגויותיה לאור הצהרתו של ד"ר גושן.